STS-127

STS-127

טלאי משימה
נתוני משימה
מעבורת	אנדוור
כן שיגור	39A
שיגור	15 ביולי 2009
נחיתה	31 ביולי 2009
משך המשימה	15 ימים, 16 שעות, 44 דקות ו-58 שניות
מספר קטלוג לוויינים	[1]
מאגר המידע הלאומי	[2]
נתוני מסלול
מספר הקפות	248
גובה מסלול	226 ק"מ
נטיית מסלול	51.6 מעלות
אורך מסע	10,537,748 ק"מ
צוות
יושבים: פולנסקי מימין, הרלי משמאל. עומדים, החל מימין: קופרה, מרשברן, פאייט, קסידי, וולף.

STS-127, היא המשימה ה-127 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, המריאה ב-15 ביולי 2009 אחרי שתוכננה להמריא ביוני אותה שנה ומאז נדחה שיגורה 6 פעמים. שניים מהעיכובים נבעו מדליפה של גז מימן בזמן התדלוק וארבעה מפאת מזג האוויר. המעבורת נחתה במרכז החלל קנדי ב-31 ביולי.

הצוות

צוות המעבורת נבחר ב־11 בפברואר 2008.

• מפקד: מארק ל. פולנסקי
• טייס: דוגלאס ג. הרלי
• מומחה משימה: כריסטופר קסידי
• מומחה משימה: תומאס מרשברן
• מומחה משימה: דייוויד "דייב" וולף
• מומחית משימה: ז'ולי פאייט (Julie Payette) (סוכנות החלל הקנדית)

ממריא לתחנת החלל

• מהנדס טיסה וקצין מדע: טימותי קופרה (Timothy Kopra)

חוזר מתחנת החלל

• מהנדס טיסה: קואיצ'י ווקאטה (Koichi Wakata)

המשימה

סופת ברקים פוגעת בכן השילוח ב-11 ביולי 2009 וגורמת לעיכוב נוסף

משימה זו הביאה אל תחנת החלל הבינלאומית את החלק החשוף של מודול הניסויים היפני "קיבו", הכולל לוח ועליו מותקנים ניסויים שונים, וכן חלק נוסף של מודול הלוגיסטיקה עבור הניסויים היפניים בתחנה. בכך הושלם הקומפלקס היפני בתחנה. זוהי הטיסה ה-29 של מעבורת חלל אל התחנה.

האסטרונאוטים גם החליפו שש סוללות על קורה P6 של התחנה, והביאו מספר חלקי חילוף. המעבורת גם שיגרה שני מיקרו-לוויינים של מעבדת המחקר של הצי האמריקאי, המיועדים לבצע מחקרים על צפיפות האטמוספירה, ולשמש מטרות מבחן למערכות עקיבה קרקעיות, ושני מיקרו לוויינים של סטודנטים באוניברסיטאות מטקסס.

זוהי טיסתם הראשונה לחלל של הרלי, קסידי, מרשברן וקופרה. פאייט כבר הייתה על תחנת החלל הבינלאומית בשנת 1999, במשימה STS-96, בשלבי בנייתה הראשונים. היא אמורה להפעיל את הזרוע הרובוטית של התחנה, אף היא מתוצרת קנדה, במהלך המשימה. היא גם שימשה כמהנדסת הטיסה של המעבורת.

במשימה זו, לראשונה, היו שני קנדים על תחנת החלל הבינלאומית - ז'ולי פאייט, ורוברט ת'ירסק, ששוגר אל התחנה במשימת סויוז TMA-15 ב-27 במאי 2009. ביחד עם ששת אנשי הצוות של התחנה, היו עליה מספר שיא של 13 טייסי חלל - 11 אסטרונאוטים ושני קוסמונאוטים.

