האם צריך לעדכן שישנה התנגדות ליום השואה הן בנוגע לקביעתו בחודש ניסן שאסור להתאבל בו וכו' והן לגבי הדרך לזכרונם שזה ע"י צפירה מנהג גויי שעושה צער לנשמות, אמנם צוין שבקרב חוגים חרדים מציינים את עשרה בטבת אך לא מצויין שישנה התמגדות לקביעה זו ולדרך זו.
ואשמח לשמוע דעת המעיינים בזה.
יש גם את דעת החזון איש שלא לקבוע יום זיכרון כלל ע"ע ימי זיכרון לשואת יהודי אירופה.
עודכן מוירי
בערך מצויין הנושאים של כל שנה, אבקש מעורכי אספקלריה להוסיף את השורות הבאות:
מכלולאים פעילים :
מי יכול לנסח טוב יותר את המשפט הבא:
הרבנות הראשית התקשתה לקבל את התאריך הרשמי שנקבע ליום השואה מאחר שההלכה אוסרת להגיד תחנון בחודש ניסן, המכונה "חודש הגאולה", למרות מנהגי האבלות החלים בו בזמן ספירת העומר
למיטב ידיעתי חודש ניסן אסור בעוד דברים חוץ מתחנון כמו צום, עלייה לבית העלמין, ועוד...
אולי יעזור לך בניסוח מאמרו של הרב אליעזר מלמד בכתובת:https://www.yeshiva.org.il/midrash/3450
להלן הפסקה הרלוונטית:
אולם שלא כיום הזיכרון לחללי צה"ל, שהרבנות הראשית הסכימה לקיומו, יום השואה בכ"ז ניסן נקבע שלא על דעת חכמים. וזאת מפני שחודש ניסן הוא חודש של שמחה, וכפי שנקבע להלכה (שו"ע או"ח תכט, ב) שבכל חודש ניסן אין אומרים תחנונים ונפילת אפיים, ואין קובעים בו תענית ציבור. ובהלוויה שבחודש ניסן אין אומרים הספדים. ואין אומרים בכל חודש ניסן הזכרת נשמות (מ"ב תכט, ח). ורבים נוהגים שלא הולכים לבית קברות בחודש ניסן, ומי שיש יורצייט לקרובו בחודש ניסן, עולה לקבר בערב ראש חודש. ואם כן ברור שאין מקום לקבוע בחודש ניסן יום זיכרון לנשמות הקדושים שנרצחו בשואה. אלא הימים הנכונים לזיכרון השואה הם הצומות שנקבעו על החורבן, ובראשם תשעה באב. ואכן הרבנות הראשית קבעה את צום עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי לנשמות הקדושים שלא נודע יום פטירתם.