אדולף אריק נורדנשלד

אדולף אריק נורדנשלד
Adolf Erik Nordenskiöld
	אדולף אריק נורדנשלד
	אדולף אריק נורדנשלד
לידה	18 בנובמבר 1832; הלסינקי, פינלנד (היה בשלטון רוסי)
פטירה	2 באוגוסט 1901 (בגיל 68); דלבי, שוודיה
לאום	שוודי, נולד בפינלנד
תקופת הפעילות	1878–1858
מספר מסעות	10
גילויים בולטים	מעבר באוקיינוס הקרח הצפוני
אזורים שחקר	סבאלברד,גרינלנד,צפון סיביר ומצר ברינג
	נתונים באתר סקנדינבי

הברון (נילס) אדולף אריק נורדנשֶלד (בפינית ובשוודית: Adolf Erik Nordenskiöld;‏ 18 בנובמבר 1832 - 12 באוגוסט 1901), גאולוג, מינרלוג וחוקר ארצות ממוצא פיני-שוודי. נורדנשלד נולד בהלסינקי שבפינלנד (אז הדוכסות הגדולה של פינלנד, בשלטון רוסיה הצארית) ומאוחר יותר אולץ לחיות בגלות בשוודיה, בגלל עמדותיו בעד פינלנד עצמאית.

ביוגרפיה

נורדנשלד נולד בהלסינקי, בירת פינלנד, אולם את מרבית ילדותו בילה באחוזה משפחתית במנטסלה. הוא למד בבית ספר בפורבו, עיר קטנה בחופה הדרומי של פינלנד. הוא למד מתמטיקה, כימיה, מינרלוגיה וגאולוגיה, וקיבל את תואר מסטר ב-1853 מאוניברסיטת הלסינקי. שנתיים אחר כך פרסם את עבודת המחקר שלו Om grafitens och chondroditens kristallformer (על צורות גביש של גרפיט וכונדרודיט).

נורדנשלד מונה למרצה למינרלוגיה באוניברסיטה. מסיבות פוליטיות היה עליו להימלט שנה לאחר מכן לשוודיה, שם נקרא למשרד המנהל של המחלקה המינרלוגית של המוזיאון השוודי להיסטוריה של הטבע ולפרופסורה במינרלוגיה באקדמיה השוודית למדעים.

נורדשלנד זכה לתהילת עולם בשל משלחות המחקר שבראשן עמד באזור הארקטי. בין השנים 1864–1873 הוא הוביל מספר משלחות מחקר לאי הארקטי שפיצברגן, שם חקר את הצמחייה, בעלי החיים והקרחונים. ב-1870 ניהל משלחת מחקר למערב גרינלנד. בין השנים 1878–1879 ערך את מסעו המפורסם ביותר, כשהפליג על גבי ספינת הקיטור וגה וגילה את המעבר הצפון-מזרחי. הספינה יצאה לדרכה ב-21 ביולי 1878 מנמל טרומסה שבנורווגיה מזרחה דרך המעבר הצפוני באוקיינוס הקרח הצפוני מצפון לסיביר, לכיוון אלסקה. ב-19 באוגוסט 1878 הגיע לכף צ'ליושקין בסיביר, שם נאלץ להמתין בשל הים הקפוא. לאחר שחצה את מצר ברינג המשיך דרך יוקוהמה ביפן, סינגפור, ציילון (סרי לנקה), תעלת סואץ, איטליה, מצר גיברלטר וחזרה לשוודיה. את המסע הוא סיים בקיץ 1879 בנמל סטוקהולם. בין לבין, לאור התעכבותו הרבה נשלחו אוניות לחפש אחריו, ביניהן האוניה שנט שטבעה וכל מלחיה נספו^[1]. בסיום המסע העניק לו המלך אוסקר השני תואר אצולה, ברון.