שלבים מקדימים

המעבורת בכן הניסוי B39

ב-31 במאי 2009 הועברה המעבורת מכן השיגור B39 (מקום בו נערכו בה תיקונים) לכן השיגור A39 ממנו תוכנן לשגרה. תנאי מזג אוויר גרועים מנעו את השיגור הראשון ומאז נדחה השיגור עוד מספר פעמים.

יום טיסה ראשון

תמונת השיגור

ב-15 ביולי 2009 בשעה 18:30 לפי שעון מזרח ארצות הברית (01:03 של ה-16 בחודש לפי שעון ישראל), שוגרה מעבורת החלל אנדוור, ערב יום השנה ה-40 לשיגור ההיסטורי של אפולו 11, החללית המאוישת הראשונה שנחתה על הירח. במהלך השיגור, מצלמות מעקב זיהו מספר שברים נופלים משכבת הבידוד שעל מכל הדלק החיצוני של המעבורת, ופוגעים במגן החום שעל גחון המעבורת. אירועים אלה הם שיגרתיים בשיגורי המעבורת, והמהנדסים יבדקו אם הם גרמו לנזק משמעותי או לא.

יום טיסה שני

במהלך היום התברר שהשברים שנפלו ממכל הדלק, ניתקו ממנו לאורך מספר שברי אורך בשכבת הבידוד, תבנית שלא נראתה בשיגורים קודמים. בעת ההתפרקות, המעבורת כבר הייתה בגובה בו האוויר דליל מכדי שהשברים יצברו תנופה ויגרמו לנזק, אך ייתכן ששיגורים קרובים יידחו עד שהתופעה תיבדק. מלבד זאת, היום הוקדש לסריקה חיצונית של מגן החום בעזרת חיישני לייזר שהותקנו על הזרוע הרובוטית של המעבורת, נוהל קבוע מאז אסון מעבורת החלל קולומביה.

יום טיסה שלישי

המעבורת אנדוור עגנה בתחנת החלל בשעות אחה"צ (שעון קיץ מזרח ארה״ב) של יום שישי, 17 ביולי. הצוהר בין שני הרכבים נפתח כשעתיים מאוחר יותר. במקרה, זהו יום השנה ה-34 לעגינה הראשונה של חללית אפולו אמריקאית עם חללית סויוז רוסית, במשימת אפולו-סויוז.

בשעות הערב הפעילה המעבורת, המחוברת לתחנת החלל, את מנועיה, כדי להרים את תחנת החלל למסלול גבוה במייל (כ-1.6 ק"מ), על מנת להתחמק מפיסת אשפת חלל שזוהתה על ידי מכ"ם קרקעי במסלול קרוב מדי למסלול התחנה, ואשר היה עלול לפגוע בה בשעות המוקדמות של היום הבא.

בסוף היום עברו האסטרונאוטים וולף וקופרה לישון במנעל האוויר "קווסט" בלחץ אויר נמוך יותר, כדי להרגיל את גופם ללחץ הנמוך יותר שבחליפות החלל. ביום הבא הם עתידים לצאת לפעילות חוץ רכבית כדי להתקין את הרכיב היפני החדש שהביאה המעבורת לתחנת החלל.

יום טיסה רביעי

בפעילות חוץ רכבית שנמשכה חמש שעות וחצי, התקינו האסטרונאוטים וולף וקופרה את הרכיב האחרון של מעבדת החלל היפנית קיבו, שהביאה עמה המעבורת. במשימה סייעו להם אסטרונאוטים אחרים, שהפעילו את הזרועות הרובוטיות של המעבורת והתחנה. לאחר מכן פנו להתקנת משטחי אחסון לחלקי חילוף על חלקה החיצוני של התחנה, ביניהם משטח אחסון שהובא במשימה STS-119, אך באותה משימה לא הצליחו לפרוס אותו. הפעם, בעזרת כלי מיוחד שפותח לצורך זה, המשטח נפרס בהצלחה.

עקב מיקום שגוי של המיקרופון בקסדתו של קופרה, זרם אויר שטף אותו במהלך הליכת החלל, וגרם לרחשי רקע. אך הדבר לא פגע בפעילות.

