אש (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אש – תהליך חמצון מהיר של גזים הנפלטים מחומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
- בעירה – תהליך כימי בו תרכובת מגיבה עם חומר מחמצן, ובמהלכו משתחררת אנרגיה.
- שרפה – התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה, באופן המסכן רכוש או חיים.
אש היא אחד מן היסודות באמונות עתיקות שונות ובהן ארבעת היסודות ביוון העתיקה וחמשת היסודות בפילוסופיה סינית
אש (עיר) (בצ'כית: Aš) – עיירה בצ'כיה
Æ ("אַש") – גרפמה המורכבת מן האותיות A ו-E; במקורה, ליגטורה שציינה דיפתונג לטיני
Ʃ – אֵשׁ - אות לטינית המייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום
קליעה – פגיעה במטרה באמצעות כלי ירי או השלכת חפצים מרחוק.
- כלי ירייה – אמצעי לחימה הפועלים באמצעות שיגור קליעים קינטיים, על ידי חומר נפץ הודף (כמו אבק שרפה) או על ידי אמצעים מכניים (כגון לחץ אוויר או מיתר).
- הפסקת אש – שלב בעימות צבאי שבו שני הצדדים הלוחמים מחליטים להפסיק את פעולות הלחימה ביניהם, כדי לנהל שיחות על סיום מצב העימות.
חומת אש (באנגלית: Firewall) – מערכת לניטור וחסימת התקשרויות בלתי רצויות דרך רשת התקשורת שהמחשב מחובר אליה, המיושמת כתוכנת מחשב או כחומרה ייעודית.
אש (אב נזיקין) – נזקים שלא באו ישירות מכוחו של המזיק.

אישים:

אברהם יוסף אַשׁ – הרב האורתודוקסי הראשון בניו יורק
טימותי גרטון אַש (Ash) – היסטוריון וסופר בריטי, שמחקרו מתמקד בעיקר באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה
מאיר איזנשטט (מהר"ם אַ"ש) – רב בשידלוביץ (שידלובצא), בוורמיזא, בפרוסניץ ובאייזנשטט; מחבר השו"ת "פנים מאירות"
מאיר בן יהודה ליב איזנשטטר (מהר"ם אַ"ש) – תלמידו של החת"ם סופר, מחבר "אמרי יושר" ו"אמרי אש"
נחום אש – רבה הראשי ואב"ד של העיירה צ'נסטוחובה שבדרום מערב פולין, ומחבר ספרי דרוש והלכה
נחמן אַש – קצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר
סולומון אַש (Asch) – פסיכולוג אמריקאי ממוצא יהודי-פולני, שעסק בפסיכולוגיה חברתית והתפרסם בעקבות ניסוי הקונפורמיות שלו
שאול אֵש (אֶשוֶוגֶה) – חוקר השואה, עורך הפרסומים הראשון של "יד ושם", מראשוני המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים
שלום אשַ – סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית