יש דף על ר' קלמן ווייס?
שיחה:בית שמש/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין.
אני לא מכיר את הרב, אבל ע"פ הכללים היבשים הוא לא זכאי לערך, אז בבקשה לא לכתוב עליו, כולנו שבעים מדיוני חשיבות.
מצטרף לדעת הכל לטובה.
מי זה בכלל אף פעם לא לכתוב עליו ערך
אני באמת לא מבין למה הוא לא זכאי לערך הוא הרב של רמה ב' בבית שמש על פיו ישק כל דבר כולם בבית שמש יודעים שבסוף הרב של רמת בית שמש זה הוא בגלל זה אני שואל
כי הוא לא מוכר ורב שכונה לא זכאי על פי הקריטריונים של המכלול לערך אם אתה רוצה לשנות אותם תפתח דיון שם פה זה לא המקום ולא קשור
איפה זה שם
יאלג הוא לא רב שכונה ולא נעליים, רב של שטיבל וחצי של ויז'ניץ (מתוך 7 בבי"ש) ומו"צ בחוגי העדה החרדית.
צודק
תשאלו את כל אחד שגר ברמה ב' בבית שמש ושם יגידו לכם שהוא אולי לא הרב של השכונה
אבל בתכלס הוא זה שמנהל אותה ועל פיו ישק כל דבר
למי שמכיר, רמת בית שמש ב' מחולקת למספר חלקים, הצפוני (בעלזא החדשה) אין לו שום שליטה, לא קשור לעדה החרדית בכלל. האמצעי (קרית הרמ"א) שייכת ברשמי לעדה החרדית אבל "ניהול" אין שם, איש הישר בעיניו יעשה, הדרומי (ריב"ל-ריב"ז) אין לו קשר בכלל לאיזור. מדובר אם כן רק על חלק משכונה שאולי יש לו חלק ב"הנהלה" שלה - שברשמי רבי יהשע רוזנברגר הרב שלה.
כפי שידוע לי אפ' שהרב רוזנבערגער נקרא הרב של רמת בית שמש ב' הקופה של השכונה מתנהל לפי ר' קלמן ווייס,
ומה שאמרת על החלק הצפוני זה כלל לא שייך לרמת בית שמש ב' אלא כפי שזה נקרא (בעלזא החדשה) ויש לזה גם קופה אחרת,
אבל החלק הדרומי (ריב"ל-ריב"ז) גם תחת נשיאתו של הרב ווייס וגם הקופה שם זה אותו קופה.
אגב מה זה ''איש הישר בעיניו יעשה''
א' מניהול השכונה ירדת לקופה של צדקה. ב' אם אינך יודע מה זה "איש הישר בעיניו יעשה" מסופקני האם אתה מכיר את האיזור. ההפגנות, האלימות וכו' וד"ל. רבי קלמן עצמו למשל תומך בתושבי שכונת רמת אברהם לעומת הקיצוניים שמשליטים טרור באיזור וכפופים אם כבר למרותו של הרב רוזנברגר אם בכלל.
"קופה של צדקה" הבאתי רק כדוגמה כל אח יודע שאם צריכים לטפל שם משהוא בשכונה הכתובת הוא ר' קלמן גם בדברים הנוגעים לקיצוניות בשכונה הוא המחליט אפ'שיש שחלוקים עליו בשכונה אבל הם המיעוט שבמיעוט וזה גם רק על התמיכה שהוא נותן בתושבי שכונת רמת אברהם
בכל מקרה, אפילו לו היה רב השכונה, והוא לא, הקריטריונים די ברורים. המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים
חלק קטן מהשכונות החרדיות של בית שמש? בין השכונות החרדיות של בית שמש: חפציבה, הקריה, ורמות א' ב' ג' ד' נתלו שלטי צניעות ברמה ב' (שם היו התיאורים שמסופרים בפנים), הקריה (עדיין תולים 3 שלטים ברחוב חזון איש ואור שמח), חפציבה, רמה ד' (על המרפסות). ובעצם בכל השכונות חוץ מא' וג'. מדוע זה רק "חלק קטן מהשכונות"?
{מכלולאים פעילים} מה דעתכם?