במהלך היום הגיע צוות הקרקע למסקנה שאין צורך לבצע בדיקה חוזרת למגן החום של המעבורת, ושברי הבידוד שנפלו ממכל הדלק החיצוני בזמן השיגור לא יצרו סיכון לשובה של המעבורת.

יום טיסה חמישי ושישי

היום החמישי הוקדש להכנות לקראת היום הבא, שכללו הוצאת ציוד מתא המטען של המעבורת בעזרת הזרועות הרובוטיות של המעבורת והתחנה.

במהלך הליכת חלל שנמשכה קרוב לשבע שעות ביום הטיסה השישי, האסטרונאוטים וולף ומרשברן התקינו על הצד החיצוני של תחנת החלל את חלקי החילוף שהוצאו ביום הקודם. חלקים אלה ישמשו את התחנה לאחר תום תוכנית מעבורת החלל בשנה הבאה. מצלמה שהייתה אמורה להיות מותקנת על המעבדה היפנית במהלך הפעילות לא הותקנה עקב מחסור בזמן. בין החלקים שהותקנו מערכת קירור ומנוע רזרבי עבור הזרוע הרובוטית.

אחד משני מתקני האסלה של התחנה, שהתקלקל ביום הקודם, ואילץ את 13 אנשי הצוות להסתפק במתקן השני ובשירותים של המעבורת, תוקן במהלך הבוקר.

יום טיסה שביעי ושמיני

ביום הטיסה השביעי השתמשו האסטרונאוטים בזרועות הרובוטיות כדי להעביר מנשא ניסויים יפני מתא המטען של המעבורת אל החלק החשוף של "קיבו", שהותקן מוקדם יותר. הניסויים יועברו באופן קבוע אל קיבו באחד הימים הקרובים. הם כוללים התקן תקשורת חלל, מצפה קרני רנטגן ומחקר על השפעת החלל על רכיבים אלקטרוניים.

הליכת החלל שתוכננה ליום השמיני, שנועדה להחליף חלק מן הסוללות של תחנת החלל, קוצרה עקב תקלה בחליפת החלל של קסידי. צוות הקרקע שם לב שרמות הפחמן הדו-חמצניֿ בחליפה שלו גבוהות מן הרגיל, והורו לו ולשותפו להליכת החלל, וולף, לחזור אל תוך התחנה. ככל הנראה מקור התקלה במסננים המסננים את הפחמן הדו-חמצני מן האויר. רק שתיים מארבע הסוללות הוחלפו כתוצאה מן התקלה. משקל כל סוללה כ-166 ק"ג וגודלה כגודל מקרר ביתי.

בנוסף, הסירו האסטרונאוטים כיסויי בידוד ממספר ניסויים יפניים בחלק החיצוני של המודול היפני "קיבו", והוסיפו בידוד למספר כבלי חשמל, שיאפשרו למשימות מעבורת עתידיות להתחבר אל רשת החשמל של התחנה כדי לחסוך בסוללות של המעבורת.

זו הייתה הליכת החלל השביעית של וולף, והראשונה של קסידי.

יום טיסה תשיעי ועשירי

במהלך היום התשיעי דנו האסטרונאוטים קסידי ומרשברן עם צוות הקרקע על תכנון שתי הליכות החלל הנותרות, כדי לבצע בהן את המשימות שלא בוצעו ביום הקודם עקב התקלה בחליפת החלל. בנוסף, הניסויים היפניים הותקנו באופן קבוע על חלקו החיצוני של המודול היפני "קיבו", בעזרת הזרוע הרובוטית היפנית המוצמדת למודול זה. זו הייתה הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בזרוע היפנית.

במהלך היום הגיע צוות הקרקע למסקנה שמקור התקלה בחליפת החלל של קסידי היא פעילות נמרצת מדי, שגרמה לפליטה של פחמן דו-חמצני בכמות גדולה מכפי שהמסננים יכלו לסנן. קסידי הוא לוחם של אריות הים בעברו, ובכושר גופני גבוה מרוב האסטרונאוטים.

