אברהם הוס
אברהם הוס (9 במאי 1924 - 12 ביוני 2015), היה פרופסור חבר (בגמלאות) למטאורולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, משורר, סופר ומתרגם ירושלמי.
ביוגרפיה
נולד בלבוב, גליציה, וגדל בגרמניה. ב-1933 עלה לארץ ישראל וגר בתל אביב. שירת כנוטר במסגרת המשטרה הבריטית ולאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למתמטיקה ולפיזיקה. בזמן לימודיו באוניברסיטה העברית שירת גם בפלוגת הסטודנטים ובחיל המדע. לאחר מכן, נסע לארצות הברית ללימודי התואר השלישי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. בשנת 1961, לאחר סיום לימודי הדוקטורט, חזר לירושלים, ומאז ועד צאתו לגמלאות כפרופסור חבר, היה מרצה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
עבודתו המדעית
הוס היה בין הראשונים שפיתחו מודלים נומריים של האטמוספירה, והשתתף בבניית המודל המטאורולוגי הראשון של השירות המטאורולוגי הישראלי.
הוא הנחה במשך השנים סטודנטים בעבודות גמר לתואר שני ובעבודות דוקטור. בין הסטודנטים שאותם הנחה ניתן למנות את עדית ארזי, משה גולדנברג, שושנה גרי, אליהו דורון, מרדכי סגל, קרל פיק ויצחק פליקס.
רבים מתלמידיו השתלבו בתפקידי מפתח באקדמיה ובשירות הציבורי בתחום המטאורולוגיה בישראל.
יצירתו הספרותית
במקביל לעבודתו המדעית, החל הוס לפרסם משנות הארבעים, שירים, סיפורים ומאמרי ביקורת.
הוס הוציא, כמשורר וכסופר, 5 ספרים, החל מספר שיריו הראשון, "באבן הקשה", שראה אור ב-1972, ועד ספרו האחרון "שירים" ב-2012.
בנוסף, ערך הוס עם אריה ליפשיץ, בתחילת שנות ה-70, את "ירושלים: שנתון לדברי ספרות ואמנות".[1]
חוקר הספרות חנן חבר, שסיכם אחרי מותו של הוס, את דרכו בשירה, הדגיש כמה מוטיבים בשירתו:[2]
- "אני לא הייתי בפלמ"ח" - הוס נתן בשיריו ביטוי להתנגדותו לנחמה ולהגנה שאמורה להעניק "תרבות היחד" (התרבות הקולקטיביסטית של תנועות הנוער והפלמ"ח).
- שירתו היא לירית ואליטיסטית (לעומת השירה הפופולרית המגויסת והנוחה לקליטה שהייתה מקובלת בשנות ה-40), ועמדתו מתנגדת לתרבות המוות והאלימות ששגשגה בשירה העברית של אותן שנים.
- בשירתו ניכרות השפעות של המשורר הגרמני רילקה.
- הלשון בשיריו היא לשון גבוהה, והוס נצמד לצורות מסורתיות של משקל וחרוז.
- שירתו מזוהה עם הנאו-סימבוליזם בשירה העברית הארץ-ישראלית.
ספרי שירה ופרוזה שכתב
- באבן הקשה, תל אביב, עם עובד, 1972 (שירים).
- תנועות ועיצורים: שירים, תל אביב, יחדיו, 1984.
- עכשיו - אז: שירים, ירושלים, הוצאת כרמל, 1998.
- אמיתות לכאורה, בני ברק, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2009 (סיפורים).
- שירים, תל אביב, קשב לשירה, 2012 (אחרית דבר: חנן חבר).
תרגומיו
הוס תרגם סיפורים, שירה, מחזות ומסות מאנגלית, מצרפתית ומגרמנית.
פרוזה
- היינריך בל, הרכבת נהגה לדייק (תרגם: אברהם הוס), גבעתיים, מסדה, 1982 (קובץ סיפורים מוקדמים)
- אביגדור דגן, סיפורים ירושלמיים (תרגם: אברהם הוס), ירושלים, דביר, 1983 (מהדורה בעברית קלה יצאה לאור בעיבוד אלכס זהבי על-ידי המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, 1992)
- מרלן האוזהופר (אנ'), הקיר (תרגם: אברהם הוס), תל אביב, ספרית פועלים, 1992.
