STS-69

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
STS-69
משמאל לימין: יושבים:קוקרל וווקר, עומדים:גרנהרד, ניומן, ווס
משמאל לימין: יושבים:קוקרל וווקר, עומדים:גרנהרד, ניומן, ווס
נתוני משימה
מעבורת אנדוור
כן שיגור LC-39A, מרכז החלל קנדי
שיגור 7 בספטמבר 1995, 15:09:00 UTC
נחיתה 18 בספטמבר 1995, 11:38:56 UTC
מרכז החלל קנדי, מסלול 33
משך המשימה 10 ימים, 20 שעות, 29 דקות ו-56 שניות
נתוני מסלול
מספר הקפות 171
גובה מסלול 321 ק"מ
נטיית מסלול 28.4 מעלות
אורך מסע 7,200,000 ק"מ
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-70
משימה הבאה
STS-73

STS-69 הייתה המשימה ה-9 של מעבורת החלל אנדוור. המטרה העיקרית הייתה ביצוע ניסויים עם מערכת Wake Shield Facility, הצבת לוויין "Spartan 201" והכנות להרכבת תחנת החלל הבין-לאומית

צוות

עיקר המשימה

שיגור היה מתוכנן ל-5 באוגוסט 1995 אך נדחה מסיבות טכניות. אחרי תיקון התקלה, המעבורת שוגרה ב-7 בספטמבר מכן שיגור 39A.

המשימה בת ה-11 ימים הייתה המשימה השנייה של ה-WSF (אחרי STS-60) המערכת הייתה מיודעת לחקר בתחום גידול גבישים.

משימה נוספת הייתה הצבת לוויין "ספרטן 201" (לוויין אסטרונומי). זה היה השימוש השלישי בלוויין. הוא הוחזר לתא המטען של המעבורת לאחר מספר שעות טיסה נפרדת.

במהלך הטיסה בוצע פעילות חוץ רכבית שנמשכה 6 שעות ו-46 דקות. גרנהרדט ווס בדקו אפשרויות שונות להרכבת חלקים של תחנת החלל הבין-לאומית.

ה-STS-69 הייתה המשימה הראשונה מתוך 5 מתוכננות, שהיו אמורות למדוד ולבדוק שינויים ארוכי טווח בעוצמת הקרינה האולטרה-סגולית המגיעה מהשמש, וללמוד על הקרינה האולטרה-סגולית מהפלזמה שסביב יופיטר, אשר מקורה בירח שלו.

כמו כן נעשו ניסויים ליצירת חמצן ומימן תוך שימוש במערכת אלקטרוליזה.

תחום נוסף שבוצעו בו ניסויים היה הבריאות. ארגון הבריאות העולמי ביצע ניסוי לבדיקת השינוי בצפיפות העצם במהלך טיסה בחלל. נעשו גם ניסויים מסחריים לבדיקת השינויים בתאים ובשרירים בעקבות חוסר משקל.

לאחר סיום התוכנית המעבורת נחתה במרכז החלל קנדי במסלול נחיתה מס' 33.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-69 בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36124509STS-69