ביום העשירי קסידי ומרשברן יצאו מן התחנה והשלימו את החלפת הסוללות של המערך הסולרי שבקצה השמאלי של הקורה הראשית של התחנה, במהלך הליכת חלל שנמשכה יותר משבע שעות. תפקיד הסוללות הוא לספק חשמל לתחנה כאשר היא מוסתרת מן השמש על ידי כדור הארץ, והמערך הסולרי לא יכול לייצר חשמל.

יום טיסה שלוש עשר

במהלך הליכת חלל שנמשכה מעט פחות מחמש שעות, השלימו האסטרונאוטים קסידי ומרשברן מספר משימות שלא הספיקו לבצע בהליכות החלל הקודמות, מקוצר זמן. הם חיווטו מחדש כבלי חשמל עבור מערכת ייצוב אמריקאית, והידקו בידוד רופף על רובוט תחזוקה מתוצרת קנדה. לאחר מכן, הוסיפו שתי מצלמות אל המשטח החיצוני של המודול היפני "קיבו". כמו כן, התקינו מעקי אחיזה על המודול היפני וקשרו מספר כבלי חשמל חיצוניים.

יום טיסה ארבע עשרה

תחנת החלל הבינלאומית כפי שנראתה מן המעבורת, לאחר שעזבה את התחנה. על הפנל הסולרי בצד ימין ניתן לראות את צילה של המעבורת.

המעבורת עזבה את תחנת החלל, ביצעה הקפה סביבה כדי לצלם את חלקה החיצוני, והחלה בהכנות לקראת נחיתה בעוד יומיים.

יום טיסה חמש עשרה

במהלך יום זה ביצע צוות המעבורת סריקה חוזרת של מגן החום של המעבורת, כדי לוודא שלא נפגע מפסולת חלל או מיקרומטאוריטים במהלך השהייה בחלל. בינתיים, חללית מטען בלתי מאוישת מדגם פרוגרס הגיעה אל התחנה, לאחר ששוגרה מקוסמודרום בייקונור לפני יומיים.

יום טיסה שש עשרה

האסטרונאוט היפני קואיצ'י וקאטה, שבילה ארבעה חודשים וחצי על תחנת החלל ויחזור לכדור הארץ עם האנדוור, התראיין לסוכנות הידיעות Associated Press. בין היתר, דיבר על הבגדים המיוחדים שפותחו עבורו ביפן, העשויים מאריג אנטי-בקטריאלי, שמונע היווצרות ריחות רעים גם לאחר שימוש ממושך.

המעבורת שיגרה במהלך היום שני זוגות לווייני מחקר קטנים. הזוג הראשון נבנה על ידי תלמידים באוניברסיטת טקסס באוסטין ואוניברסיטת טקסס A&M, ונועד לבדוק יכולות פגישה אוטונומית. הזוג השני נבנה על ידי מעבדת המחקר של הצי האמריקאי, ונועד לבדוק את צפיפות האטמוספירה של כדור הארץ. בנוסף, נבדקו משטחי ההיגוי האווירודינמיים של המעבורת, ורקטות הניהוג שלה. רקטת ניהוג אחת לא פעלה, אך הדבר לא יפגע ביכולתה של המעבורת לנחות.

יום טיסה שבע עשרה

המעבורת נחתה בשלום במרכז החלל קנדי בפלורידה, ללא עיכובים, בשעה 10:48 בבוקר שעון קיץ מזרח ארצות הברית.

סרט

• שיגור מעבורת החלל במשימה 127

ראו גם

• משימות מעבורות החלל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא STS-127 בוויקישיתוף

• דף המשימה באתר נאס"א
• דף המשימה באתר סוכנות החלל הקנדית
• הכרזה על צוות המשימה
• STS-127, באתר "הידען"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24921723STS-127