תתייג מכלולאים פעילים כך. (עם שתי {{ }} )
בכל אופן הדברים נכתבו לפני שרמה ד' אוכלסה בכלל, כך שלכאורה אפשר לשנות את הנוסח
תתייג מכלולאים פעילים כך. (עם שתי {{ }} )
בכל אופן הדברים נכתבו לפני שרמה ד' אוכלסה בכלל, כך שלכאורה אפשר לשנות את הנוסח
עפר ואפר הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
אפשר לשנות ל"חלק" בלי "קטן".
ג"א בעד "חלק" ולמחוק "קטן".
קשקוש
מה קשקוש?
אני חושב שזה לא משמעותי
אכן כן,
שכונות רמה א' וג' (1 ו-2) בהן לא נתלים שלטים כלל, אינן היחידות- שיינפלד, רמת אברהם, משקפיים, רמה ה' וחלק מרמות ד' לא נתלו בהן שלטים כלל.
ברמה ב' והקריה החרדית (או בשמה השני- נחלה ומנוחה/ חפציבה) אכן נתלו שלטים.
ומן הסתם בחלק קטן או באחת מרמות ד כן נתלו- אמנם לא בדקתי אבל אכן יש שם אוכלוסיה כזו.
לסיכום, ברב השכונות החרדיות של בית שמש לא נתלו שלטים.
חפציבה אינה שם שני של הקריה אלא שכונה אחרת לחלוטין.
ברמה א' כן נתלו שלטי צניעות בעבר
אבל אין ספק שזה היה ל-2 דקות בערך, עד שהתושבים הורידו את השלטים בעצמם (ולא חיכו לאף משטרה).
ברמה אלף יש הרבה אוכלוסיות- ליטאים, אמריקאים, חרדים מודרניים ודתיים לאומיים. כמובן שיש אנשים שעונים ליותר מהגדרה אחת.
קשקוש. מודעות היו תלויות ברמה א' במשך עשר שנים ויותר עד שהוסרו.
ברמה ג'2 קיימים נכון להיום שלטי צניעות (אם כי בניסוח עדין)
היכן?
וגרפיטי "לבוש צנוע" וכדו' למכביר. אם כי התושבים מנסים להאבק ע"ז.
במרכז המסחרי שם
סליחה,
אשמח לדעת איפה בדיוק תלויים השלטים, ואבדוק זאת.
באחת הפניות של ישעיהו הנביא כמדומני. יש שם שכונה של חסידות כלשהי עם מודעה של "לבקשת אדמו"ר שליט"א" או משהו כזה
בעיקר גרפיטי. בכל חור.
כוונתך לדזיקוב ויזניץ
כן
ישעיהו הנביא זה רמה ג'
בכל אופן, ברמה א' למעט שלט אחד שהוסר (במרכז המסחרי) מעולם לא היו שלטים.
ואם הכוונה לומר שהשלטים משקפים או נותנים אינדיקציה לגבי הלך הרח של הציבור שם, אז זה ממש לא הלך הרוח של הציבור ברמה א'.
נכון מאד.
לגבי רמה א'. מאוד תלוי. יש את החלק העליון של דולב וכו' שזה עוזר של אמריקאים ומיזרוחניקס בעיקר. לעומת זאת יש את האזור של המרכז המסחרי בית הכנסת לב אליהו שהוא יותר אברכי ובהחלט תומך בשלטים במרכז המסחרי שמצבו היה גרוע מאוד. ועכשיו הוא רק גרוע מבחינת צניעות וכו'.
בערך כתוב "חלק קטן מהשכונות החרדיות של בית שמש מאופיינות בקיצוניות ביחס לצניעות הנשים". קיצוניות בהחלט יש רק בחלק קטן מהשכונות, ואולי אפילו רק בחלק קטן מתוך שכונה אחת (קרית הרמ"א, שהיא חלק קטן מתוך שכונת רמה ב').
אמת.
"ואולי אפילו רק בחלק קטן מתוך שכונה אחת (קרית הרמ"א, שהיא חלק קטן מתוך שכונת רמה ב')."
זה כבר לא הייתי אומר...
אשמח לנימוק למה לא היית אומר.
