רבי אברהם יעקב ניימרק
 | |
| לידה |
1878 ה'תרל"ט שומיאץ, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 1961 (בגיל 83 בערך) ט' בחשוון ה'תשכ"ב ישראל  |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| תאריך עלייה | ה'תרפ"ד |
| מקום פעילות | פרינאי, תל אביב |
| תקופת הפעילות | ה'תרס"ט–ה'תשכ"ב |
| רבותיו | הרבנים אליעזר גורדון ושמעון שקופ |
| חיבוריו | אשל אברהם |
| בת זוג | לויה אסתר שרה |
| אב | הרב יהושע אליהו ניימרק |
| רבה של פרינאי | |
| אב בית דין תל אביב | |
| אחראי מערכת הכשרות ברבנות תל אביב | |
| רב בית הכנסת "מחנה דן" בתל אביב | |
| פרסים והוקרה | פרס הרב קוק לספרות תורנית |
הרב אברהם יעקב ניימרק (ניימארק) (ה'תרל"ט, 1878 - ט' בחשוון ה'תשכ"ב, 19 באוקטובר 1961) היה רב בעיר פרינאי (פרן) שבליטא ואב בית דין בתל אביב. מחבר סדרת הספרים "אשל אברהם".
ביוגרפיה
נולד בשנת 1878 (ה'תרל"ט) בשומיאץ שברוסיה לאביו הרב יהושע אליהו ניימארק, חסיד חב"ד וסוחר בעיר יקטרינוסלב (כיום: דניפרו) אביו היה תלמיד חכם שסירב לקבל משרת רבנות. סבו מצד אביו היה הרב משולם זלמן ניימארק, רב בכמה עיירות ברוסיה הלבנה, שישב בכלא במשך שנתיים בחשד להמרדה. הנכד הושפע רבות מדמותו של סבו. מצד אמו היה נכד הרב עקיבא פויזנר, אף הוא חסיד חב"ד, ובעל קשר משפחתי לרבי שניאור זלמן מלאדי.
הוריו ובניו משפחתו נרצחו בפוגרום שנערך ביקטרינסלב בחשוון ה'תרס"ו (1905). הוא עצמו ניצל מהטבח, משום שהיה בדרכו לבית הוריו והתעכב בשל שמירת השבת.
למד בישיבות וולוז'ין וטלז, שם היה תלמידם של הרב אליעזר גורדון והרב שמעון שקאפ.
נשא לאישה את לויה שרה אסתר, בת ר' קלונימוס קלמן אבעל, צאצא של רבי אברהם אחי הגר"א. שם ספרי הרב ניימארק, "אשל", מציין את ראשי התיבות של שמה: אסתר שרה לויה[1], והרב ניימארק בהקדמתו לספרו מרבה לספר בשבחה.
בשנת ה'תרס"ט התמנה לרב העיר פרן שבליטא. בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאשר רוב יהודי ליטא גורשו לרוסיה, היה בין הרבנים המעטים שהצליחו להישאר בליטא.
עלה לארץ ישראל בעקבות הצהרת בלפור בשנת ה'תרפ"ד.
משנת ה'תר"ץ ועד פטירתו כיהן כאב בית דין בתל אביב, היה אחראי על מערכת הכשרות בעיר ושימש כרב בבית הכנסת "מחנה דן" ברחוב ברדיצ'בסקי.
יזם פתרון הלכתי לבעיית חליבה בשבת אולם החזון איש, שעימו התכתב אודות ההיתר, דחה אותו. [2].
נפטר בט' בחשוון ה'תשכ"ב ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
ספריו
- אשל אברהם סדרה בת עשרה כרכים על התלמוד, סדרי זרעים (גם מתלמוד ירושלמי), מועד, נשים ונזיקין ומסכת חולין (ה'תרצ"ז - ה'תש"כ).
הספרים מחולקים לשני חלקים: חידושים על סדר המסכת, תחת השם "אשל אברהם", ומדור בשם "פירות גינוסר" ובו בירורים רחבים בנושאים שונים, לרוב בהלכה למעשה. בכמה כרכים מדור נוסף, "פירות הנושרין", ובהם מילואים לכרכים הקודמים. מלבד זאת כתב מאמרים רבים בכתבי עת תורניים.'
חידושיו מתאפיינים בחתירה לעומק הפשט והתרחקות מפלפול. בהקדמתו לספריו הוא מציין שקיבל דרך לימוד זו מרבותיו בטלז. כך, למשל, כתב עליו הרב עובדיה יוסף[3] "המפורסם בחבוריו היקרים... זך השכל והרעיון, במיטב הגיון... רבת שבעה לה נפשי עונג משכלו הישר". חידושיו כוללים גם פרשנות ריאלית והיסטורית.
ספריו מצוטטים רבות, בספרי ציץ אליעזר, יביע אומר, אנציקלופדיה תלמודית, בספרי הרב צבי פסח פרנק, הרב ראובן מרגליות ועוד. על ספרו זה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תש"י - ה'תשי"א.
לקריאה נוספת
- ניסן וקסמן, ר' אברהם יעקב ניימארק ז"ל, קובץ תלפיות ח (ג-ד) עמ' 554 - 565.
- יצחק גולדשלאג (בתוך): אנציקלופדיה של הציונות הדתית, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ב, חלק רביעי, עמ' 42–43.
קישורים חיצוניים
ספרי 'אשל אברהם' ו'פירות הנושרין' (בהיברובוקס-בטא):
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם - חלק א, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם - חלק ב, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם - חלק א, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם - חלק ב, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם - חלק א, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם - חלק ב, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם - חלק א-ב, תל אביב תרצז, באתר היברובוקס
- נימרק, אברהם יעקב, אשל אברהם, תל אביב תשכ, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ אשל אברהם, מועד ב, עמ' רפ
- ^ קובץ 'מוריה' תיב עמ' שח-שיב.
- ^ שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' ב
33214981אברהם יעקב ניימרק