לופ נור
לוֹפּ נוּר (אויגור: لوپنۇر, סינית: 罗布泊, פיניין: Luóbù Pō, "אגם לוֹפּ") או גם לוֹבּ נוּר הוא כיום קבוצה של אגמים וביצות מלוחים עונתיים בין מדבר טקלה מקאן ומדבר קורוקטג, בחלקו הדרומי מזרחי של המחוז האויגורי האוטונומי שינג'יאנג שבצפון מערב סין העממית.
מערכת האגמים והביצות היא השריד האחרון מאגם טארים הבתר-קרחוני ההיסטורי, שבעבר כיסה שטח של למעלה מ-10,000 קילומטרים רבועים באגן טארים. לופ נור הוא אגם פנימי (אנדורייקי) שאין ממנו יציאה (בדומה לים המלח) השוכן בגובה 780 מטרים מעל פני הים, הנקודה הנמוכה ביותר באגן טארים. בעבר היה כאן אגם מלוח גדול, וב-1928 היה שטחו כ-3,100 קמ"ר, אלא שמאז הלך האגם והתייבש. ב-1971 הוא יבש כליל, והמדבר תפס את מקומו, כאשר חולות הלס נישאו ברוח וכיסו את השטחים היבשים. עקב כך נדדה מערכת האגמים מערבה בין 30 ל-40 קילומטרים ב-40 השנים האחרונות.[1] סיבה חלקית לחוסר היציבות של המדבר הייתה כריתה של עצי צפצפה וערבה לשם הסקה. בתגובה הוכרז שטח של 3,520 קמ"ר כשמורת טבע על מנת לשמר את הצפצפות.[2] מקור המים לביצות הם הנהרות הנשפכים אליהן ממערב: טארים, צְ'יֵאמוֹ וקָאידוּ.
היסטוריה
מקורות המים הקדומים של נהר הטארים ולופ נור אפשרו את פריחתה של ממלכת לואולאן, תרבות סינית קדומה לאורך דרך המשי, שעקפה את האגם. לואולאן הפכה למדינת חסות של האימפריה הסינית בשנת 55 לפני הספירה, ושמה שונה לשאנשאן. בעבר התפתחה על גדות האגם גם התרבות הטוכארית. הארכאולוגים גילו שרידים קבורים של יישובים, כמו גם כמה מומיות טארים, לאורך קו החוף הקדום של האגם. מרקו פולו עבר בסמוך לאגם וחוקרי הארצות הנודעים פרדיננד פון ריכטהופן, ניקולאי פרז'בלסקי, סוון הדין ואורל שטיין ביקרו וחקרו את האזור.[3] ייתכן גם כי החייל השוודי יוהאן גוסטף רנט ביקר באזור כשסייע לדזונגרים להכין מפות של האזור במאה ה-18.[4]
ב-17 ביוני 1980 נעלם פֶּנְג גְ'יָאמוּ, ארכאולוג סיני נודע, בשעה שצעד לתוך לופ נור בחיפוש אחר מים. גופתו לא נמצאה מעולם, והיעלמותו ממשיכה להיות אחד המאורעות המסתוריים ביותר בהיסטוריה של הארכאולוגיה הסינית. 16 שנים אחר כך, ב-13 ביוני 1996, מת יוּ צ'וּנְשׁוּן, חוקר ארצות סיני ידוע, בעת שניסה לחצות את לופ נור ברגל.[5]
אתר הקבורה שְׂיָאוֹחֶה
אתר קבורה זה מתקופת הברונזה הוא דיונת חול סגלגלה, שממנה נחפרו יותר מ-30 מומיות שנשתמרו היטב בתוך שקים העשויים עור שור. כל מכלול הקבורה שְׂיָאוֹחֶה מכיל כ-330 קברים, ש-160 מתוכם חוללו על ידי שודדי קברים.[6] צייד מקומי כיוון את חוקר הארצות והארכאולוג השוודי פולקה ברגמן לאתר ב-1934. מיזם לביצוע חפירה מסודרת על ידי המכון לארכאולוגיה ושרדידים תרבותיים של שינג'אנג החל באוקטובר 2003. סך הכול נחפרו באתר 167 קברים מאז סוף 2002, והחפירות חשפו מאות קברים קטנים יותר הבנויים בשכבות, כמו גם חפצי יקרי ערך. ב-2006 נחשפה תגלית ארכאולגית חשובה: ארון קבורה בצורת סירה, העטוף בעור שור ומכיל את פניה החנוטות של אישה צעירה מחייכת.[7]
ניסויים גרעיניים בלופ נור
לופ נור שימשה אתר הניסויים בנשק גרעיני של סין. הניסוי הסיני הראשון בפיצוץ פצצת אטום (ניסוי אטומי מס' 596) בוצע בלופ נור ב-1964. ב-17 ביוני 1967 פוצצה סין באתר את פצצת מימן הראשונה שלה. עד 1996 בוצעו באתר בסך הכול 45 ניסויים בנשק גרעיני.[8] המפקדה של בסיס הניסויים בנשק גרעיני שוכנת במאלן, כ-125 קילומטרים צפונית מערבית לצִ'ינְגִיר.[9]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לופ נור |
- מתקן הניסויים הגרעינים בלופ נור
- מדבר לופ
- שדות מלח במקום בו היה פעם האגם "הנודד" לופ נור, 13 במאי 2009
הערות שוליים
- ^ "Desert Intrudes upon Tarim Lake". china.org.cn. נבדק ב-2007-08-03.
- ^ "Tarim River Ecological Protection Suggested". china.org.cn. נבדק ב-2007-08-03.
- ^ "The Wandering Lake". nasa.gov. נבדק ב-2007-08-03.
- ^ August Strindberg, "En svensk karta över Lop-nor och Tarimbäckenet" (in Swedish)
- ^ "Found Dead - Yu Chunshun, 48, Intrepid Chinese explorer". asiaweek.com. נבדק ב-2007-09-18.
- ^ "Burial Site from the Bronze Age, Lop Nur, Xinjiang". www.china.org.cn. נבדק ב-2007-09-18.
- ^ "Silk Road Documentary Unearths Latest Findings". china.org.cn. נבדק ב-2007-09-18.
- ^ "Chinese Nuclear Tests Allegedly Cause 750,000 Deaths" Epoch Times. March 30, 2009. [1]
- ^ "Lop Nor Nuclear Weapons Test Base". nti. נבדק ב-2007-08-03.