שפיצברגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שפיצברגן
נתונים מדיניים

שפיצברגןנורווגית: Spitsbergen) הוא האי הגדול ביותר מבין איי סבאלברד בנורווגיה, המשתרע על יותר ממחצית משטח הארכיפלג והוא האי היחיד מביניהם שמיושב באופן קבוע, עם 2,642 תושבים (2012). זהו האי המערבי ביותר בארכיפלג, והוא גובל באוקיינוס הקרח הצפוני (האוקיינוס הארקטי), הים הנורווגי וים גרינלנד. שטחו של האי 39,044 קמ"ר, הגדול בין איי נורווגיה ובמקום ה-36 בין איי העולם כולו. המרכז האדמיניסטרטיבי של שפיצברגן ואיי סבאלברד נמצא בלונגיירבין, בה יש גם שדה תעופה בינלאומי ונמל.

כלכלה

חברה נורווגית וחברה רוסית מפעילות מכרות פחם בשפיצברגן. תיירות ומחקר הם שני מקורות הפרנסה העיקריים. בשפיצברגן נמצאת כספת הזרעים הגלובלית של סבאלברד, בתוך מבנה תת-קרקעי שמטרתו לשמור על דוגמאות מתוך מגוון הזרעים בעולם, למקרה שאלו יכחדו מהעולם.

היסטוריה

האי יושב לראשונה במאות ה-17 וה-18 כבסיס לציד לווייתנים, אך ננטש בהמשך. בתחילת המאה ה-20 החלו לכרות במקום פחם, ובעקבות כך הוקמו מספר יישובי קבע. אמנת סבאלברד שנחתמה ב-1920 הכירה בריבונות נורווגיה על ארכיפלג סבאלברד, אך הגדירה אותו כאזור מפורז מבחינה צבאית והתירה לשאר המדינות החתומות ליהנות ממשאביו הטבעיים. בשנת 1925 הכריזה נורווגיה רשמית על סיפוח האי לנורווגיה[1]. בשנת 1940 התגוררו בקבוצת האיים פחות מ-3000 תושבים[2].

בספטמבר 1941 עלה על האי כוח צבא בריטי במטרה למנוע השתלטות גרמנית על האי[3].

החי והצומח

הצמחייה באי נהנית משעות אור ארוכות בקיץ, המפצות על מיעוט שעות האור בחורף בשל שמש חצות, ונספרו כ-165 זני צמחים. האי הוא אתר רבייה לעופות מים רבים, כמו פולמאר צפוני, אלקה קטנה ושחף לבן-כנף. באי ובים סביבו חיים דובי הקוטב, שועלי שלג, אייל הצפון, ניבתנים, כלבי ים ועוד. שישה פארקים לאומיים מגנים על רוב שטחו של האי שפיצברגן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפיצברגן בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32301579שפיצברגן