אבראהים טאהא
אבראהים טאהא (בערבית: ابراهيم طه; נולד ב-2 בספטמבר 1960) הוא חוקר הספרות הערבית ותורת הספרות מנקודת מבט סמיוטית, פרופסור במחלקה לספרות ושפה ערבית באוניברסיטת חיפה.
ביוגרפיה
אבראהים טאהא נולד וגדל בכפר כאבול, מזרחית לעכו. הוא בוגר תואר ראשון בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה (1982-1979), ובוגר תואר שני בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה (1988-1984). עבודת המאסטר שלו היא מחקר משווה בין הספרות העברית לספרות הפלסטינית בישראל. עשה דוקטורט בחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית (1992-1989). נושא עבודת הדוקטור היה: "הסכם התקשורת הספרותית :קריאה השוואתית ברומן העברי והערבי בישראל בשנים 1967 - 1987" (1992). העבודה נעשתה בהדרכת הפרופסורים דן מירון ושמעון בלס. עשה פוסט-דוקטורט בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה (1993). במהלך השנים לימד במכללת אורנים, במכללה לחינוך ערבי בישראל, במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, בנוסף למקום עבודתו העיקרי – אוניברסיטת חיפה.
ב-1993 התמנה למרצה, ב-2002 למרצה בכיר וב-2010 לפרופסור חבר, כל המינויים בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. החל מ-2009 ועד היום (2014) מכהן כראש החוג. שהה בשנת שבתון בגרמניה ולימד באוניברסיטת היידלברג; לימד באוניברסיטת אופסלה בשוודיה כמרצה אורח; שהה בשנת שבת באוניברסיטת לונדון. חבר באקדמיה ללשון הערבית.
מכהן כיושב ראש הוועדה המקצועית להוראת הספרות הערבית במגזר הערבי (מטעם משרד החינוך).
מחקריו
מחקריו של אבראהים טאהא עוסקים בעיקר בספרות הערבית המודרנית, הספרות הפלסטינית, הסמיוטיקה של הספרות והתאוריה הספרותית.
המימד האחר, 1990, (בשפה הערבית).
עד לספרו זה של טאהא עיקר העיסוק בספרות הפלסטינית היה בפרשנות פוליטית; טאהא כתב פרשנות ספרותית. זוהי פרשנות אסתטית על יצירות מרכזיות בספרות הפלסטינית.
ארבע קטגוריות למשמעות בשירה – השירה של פהד אבו ח'דרה, 1993, (בשפה הערבית).
טאהא הציע ארבע דרכי פרשנות לשירה המודרנית ויחסה למציאות החיצונית ומיישם אותן על כתיבתו של המשורר פאהד אבו חדרה.
חיוכו של מאהב אופסמיסט :קריאה השוואתית ברומן העברי והפלסטיני בישראל, 1999, (בשפה העברית).
זוהי עבודת הדוקטור של טאהא. הספר עוסק ברומן העברי והערבי בישראל בשנים 1987-1967 (ממלחמת ששת הימים ועד לאינתיפאדה הראשונה) על פי מודל של תקשורת ספרותית, המורכב משלושה מושגים עיקריים: שוני, השתנות והשתוות. המושג המרכזי מביניהם – השוני – בוחן את הפער שבין המציאות הטקסטואלית לבין זו החוץ-טקסטואלי. ככל שפער זה גדול יותר כך הופך הטקסט לנתון משתנה מקורא לקורא. אלא שהשתנות זו דווקא מציבה את הקורא במעמד שווה למחבר והופכת אותו לשותף לבניית הטקסט ומימושו.
טאהא ניתח לפי שיטה זו שלושה רומנים עבריים ושלושה רומנים פלסטינים. העברים הם - "מיכאל שלי" מאת עמוס עוז, "המאהב" מאת א.ב. יהושע ו"חיוך הגדי" מאת דויד גרוסמן; הפלסטינים הם – "האופסימיסט" מאת אמיל חביבי, "לעזאזל הלילך" מאת סמיח אל-קאסם ו"רוח במצרף" מאת סלים ח'ורי.
הוא בדק כיצד מתייחסים סופרים אלה, הנמצאים במסגרת אחת של זמן ומרחב ועוברים אותן תמורות היסטוריות ופוליטיות, אל קהל הקוראים שלהם.
הרומן הפלסטיני: גישה תקשורתית, 2002, (בשפה האנגלית).
הספר ראה אור בהוצאת ראוטלדג'. טאהא השתמש בחלק מעבודת הדוקטור שדנה ברומן הפלסטיני, והוסיף יצירות נוספות.
