רבי אברהם אלימלך פרלוב
 | |||
| רבי אברהם אלימלך פרלוב | |||
| לידה |
7 בספטמבר 1891 ד' באלול תרנ"א | ||
|---|---|---|---|
| נרצח |
25 באוקטובר 1942 (בגיל 51) י"ד בחשוון תש"ג | ||
| מקום פעילות | קרלין (פינסק), לוניניץ, ירושלים | ||
| אב | רבי ישראל מסטולין | ||
| אם | ברכה שיינדל | ||
| |||
| חתימה | |||
רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין (ד' באלול ה'תרנ"א – י"ד בחשוון ה'תש"ג; 7 בספטמבר 1891 – 25 באוקטובר 1942) היה האדמו"ר השמיני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין, שעמד בראשה משנת ה'תרפ"א (1921) ועד לרציחתו בשואה בשנת תש"ג (1942).
קורות חייו
רבי אברהם אלימלך, נולד בד' באלול התרנ"א רבי ישראל מסטולין ולברכה שיינדל בתו של רבי דוד מזלטיפולי[1]. נישא בד' באדר תרפ"ב לחוה בת דודו רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי. לאחר נישואיו נשאר להתגורר כמה שנים אצל חותנו בזלטיפולי ולאחר מכן חזר לסטולין. לאחר פטירת אביו מונה על ידי החסידים למלא את מקומו בסטולין על פי צוואת אביו[2], אך הוא סירב, ורק לאחר לחצים מצד חותנו ומצד רבי ישראל מטשורטקוב הסכים להתמנות כאדמו"ר מקרלין בקרלין (פינסק).
אופי הנהגתו נחשב שונה מזה של אביו ה"ינוקא", נחשב לפתוח ולבבי באופיו, ובאופן יחסי הרבה לשאת דברים ולהתייחס למאורעות השעה.
הקים את ישיבת "אור ישראל" בלוניניץ, בה כיהן מספר שנים כראש ישיבה רבי אלעזר מן שך, כמו כן הקים את ישיבת "בית אהרן" בירושלים.
תלמידו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב התבטא עליו כי הוא הבעל שם טוב של דורו[3].
התנגד לציונות והמזרחי, והתבטא: ”מהציונים והמזרחים אין מה לדבר, זה הסטרא אחרא בעצמו”[4]
על פי עדות חסידיו, שהה בארץ ישראל (בה ביקר ארבע פעמים ביקורים ממושכים[5]) כשהנאצים פלשו לעירו[6]. וכששמע זאת רצה לחזור לעירו כדי לעודד את היהודים שם, וחסידיו ניסו לעצור בעדו, אך הרבי התעקש לחזור ולא להשאיר את חסידיו לבד. האדמו"ר אכן חזר בספינה האחרונה שיצאה ונרצח שם.
רבי אברהם אלימלך נרצח בחודש חשוון תש"ג. נסיבות מותו נותרו לוטות בערפל, כיוון שאין עדות אם נרצח על ידי הנאצים או על ידי האוקראינים. חסידי קרלין מציינים את יום השנה (יארצייט) בי"ד בחשוון, אך התאריך המדויק אינו ברור.
מתלמידיו
- רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
- רבי אשר פריינד
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- רבי ישראל גרוסמן
- רבי זלמן בריזל
- רבי יהושע העשיל הלטובסקי
משפחתו
כל משפחתו נרצחה בשואה, ביניהם ארבעת בניו: דוד, ישראל, מרדכי יוסף, אהרן.
בתו חנה נישאה לרבי שמואל נחמיה פרנקל[7], אחיה של חיה לאו, אשתו של הרב משה חיים לאו. שניהם נספו בשואה.
לקריאה נוספת
- בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.
קישורים חיצוניים
- אדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין - באתר "MyTzadik"
- תיאור ביוגרפי עליו באתר "Tog חדשות ותוכן יהודי"
- הרב אברהם אלימלך פרלוב הי"ד, האדמו"ר מקרלין באתר תורתך לא שכחתי
- יוסף מאיר כהן, 'אדמו"ר', דואר היום 5 בנובמבר 1925, עמ' 4
- ב. בן פורת, 'האדמו"ר מקרלין הי"ד', הצופה, 22 ביוני 1945, עמ' 6
- 'הרב מלך פרלוב', הבוקר, 3 באוגוסט 1945, עמ' 1
- 'זיכרון להולכים: האדמו"ר אברהם אלימלך מקרלין הי"ד', הצופה, 5 בנובמבר 1968, עמ' 5
- הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • רבי אברהם אלימלך פרלוב הי"ד באתר JDN
הערות שוליים
- ^ בנו של רבי יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)
- ^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' תכט ועמ' תלו
- ^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' תמז
- ^ הויזמאן, אהרן בן אשר, ברכת אהרן - מערכת 'פרי אלימלך' דף קצ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ בראשונה בתמוז תרפ"ה, ובשנית בשנת תרפ"ח, בשלישית בתרצ"ג ובאחרונה בתרצ"ט.
- ^ ראו: 'הגיע הרבי מקראלין בנמל ת"א', הבוקר, 17 במאי 1939, עמ' 3; 'בין פליטי פולין ברומניה' - לשלום האדמו"רים, הבוקר, 10 באוקטובר 1939, עמ' 4; 'רישיון כניסה לאמריקה לרבי מקארלין', הצופה, 24 בנובמבר 1940, עמ' 4.
- ^ בן ר' שמחה נכד הדברי חיים מצאנז
| תקופת חייו של רבי אברהם אלימלך פרלוב על ציר הזמן |
|---|
 |
| הקודם: רבי ישראל מסטולין |
אדמו"רי קרלין | הבא: רבי יוחנן פרלוב |
32406188אברהם אלימלך פרלוב