אבי פרבולוצקי
| לידה |
15 בספטמבר 1957 (גיל: 67) י"ט באלול ה'תשי"ז קריית טבעון, ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | אקולוגיה, ביולוגיה, |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | מכון ויצמן למדע, האוניברסיטה העברית, מכון וולקני |
| בת זוג | רותי פרבולוצקי |
| מספר צאצאים | 2 |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המדבר[1], חקר שימור ושיקום יערות משריפות.[2] | |
פרופסור אבי (אברהם) פֵּרְבוֹלוֹצְקִי (נולד ב-15 בספטמבר 1957) הוא פרופסור לביולוגיה וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מוכר כחוקר במִנהל המחקר החקלאי במכון הוולקני הישראלי.
ביוגרפיה
פרבולוצקי נולד בקריית עמל. בילדותו היה מסתובב בפינת החי של סמינר אורנים, ומאוחר יותר סיפר, שמשם הגיע אהבתו הראשונה לביולוגיה.[3] לאחר שעבר עם משפחתו לתל אביב, למד בתיכון חדש, ובמקביל הצטרף לחוג צפרות.
פרבולוצקי למד לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב אותו סיים ב-1977. ב-1979 יצא להשלים לימודי תואר שני בארצות הברית, שם הגיע לאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, בה לקח במשך כשנה מספר קורסים באקולוגיה, כשלאחריהם החל בעבודה מעשית לצורך הדוקטורט בפרויקט החוקר גידול עיזים בצפון פרו, שנמשך כשנה וחצי, שבסופם קיבל את התואר דוקטור באקולוגיה.
בסיום לימודיו חזר לישראל, והחל בעבודתו כחוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית, במנהל המחקר החקלאי במכון הוולקני הישראלי, שם המשיך במחקריו ובהמשך קיבל תואר פרופסור. כיהן כסמנכ"ל החברה להגנת הטבע (בשנים 1984–1987) ועסק גם בהכשרת מדריכי טבע.[4][5], וכמדען הראשי של רשות הטבע והגנים (בין השנים 1998–2003).[3]
פעילותו
לאחר שחרורו מצה"ל (שם שירת בשתי מלחמות, מלחמת ששת הימים ולאחר מכן במלחמת יום הכיפורים), בתחילת שנות ה-70, נקרא להקים בית ספר שדה שנקרא "צוקי דוד" בסנטה קטרינה הסמוכה לג'בל מוסא שבסיני, ושימש כמנהל בית הספר בין השנים 1972–1976.[3]. לקראת פינוי סיני, פעל לנסות להשאיר את שטח בית הספר כאזור אקסטריטוריאלי, אך הדבר לא צלח.[6] בתקופת הפינוי שהה בארצות הברית, ללימודי תואר שני.
המוסד התמקד ב:
- חינוך אקולוגי וסביבתי במדבר בתקופה זו ערך פרבולוצקי מחקרים רבים בתחומי האקולוגיה והצמחייה המדברית, ופרסם מאמרים בנושאים אלו.
- פיתוח חקלאות מדברית פרבולוצקי היה מעורב בפיתוח שיטות חקלאיות מותאמות למאפייני האקלים והקרקע במדבר סיני. וניסה לקדם גידולים חקלאיים בני-קיימא באזור.
- שיתוף פעולה בינלאומי כחלק מפעילותו, פרבולוצקי יזם שיתופי פעולה בינלאומיים בין מוסדות אקדמיים וחוקרים, מישראל, מצרים וארצות נוספות שפעלו באזור סיני.
בשנת 1984 היה חבר בוועדה שפיתחה את "רמת הנדיב" כנציג החברה להגנת הטבע, ובה משמש עד היום כיועץ בנושאי אקולוגיה, ממשק ומחקר. פרבולוצקי פעל רבות לפיתוח המקום כפארק אקולוגי, בשיטות בנות קיימא, ואף ביצע במקום מספר מחקרים שהארוך בהם מתמשך כבר מעל 20 שנה.[7]
לאחר השרפה בכרמל שהייתה בשנת 1989, היה שותף פעיל ויועץ בכיר לפעולות לשיקום הכרמל מטעם משרד החקלאות, ופיתח את השיטה של אזורי חיץ בין היערות לישובים, ובמקביל חקר את השפעת רעיית בעלי חיים באזורי חיץ, המחסלת את העשבייה שמתייבשת בקיץ וגורמת לשריפות.[8]
פרבולוצקי פרסם מאמרים רבים בנושאי גאולוגיה, גיאוכימיה, אקולוגיה, אנרגיה מתחדשת וקיימות, כשרבים מהם גם בשפה העברית.[3] הוא מרצה קבוע באוניברסיטת תל אביב, ובאוניברסיטת בר-אילן בפקולטה למדעי החיים. וכן מוזמן להרצות במוסדות אקדמיים רבים[9], ובכנסים בינלאומיים כמרצה אורח בנושאי אקולוגיה וקיימות.