אתה מכיר קיצוניות (כתופעה רחבה ולא כמשהו חד פעמי) במקומות אחרים בעיר?
למיטב ידיעתי, גם בקרית הרמ"א עצמה כמעט לא נרשמת מקרי קיצוניות (עכ"פ כיום), ובוודאי לא כמשהו קבוע,
אלא שבתחילת דרכה הסוערת היא הצליחה למתג לעצמה תדמית קיצונית להחריד, וגם כיום יש שם (לעיתים לא תדירות כלל) מקרי קיצוניות (הפגנות וכדו').
תסתכל, על הקירות / המדרכות / שלטי הרחוב, ברחבי רמה ב' ותגיד לי האם מדובר על חלק קטן מהשכונה או על כל השכונה...
על שאר השכונות באמת לא דיברתי
מה זה אצלך רחבי שכונת רמה ב'?
לפי הידוע לי, רמה ב' היא שכונה גדולה, הכוללת שני קריות קטנות של בעלזא, אזור קרית חסידים, אזור ריב"ל וכן קרית הרמ"א.
הגרפיטי הוא רק בקרית הרמ"א (ומספיק טיפש אחד לשרוף יער שלם. הסתובב לו טיפש אחד או שנים וריססו)
קצת בעייתי לעשות חלוקות מדוקדקות כל כך...
בכל אופן, הדיון לא כזה חשוב, ואני שונא לבזבז זמן בדיוני סרק
ממש לא בעייתי. מה שנכון זה שחלק מתוך רמה ב' מאופיינת בקיצוניות לגבי שלטי צניעות, ותו לא
("...ויאמר) כדברך (למען תדע כי אין...")
נסכם שוב את השכונות.
רמה א' היא שכונה שרבים מהחרדים מגיעים אליה לעריכת קניות וכו', ובשל כך כ10 שנים תלו בה שלטי צניעות, והיו על זה מאבקים אלימים.
רמה ב' יש שלטי צניעות שעלו לכותרות בכל העולם, וגרפיטי בכל פינה על צניעות.
קריה יש שלטי צניעות ושלטים הקוראים לנשים לא לעבור או להתעכב במדרכות הסמוכות לבתי כנסת.
בחפציבה יש גרפיטי רבים של צניעות, ובעבר תלו שלטים (שהוסרו בשל כך שאין מרכזי קניות ומסחר בשכונה).
רמה ד'3 תלו כ40 שלטי צניעות על מרפסות, ולאחר מאבק של העירייה ומתן כנסות, כיום נותרו כ5 בלבד.
רמה ד'1,2,3 יש מדבקות רבות בעיצוב שלטי הצניעות, המודבקות בכל פינה כל המן על ידי קיצונים, וכתובות גרפיטי רבות של צניעות, אם כי הרבה פחות מרמה ב' (מצד שני העירייה מוחקת שם יותר מברמה ב').
רמה ג' גם הוזכר פה שבדזיקוב יש שלט וכו'.
מה שנשאר זה רמה ה' (שיש מאבק על עצם זה האם תהיה חרדית או לא) שלא ידוע לי על שלטי צניעות שם, ומשקפיים הדתית לאומית.
כך שאפשר לומר שרב ככל השכונות החרדיות בבית שמש זה נמצא.
מצד שני אפשר לומר ששלט מייצג רק חלקים, או שקיצוניות זה גם במעשים ולא רק בשלטים, כך שנשאר לנו ש"חלק" מהשכונות, אך לא "חלק קטן".
אגב, היחס הקיצוני לא מתבטא רק בשלטים.
בבית שמש פועל קו פרטי "מהדרין" לירושלים, שאחד מהסיבות שלו (חוץ מאי ההשתייכות למשרד התחבורה הציוני) הוא היחס לצניעות הנשים.
בקווים הפנימיים בבית שמש יושבים בהפרדה, וישבו כך גם בשנים שלא היה חוקי לפתוח דלת אחורית (אם אין עגלה).
היו גם מקרים של אוטובוסים שנופצו בשל כך שהנהגים סרבו לפתוח דלת אחורית.
נשים מקבלות גערות באוטובוסים אפילו על מעבר בחלק הקדמי.
יש מודעות הקוראות שלא לתת "פרוטקציה" ל"פריצות חרדית" בחלק מהשכונות.