הספרות הפלסטינית בישראל מנסה מבחינה נושאית לחזק את הזהות הלאומית הפלסטינית של המיעוט הערבי ובאותה עת לבטא את כמיהתה החזקה לאזרחות שווה. בישראל שאיפה זו בעייתית במיוחד, ואפילו פרדוקסלית בשל המאבק המתמיד בין העם הפלסטיני למדינת ישראל. מציאות זו משתקפת היטב בסוג ספרותי זה, ומותירה חותם על ההיבטים התמטיים והאסתטיים.
הספר בודק האם המציאות החיצונית הקשה המשתנה במהירות מניעה את הסופרים הפלסטינים ליצור דיאלוג נקי וישיר עם הקוראים באמצעות הטקסט הספרותי ובודק באילו אמצעי תקשורת ספרותית נוקטים כדי להשיג מטרה זו. המחבר בודק האם הסופרים דורשים רמה גבוהה של מעורבות מהקוראים, או שמא הם תופשים אותם כצרכנים פסיביים. הוא מנסה לענות על השאלה - האם אנו יכולים לקבוע, מהתשובות לשאלות הללו, שהמסר חשוב יותר מאשר מעורבותו והנאתו של הקורא.
הסיפור הערבי המינימליסטי: סוגה, פוליטיקה ושירה בעידן הקולוניאלי העצמי, 2009, (בשפה האנגלית).
עוסק בתופעת המינימליזם בספרות הערבית המודרנית. טאהא טוען שזהו ז'אנר עצמאי בעל חוקים משלו, שאינו קשור לסיפור הקצר שאנו מכירים. בשל אורכו הקצר מאוד של הסיפור, הסופר נאלץ לפתח דרכים אלטרנטיביות כדי לפצות את הקורא. מבחינה הצורה הוא משתמש בסאטירה, הגזמה, גרוטסקה וסרקסזם; ומבחינת התוכן קיימת נטייה חזקה לעיסוק בנושאים הכי בוערים שעל סדר יומו של העולם הערבי כגון פוליטיקה ונשים.
הכתיבה המינימלית ברטוריקה הערבית הקלאסית וגילוייה בקוראן 2012, (בשפה הערבית).
הספר ראה אור בביירות. טאהא טוען שגם בקוראן קיימים פרקים שלמים בעלי פחות מעשרים מילים ששייכים לז'אנר זה. הקוראן מעביר את המסר הדתי באמצעות תורת הפערים (הקורא צריך להשלים את הפער בעצמו באמצעות קריאת פרקים קודמים, מה שקרוי קריאה רוחבית) והסימבוליקה. הרטוריקנים הערבים, למשל עבד אל-קאדר ג'ורג'אנו, מאוד מעריכים את הכתיבה המינימלית.
מחקרים נוספים
ערך ספר על המשורר סמיח אל-קאסם, כתב מספר מאמרים על עולמו הספרותי של שמעון בלס. כיום עוסק במעמד הדמות בסיפורת מתוך גישה אנתרופוסימיוטית.
ספריו
- חיוכו של מאהב אופסימיסט : קריאה השוואתית ברומן העברי והפלסטיני בישראל (תל אביב: הוצאת הקבוץ המאוחד), 192 עמ', עברית, 1999.
- . طه، إبراهيم. (1990). البعد الآخر: قراءات في الأدب الفلسطيني المحلًي. الناصرة: رابطة الكتّاب والأدباء الفلسطينيين.
- طه، إبراهيم. (1993). من التماس إلى الإنزياح: مقدمة لشعر فهد أبو خضرة ونصوص مختارة. الناصرة: وزارة التربية والتعليم. [تحرير]
- طه، إبراهيم. (2011). تلك جمجمة الشنفرى: قيمة الجمال وجمال القيمة في شعر سميح القاسم. كفر قرع: دار الهدى للطباعة والنشر كريم. [تحرير]
- . طه، إبراهيم. (2012). الإيجاز في الموروث البلاغيّ والقرآن الكريم. بيروت: المؤسّسة العربيّة للدراسات والنشر.
- 2002, The Palestinian Novel: A Communication Study (London: Routledge and Curzon), 236 pp. (Reprinted in paperback, 2010).
- 2009, Arabic Minimalist Story: Genre, Politics and Poetics in the Self-colonial Era (Wiesbaden: Reichert Verlag), 185 pp.
קישורים חיצוניים
- קורות החיים ורשימת הפרסומים של אבראהים טאהא באתר אוניברסיטת חיפה
- אבראהים טאהא - עברית, בערוץ החוג לשפה וספרות ערבית של אוניברסיטת חיפה באתר יו טיוב, 2010
- אבראהים טאהא - ערבית, בערוץ החוג לשפה וספרות ערבית של אוניברסיטת חיפה באתר יו טיוב, 2010
- אודות הספר "חיוכו של מאהב אופסימיסט", באתר סימניה
28482470אבראהים טאהא