ב-2019 הוציא את ספרו "חקלאות ואקולוגיה – איך ילכו השנים יחדיו" בנושא חקלאות בת קיימא.[10]
אבי פרבולצקי רואה חשיבות בשילוב בין-תחומי בפתרון אתגרים סביבתיים וחקלאיים.
חיים אישיים
נישא לד"ר איילת (ארזי) פרבולוצקי, ילידת בית אלפא, אותה הכיר בתקופת מחקריו ב"צוקי דוד".[6] משנת 1978. חוקרת במכון ויצמן למדע. ב-1984 נולד בנו הבכור, ולאחר מכן נולדה לו בת נוספת. לאחר גרושיו מאיילת, נישא לרותי פרבולוצקי (יחזקאלי), היא ממונה על ההכשרה המקצועית של מורי הדרך במשרד התיירות.[11]
מתגורר עם משפחתו בתל אביב.
ספרים
- חקלאות ואקולוגיה – איך ילכו השנים יחדיו.[10]
- הספר האדום של החולייתנים בישראל – הוצאת רשות הטבע והגנים 2002.[12]
- אל מדבר התועים (1977).
- אקולוגיה, התיאוריה והמציאות הישראלית. בהוצאת כרטא ירושלים 2001
- פרקים בחוק ובמשפט הבדוי בדרום סיני. (בעריכת עמוס בר) יצא לאור על ידי משרד החנוך והתרבות, תש"מ 1979.
- התפיסה המערכתית של הנוף. בהוצאת החברה להגנת הטבע, ירושלים, תשנ"ז 1997.
- חקלאות הבוסתנים ועדר הצאן: מקורות קיום מסורתיים של שבט הג'בליה. בהוצאת משרד החנוך והתרבות 1979.
עבודות מחקר
- שינויים כמותיים ואיכותיים בשעתוק RNA במוח התרנגולת מזן LEGHORN במהלך האונטוגנזה. (עבודת גמר לתואר ראשון - אוניברסיטת תל אביב, 1976.)
- העפיפונים במדבר - חקר המתקנים ששימשו לציד צבאים בתקופה קדומה.[13]
- הקמת אזורי חיץ למניעת שריפות יער.[14]
קישורים חיצוניים
- אבי פרבולוצקי, באתר ResearchGate
- אבי פרבולוצקי, באתר גוגל סקולר
- מידע על פרופ' אבי פרבולוצקי באתר הספרייה הלאומית
- ראיון עם פרופסור אבי פרבולוצקי - חלק א מראיין: יואב שגיא, ביוטיוב.
- ראיון עם פרופסור אבי פרבולוצקי - חלק ב מראיין: יואב שגיא, ביוטיוב.
הערות שוליים
- ^ ראיה הוליסטית מול פרטנית בסביבה מדברית - הרצאה מפרופסור אבי פרבולוצקי
- ^ ממשק אזורי חיץ למניעת שריפות
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 פרופ' אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות בכתב עת למדע ולמדיניות הסביבה, ראיון עם שחר בוקמן 23 ביוני 2020
- ^ חוברת שהוציא לאור במסגרת משרד החינוך על קורסים למדריכים
- ^ מזכיר ואחראי על המדריכים בחברה להגנת הטבע מעריב 7 באוגוסט 1987
- ^ 6.0 6.1 צוקי דוד - היישוב הישראלי הראשון שיפונה מסיני מעריב, 18 במאי 1979
- ^ ניטור ארוך טווח של חברת העופות המקננים ברמת הנדיב
- ^ חסינים בפני השריפה הבאה באתר רמת הנדיב
- ^ לדוגמה: הרצאה בטכניון בחיפה בעקבות השריפה בכרמל
- ^ 10.0 10.1 ספרו החדש של פרופסור אבי פרבולוצקי
- ^ באתר משרד התיירות
- ^ הספר האדום של החולייתנים בישראל
- ^ להורדה.
- ^ מחקר משותף עם עמיתים.
אבי פרבולוצקי40076344Q118925507