על פי רוב הכניסה לעזרת נשים היא ברחוב אחר מהכניסה הרגילה, ובהרבה מקומות יש שלטים המובילים ל"מעבר נשים לבתי הכנסת" על מנת שלא יטעו חלילה.
יש גדר הפרדה ברחוב ליד האולם פארהאנד החוצה את הרחוב ל2 בשביל שלא יראו מאיזור כניסת הגברים את הנשים העוברות בדרכם לאולם (הרבה הרבה יותר מההפרדה בדרכים המובילות לאולמות אחרים)
ואני מאמין שבעוד כמה סיבובים יגלו עוד כמה דברים.
זה אך ורק בגלל הצניעות ולא משום משהוא אחר כמו משרד התחבורה
חביבי, מה אתה רוצה בדיוק?
להכניס את כל המלל הזה לערך?
אם יש תופעה מיוחדת, שיש בה ערך אנציקלופדי, ויש על כך מקור אמין - אין בעיה להכניס.
לא כל מדבקה ושלט (או כל ילד זב-חוטם שצועק שיקצה) מצריכים איזכור, בוודאי לא כשאינם מהווים תופעה רחבה.
כבר סוכם לעיל שבתור תופעה רחבה זה נמצא רק ב"קרית הרמ"א", שהיא מעין שכונה בתוך שכונת-האֵם רמה ב'.
ואגב, הייתי כמה פעמים בפורהאנד, ומעולם לא ראיתי שם גדר החוצה את הרחוב. מעניין..
לך מפריע ה "חלק קטן" ולי מפריע הניסוח החילוני "מאופיין בקיצוניות" לידיעתך המינוח 'קיצוני' במשמעות הזאת לקוח מלקסיקון חילוני ורדוד. בשפה שלנו אין קיצוני ולא קיצוני, אלא לפי התורה ולא לפי התורה. כאשר, לפעמים התנהגות ע"פ התורה מחייבת התנהגות קיצונית ולפעמים דווקא להיפך, ואז מי שיתנהג בקיצוניות אתה אמור להאשים אותו במידות רעות או רמיסת ההלכה אבל המילה קיצוני לא תהיה רלוונטית כלומר לא בזה הבעיה.
עכשיו כמובן שלאור ההגדרה הזאת תצטרך להתלבט שוב בספק שלך האם זה "חלק קטן" ובאיזה שכונה...
ודרך אגב אם מדברים על 'קיצוניות' (לא אתה אלא התקשורת הפחות חרדית), אז למה חרדי שזורק אבן על אשה פרוצה (-שזה כמובן מאד חמור אם זה אכן קרה) זה יותר 'קיצוני' מאשר חילונים ששיסו כלב בבנות חרדיות ?? (קרה בעבר ב'זנוח' וסוקר באריכות ב'חדש'). אלא המסקנה ההגיונית שקיצוניים יש בכל ציבור על דברים שה - 'פחות קיצוניים' ויותר נורמטיביים באותה קבוצה - שמים את הדגש.
אני מניח שעצם שמירת הצניעות במקסימום האפשרי תוך הקפדה על כבוד הזולת - גם אתה מסכים שזה מעשה חיובי ואף ראוי וכל הכבוד למי שעוסק בזה במקום ובאופן שזה מתאים, אז מה א"כ האסון הגדול בשלט שמבקש באופן הכי מנומס ומכבד ש: "מדרכה זו (קטע של אולי 60 מטר) משמשת מעבר לבתי כנסת, ולכן נשים מתבקשות בהוראת הרבנים (-הגר"נ קופשיץ למשל - שהוא לא 'קיצוני') להשתמש במדרכה ממול" ? תוכל להסביר לי? אתה נפגע אישית כאשר בעל מנוף שפורק סחורה מבקש ממך לעבור למדרכה ממול? אז נכון ש 4 נשים חילוניות, שלא גרות שם בכלל, תבעו את העירייה בטענה שנפגעו אישית ולקחו ללב, וכל התקשורת חגגה, אבל באמת, זה ממש לא קשור לבית משפט והיה צריך להפנות אותם לפסיכיאטר המתאים...
