ערפילית הטריפיד

ערפילית הטריפיד

ערפילית הטריפיד באור נראה בצילום דרך טלסקופ חובבים. החלק האדום הוא ערפילית פליטה, הכחול ערפילית החזרה והפסים הכהים הם ערפילית בליעה.
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	קשת
שמות נוספים	M20 ,NGC 6514
תאריך גילוי	1654
סוג	ערפילית מורכבת ובה צביר פתוח
בהירות נראית	9.0+ (הערפילית) 7.0+ (הכוכב הבהיר ביותר בצביר)
עלייה ישרה	18ʰ 02ᵐ 23ˢ
נטייה	‏48″ ‏01′ ‏23°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	2.0- (הערפילית) 4.0- (הכוכב הבהיר ביותר בצביר)
מרחק	5,200 שנות אור 1,594.31 פארסק
קוטר	42 שנות אור

ערפילית הטריפיד (באנגלית: Trifid Nebula - "ערפילית בת שלושה חלקים", נקראת גם Messier 20 ,M20 או NGC 6514) היא אזור H II בקבוצת הכוכבים קשת, המכיל צביר פתוח שיוצרים יחד ערפילית פליטה וערפילית החזרה וכן ערפילית בליעה המחלקת את ערפילית הפליטה לשלושה חלקים. הערפילית והצביר נמצאים במרחק של כ-5,200 שנות אור והצביר מכיל עשרות כוכבים שנוצרו מהגז של הערפילית ועשרות "עוברי כוכבים" בתהליך יצירה.

היסטוריה

הערפילית והצביר זוהו לראשונה ב-5 ביוני 1764 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה שתיאר אותה כצביר של כוכבים בעלי דרגת בהירות 8-9 המוקפים בערפילית. ויליאם הרשל ציין בשנת 1784 3 ערפיליות נפרדות בצורת משולש ובמרכזן כוכב כפול. שנה לאחר מכן הוא ציין ערפילית נוספת המקיפה את הכוכב הכפול. ג'ון הרשל איחד את הערפיליות בחזרה ונתן לערפילית את שמה.

בשנת 2005 התגלו בצילומים של טלסקופ החלל שפיצר שנעשו בתחום התת-אדום כ-150 כוכבים בתהליכי היווצרות שונים, שאינם ניתנים לצפיה באור נראה.

תצפית

הכוכב הבהיר HD 196692 שבמרכז הערפילית ניתן לצפיה באמצעות משקפת. בטלסקופ חובבים ניתן להבחין בכוכבי הצביר ובערפילית המקיפה אותם, אך רק בצילום ארוך חשיפה דרך טלסקופ ניתן להבחין בחלוקה לשלושה חלקים. הערפילית נמצאת כשתי מעלות מצפון-צפון-מערב לערפילית הלגונה וכמעלה מדרום-מערב לצביר הפתוח M21.

מאפיינים

ערפילית הטריפיד בצילום של טלסקופ החלל האבל

ערפילית הטריפיד היא אזור H II המורכב מענני גז (בעיקר מימן) שבתוכם נוצרים כוכבים חדשים. במרכז הערפילית נמצאת מערכת מרובת כוכבים HD 196692, שמורכבת מלפחות 7 כוכבים צעירים וחמים. הבהיר שבהם הוא מדרגת בהירות 7.6 וסיווגו הספקטרלי הוא O5-6 ושאר הכוכבים הם מדרגות בהירות 8.5-14.0. כוכבים אלו ושאר כוכבי הצביר פולטים קרינה על-סגולה חזקה המייננת את אטומי הגז שבערפילית וגורמת להם לזהור באור נראה (אדמדם). ענני הגז הרחוקים יותר, לא עוברים יינון אלא מפזרים ומחזירים את האור ויוצרים ערפילית החזרה כחלחלה המקיפה את ערפילית הפליטה. אזורים צפופים יחסית של גז ואבק בולעים את הקרינה הנראית ויוצרים ערפילית בליעה בצורה של פסים כהים על פני ערפילית הפליטה, המחלקים אותה לשלושה חלקים.

במרכזה של הערפילית לא נוצרים יותר כוכבים חדשים, שכן לחץ הקרינה של כוכבי הצביר מפזר את הגז ומונע את קריסתו. כוכבים חדשים נוצרים באזורים הפחות חמים ובעיקר באזורים החשוכים יחסית של הערפילית. "עוברי הכוכבים" פולטים קרינה בתחום התת-אדום וזוהו לפחות 30 עוברי כוכבים וכ-120 כוכבים צעירים מאד שעדיין לא ניתן לראותם באור נראה.

הערפילית נמצאת במרחק של כ-5,200 שנות אור ממערכת השמש, וקוטרה הוא כ-42 שנות אור, כך שגודלה הזוויתי הוא כ-28 דקות קשת, בדומה לקוטרו של הירח במילואו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערפילית הטריפיד בוויקישיתוף

• ערפילית הטריפיד באתר SEDS.
• M20 באתר SIMBAD.