- קארין לינדרמן (גר'), דרכים הביתה (תרגם: אברהם הוס), תל אביב, ספרית פועלים, 1992 (רומן).
שירה
- גרשון בן-דוד, לזרוק אל תוך הרוח, ניסויים במטא-ברבריות: שירים (תרגם מגרמנית: אברהם הוס, על המשורר ורקע שירתו: אברהם הוס, סוזן ברנופסקי, עורכים: רנטה בירקנהאור ואוטו דב קולקה), Straelen, שטראלנר מנוסקריפטה, 1995.
מחזות
- מנס ספרבר, כמו דמעה בים (סיפור), מעובד לבמה על ידי מנס ומילו ספרבר (תרגם: אברהם הוס), תל אביב, הבימה, 1973.
- מכס ברוד, הטירה על פי פרנץ קפקא (תרגם: אברהם הוס), תל אביב, התיאטרון הלאומי הבימה, 1976.
- פרידריך דירנמט, המלך ג'והן על פי ויליאם שייקספיר (תרגם: אברהם הוס), תל אביב, התיאטרון הלאומי הבימה, 1976.
- פטר וויס (אנ'), מרה סאד: סיפור רדיפתו ומותו של ז'אן פול מרה, כפי שהוצג על ידי להקת השחקנים של בית המרפא בשארנטון בהדרכתו של מר דה סאד, מחזה בשתי מערכות (תרגם: אברהם הוס), רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", 1982.
עיון
- זיגמונד פרויד ... (ואחרים), פרויד ודורה (עריכה: עמנואל ברמן, תרגום: אברהם הוס (מגרמנית), מרים קראוס (מאנגלית)), תל אביב, עם עובד, 1993.
- ליאו שטראוס, ירושלים ואתונה: מבחר כתבים (ערך והקדים מבוא: אהוד לוז, תרגמו: אברהם הוס ודוד זינגר), ירושלים, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק,2001.
משפחתו
היה נשוי לחוה לבית קרן (2010-1928), פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית. להם שני בנים: ד"ר מתי הוס, מרצה בכיר (בגמלאות) לספרות עברית באוניברסיטה העברית ומתמחה בספרות עברית בספרד של ימי הביניים, ופרופ' בועז הוס, חוקר קבלה במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.
התגורר בשכונת רחביה בירושלים.
לקריאה נוספת
- חנן חבר, "אל-נא תרגום אותי באבן הקשה": על שירת אברהם הוס, אחרית דבר בתוך: אברהם הוס, שירים, תל אביב, קשב לשירה, 2012, עמ' 224–283.
חנן חבר, אני לא הייתי בפלמ"ח: פרידה מהמשורר אברהם הוס, באתר הארץ, 17.08.2015
על הספר "תנועות ועיצורים"
- יערה בן-דוד, גוש גדול של עצב, עתון 77, גל' 54–55 (1984), עמ' 74.
- אריה ליפשיץ, מקום תנועה פרי, דבר, 2 באוגוסט 1985, עמ' 20.
- גיורא לשם, חוכמת השיר, ידיעות אחרונות, 12 ביולי 1985, עמ' 22.
על הספר "עכשיו-אז"
- מנפרד וינקלר, הספר השלישי על משמעות ואשליית המשמעות. מאזנים, כרך ע"ג, גל' 6 (1999), עמ' 61–63.
- חנן חבר, אורח בחיי שלי הייתי, הארץ, מוסף ספרים, גל' 356, 22 בדצמבר 1999, עמ' 6 (חזר ונדפס בספרו: קורא שירה: רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית, תל אביב, קשב לשירה, 2005, עמ' 146–149).
קישורים חיצוניים
- יפתח אשכנזי, אברהם הוס, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אברהם הוס, לקסיקון העברית החדשה, באתר אוניברסיטת המדינה של אוהיו
הערות שוליים
33275687אברהם הוס