אינני נוהג להשתתף בדיונים מהסוג הזה. אבל להגדיר חלוקה של גברים ונשים לשתי מדרכות כ"קיצונית", זה הגדרה די מדוייקת. לא ידוע לי על רעיון שכזה משחר ההיסטוריה... (וספיציפית לגבי הגר"נ - לא הייתי מגדירו כ"לא קיצוני" וד"ל)
וכן, בשפה שלנו בהחלט יש "קיצוני" ו"לא קיצוני". יכול להיות שמקרה זה גם קשור ל"לפי התורה" ו"לא לפי התורה", אך זה לא מוכרח.
הרב עפר ואפר, במחילה מכבודך ולפני שיאשימו אותנו כאן שאנו נגררים למחלוקת חלילה. שים לב שהכל עניין של מבט והסתכלות -
אתה בוחר להסתכל על זה כ "חלוקה לשתי מדרכות" ואז זה באמת מעצבן, אז במקום זה הבה נקרא לזה שמירה על טאקט. כן, ברור לכל אחד שבמקום שמתרכזים הרבה גברים יש בזה מעט גסות וחוסר טאקט שאשה תידחף שם, ורוב הנשים חשות בזה מעצמם ובאופן טבעי עוברות למדרכה ממול, ולאותם בודדות שלא הבחינו, פונה השלט להסב את תשומת לבם, וזאת, למען שמירה על כבודם שלהם! לא של הגברים. עכשיו הבנת אותי?
אני חולק בהחלט על הרב עפר ואפר.
אף אחד לא כתב ששלט צניעות קטן וסולידי נחשב כקיצוניות.
השלט הקטן ב'קריה החרדית' ליד בית הכנסת של הגר"נ קופשיץ (שמה פתאום נחשב לקיצוני?) אכן אינה נכללת בהגדרה "קיצונית".
הקיצוניות מתבטאת (ועוד איך) באזור שנקרא "קרית הרמ"א", וכל מי שנקלע לשם (יש שם מספר אולמות, ומטבע הדברים אני נקלע לשם רבות) רואה בעיניים מה נקרא "קיצוניות". כל האזור מרוסס בגרפיטי מכוער "המעבר בלבוש צנוע בלבד" ועוד סיסמאות (כגון שכנקים וכו'), והקיצוניות זועקת לשמים.
[הבנתי מתושבי האזור שבהתחלה היו שם רק 2 שלטים מכובדים, כמו באזורים נוספים, אך היות שכמה נשים עתרו לבג"ץ והעיריה נאלצה להסיר את השלטים - באו ריסוסי הגרפיטי כתגובת נקם (במי בדיוק? בתושבים שנאלצים לחיות בגו'נגל?), ועכ"פ - כפי שכבר כתבתי לעיל - מספיק משועמם אחד לרסס את הכל, אך בכל מקרה - הקיצוניות קיימת גם קיימת]
על כך אני בהחלט יכול להעיד:
[הבנתי מתושבי האזור שבהתחלה היו שם רק 2 שלטים מכובדים, כמו באזורים נוספים, אך היות שכמה נשים עתרו לבג"ץ והעיריה נאלצה להסיר את השלטים - באו ריסוסי הגרפיטי כתגובת נקם (במי בדיוק? בתושבים שנאלצים לחיות בגו'נגל?), ועכ"פ - כפי שכבר כתבתי לעיל - מספיק משועמם אחד לרסס את הכל, אך בכל מקרה - הקיצוניות קיימת גם קיימת]
מכיוון שאשמח לשוחח בנושא, תוכל להמשיך בו בדף השיחה שלי
 |
שלום רב, המכלול הוא אנציקלופדיה ולא פורום חברתי או בימת נאומים. לפיכך, דפי השיחה של הערכים משמשים לדיונים על התוכן בלבד, תוך שמירה על כללי ההתנהגות הנהוגים במכלול. שימוש לרעה בדפי השיחה עלולה להוות עילה לחסימה. באם יש לך השגות על התוכן, תוכל להוסיף את גירסתך עם סימוכין אמינים ולנסח אותו בצורה ניטרלית . יחד, נשמור על שפה מכבדת, ונתרום כולנו למען כולנו. |
במחילה, יתכן ואני לא מספיק מכיר את הכללים. אולי תוכל לכוון אותי באיזה מילה טעיתי למרות שהשתדלתי מאד לשמור על כבודם של כל השותפים כאן.
בסה"כ הפריע לי שלא מרגישים שכשהתוכן הועתק מוויקיפדיה - לא הבחינו בניסוח החילוני הטמון בו, למרות שאני מודה שאכן זה הרגש דק ביותר.
אכן, כך נראה לי כפי שציין הרב משה מ, לגבי שלט צניעות שזה לא מפריע כל עוד זה נקי ומסודר ובלשון מכובדת.
כנ"ל גם קו מהדרין (שצויין כאן בבלוג), כמובן כל עוד זה בלי לפגוע (נדמה לי שאפילו החוק נאלץ להכיר בהגיון הפשוט הזה יעויין כאן בפסיקת הבגץ למשל בעמוד 6 - ש"כל עוד זה בלי כפייה יתכן שיש אפילו לסייע לחפצים בכך", ובעמוד 28 - מכנה במילה קיצוני את אלו שמנסים לכפות אי-הפרדה... ), ובטח כשזה קו פרטי - יעשה כל אחד בביתו ככל העולה על רוחו.
אבל למעשה כל זה סטייה מהנושא (והרב עפר ואפר אפילו הציע לי הכנסת אורחים בדף השיחה שלו לצורך הדיון, יפה מצידו). הנושא שאני רציתי לשאול את המשתתפים כאן הוא - לגבי אותם מעשים והתנהגויות שמקובל על כולם שהם לא בסדר כגון גרפיטי או צעקות וכד' - האם אין עוד מישהו שחש שהשימוש במושג 'קיצוני' בהקשר הזה הוא צורם ?
כך גם עודכן בויקיפדיה
מעניין אם יש לכך מקור רשמי כל-שהוא (לדעתי - אגב - יש שם יותר תושבים)
סביר להניח. הנתונים מעודכנים ל-2021...
מן הסתם יהיה אםשר לדעת יותר עם פרסום פנקס הבוחר
תלחץ על הקישור הזה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זה יורד לך באקסל.
תודה.
את האקסל הזה כבר ראיתי בבוקר, ופשוט לא שמתי לב שיש שם משבצת גם על סוף יוני... [תנסה לפתוח את האקסל במסך של 11.6 אינץ'..]
אגב, יש גם את הנתונים של הביטוח הלאומי, שלא תמיד מסונכרנים עם הלמ"ס
אולי זה יותר טוב, כי הלמ"ס זה השערות.
סביר להניח שלביטוח הלאומי יש נתונים חסרים. בטח אם מתחשבים בתושבי חוץ וכדומה
המספר המעודכן בביטו"ל נכון ל-1 ל-5 23 הוא: 159,867, די חופף לנתוני הלמ"ס
מעניין כי זה 100.000 אנשים יותר לכל הפחות. (בהתחשב שזה לפני שלש חדשים) אולי עם יש שם עדכון מהיום זה יהיה הרבה מאוד.
100,000? איך הגעת למספר הזה?
פשוט טעיתי, כמעט אינו הבדל. (רק 1000)
גם בדף הערך בפנים, בתבנית בשמאל - יש ריבוע שם מתעדכן אוטומטי כל חודש על פי הרשימה הזה.
בערך של בית שמש כתוב פעם אחת 160,123 (הנתון הנכון) ובמקום אחר מעל 159,000 ולא נותנים לי לשנות.
צודק, טעיתי. שחזרתי - מבקש סליחה.
אני חושב שהיה יפה אם היו מוסיפים גם שטיבלאך
יש כבר כמה
עיר לא אמור לכלול רשימה עם כל החדרים והבתי יעקב שבה מספיק הישיבות הסמינרים וכוללים בולטים
אין לי דיעה בעניין, אבל בינתיים החזרתי לעדכון האחרון מויקיפדיה, לאחר שמכלולאי מסויים מחק שם מידע רב ללא נימוק, ואם יראו צורך להוריד או להוסיף - ניתן לדון כאן
אני גם חושב שזה מיותר
זה באמת רשימה של "הכל"? יש בבית שמש עשרות מסודות
נו אם כן עוד יותר לא צריך לאסוף כמה חדרים לא בולטים ולרשום
(אפשר כמו בני ברק לרשום חדרים בולטים דוגמת תשב"ר דשם)
אין סיבה שלא, אם תשוו לערים אחרות. כמו פתח תקווה, גבעת ברנר
ההשוואה אניה במקומה זה לא אנציקלופדי.
ציטוט: ימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה, ורומניה
בלי לסתור למה שכתוב יש אפשרות לפירוט יותר על ימיה הראשונים, כי שמעתי מתושב זקן של בית שמש, שבית שמש התחילה עם כ-50 משפחות כולם שומרי תורה ומצוות, והמספר אחד מהם ואיך שאמא שלו שלחה אותו כשהיה ילד עם עוף לשוחט, וגם לברר על איזה שאלה וכדומה,
שאלתי איך כותבים את זה ואיך מראים לדבר כזה מקור.
בברכה
יש ספר בשם "העליה, השבר, הנצחון" של ח"כ משה אבוטבול (ראש העיר בבי"ש לשעבר) בו הוא מתאר את ראשית ימיה של בית שמש.
במידה ויש שם מידע - תוכל לצטט עם המקור.
בהצלחה
יאיר מן - מסתבר כי אינני בקי די בניסוח אינצקלופדי-חרדי (נראה שעדיין נשארתם עם הסגנון של ויקי), אבל אם כבר - למה לא לכתוב בלשון רבים: חסידיות"?
'חסידות בעיר' עושה יותר רושם של סקירת פעילות חסידית וכדומה ולא סיקור חצר חסידית.
תיקון טעות "חסידויות".
לי מכל מקום נשמע יותר מתאים "חסידויות בעיר" (אולי כי אני ליטאי 
זאת אומרת שאתה מסכים איתי לכתוב בלשון רבים?
חסידויות.
ואולי חצרות חסידיות?
זה שתי דברים.
דהיינו?
(למיטב הבנתי הכוונה שם לרשימת חצרות שמרכזן בעיר)
חצר חסידית היא מרכז מקום מושבו של האדמו"ר, כך מובא בפתיח של הערך, ישנם חסידויות שלא שם החצר רק סניף.
הוא אשר אמרתי, ואכן שם ברשימה מצוינות חצרות שאדמו"ריהן מתגוררים בעיר.
חסידות בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר קיימת מרכז של חסידות
אם כך אפשר חצרות חסידיות.
הוספתי מעט מוסדות מהזיכון אך אני יודע בבירור שהמוסדות פה הינם אולי שליש! בלבד מהמוסדות צריך פשוט לפתוח מדריך חרדי - ולהעתיק
הוספת מוסדות חסידיים בלי לנקוט את שם המוסד.
רוב המוסדות אין להם שם נוסף אלא זהו שמם
לא בטוח בכלל.
משתמש:שרגא, כנראה לא שמת לב, הרבה חומר שנוסף בערך וחסר בויקיפדיה הוסר ע"י הייבוא האחרון. עד שכבר יש לנו ערך מושקע הרבה יותר מויקי, וגם הרבה יותר 'חרדי', חבל לייבא ולבטל את הכל. אם יש שם פיסקאות צפציפיות שנוספו אפשר לייבא אותם, אבל לא להשמיד את כל העבודה הרבה והתוצאה הטובה שכבר הייתה כאן.
בברכה והצלחה על כל פעילותך הברוכה
עדכן את זה בעז"ה
יקירי, בשמחה הייתי מבטל את עריכתי אך מאחר וערכו את ערך עוד שניים אני ממליץ שתכנס לגרסה הזו ותעתיק את הפסקאות שנראים לך יותר טובות לגרסה העכשווית, בו"ה.
לא תוקן, והרבה מאוד חומר חסר. קשה לי לעבור קטע קטע ולהוסיף. כמדומני העריכות שנעשו בגירסא החדשה כלולות כבר בגירסא שלפני הייבוא, ובכל מקרה הנזק רב על התועלת. עכ"פ הטוב בעיניכם עשו.
באיזה נקודה חסר חומר כי הערך היה חסר חומר גם לפני העדכון