הנדסת התפלה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
.jpg) | |
| מתקן התפלה חדרה שאותו הקימה החברה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | אלכסנדר זרחין מדינת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1965–הווה (כ־60 שנה) |
| משרד ראשי | אזור התעשייה קדימה |
| שליטה בחברה | אלפא מים (80%) |
| בעלות | קבוצת דלק (20%) |
| ענפי תעשייה | הנדסת כימיה |
| מוצרים עיקריים |
מתקני התפלת מים |
| הכנסות | 173 מיליון דולר (2016) |
| רווח תפעולי | 1 מיליון דולר (2016) |
| רווח | 10 מיליון דולר (2016) |
| אנשי מפתח |
אבשלום פלבר (יו"ר) אלון תבור (מנכ"ל) |
| עובדים | 450 (2020) |
הנדסת התפלה (באנגלית: "IDE Technologies") היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מתקני התפלת מים בבעלות קבוצת דלק.
שם החברה
בעברית החברה ידועה בשם "הנדסת התפלה לישראל" באנגלית מקור שם החברה הוא בראשי תיבות של "Israel Desalination Engineering Technologies" שקוצר ל"IDE Technologies" או "איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ" שהוא כיום השם הרשמי של החברה.
היסטוריה
הקמת החברה
הנדסת התפלה הוקמה כחברה ממשלתית בשנת 1965 על בסיס טכנולוגיה שפיתח מהנדס והממציא אלכסנדר זרחין ויושמה לראשונה בשנת 1961 על ידי ממשלת ישראל בשותפות עם חברה אמריקאית ואלכסנדר זרחין ב"חברת מתקנים להתפלה (מפתחי תהליך זרחין) בע"מ" אשר בשנת 1965 הפכה לחברה ששמה "הנדסת התפלה לישראל (תהליך זרחין) בע"מ". מתקן נסיוני הוקם בחוף תל ברוך[1] ואבן פינה למתקן התפלה ראשון על פי שיטת זרחין הונחה במרץ 1961 באילת[2][3]. בתחילת 1964 הופעל המתקן באופן חלקי[4] ואז התברר שהמים שהוא מייצר יקרים והשיטה אינה כלכלית. זרחין טען שהסיבה לכך היא שלא בנו את המתקן על פי הוראותיו[5] ודרש חצי מיליון לירות למימוש מתקן בקנה מידה מסחרי שיוקם על פי הוראותיו[6]. העניין עורר פולמוס בציבור בישראל והיה אף מי שהקים מגבית לגיוס חצי מיליון לירות לצורך מימוש תוכניותיו של זרחין[7]. ביוני 1964 הוחל בהזרמת מים מהמתקן של זרחין לתושבי אילת[8]. המתקן באילת פעל במשך כשלוש שנים אך נסגר בגלל חוסר הצדקה כלכלית להפעלתו.[9]. זרחין לא היה מעורב יותר בחברת הנדסת התפלה עם זאת אושר לו תקציב להמשך הפיתוח של הטכנולוגיה שלו[10]. ואילו הנדסת התפלה המשיכה בפיתוח טכנולוגיות התפלה בנפרד ומתקנים של החברה נמכרו לצה"ל לשימוש בסיני[11].
זרחין תבע את מדינת ישראל בדרישה לתמלוגים על כל מתקני ההתפלה שהוקמו בישראל, ללא קשר לשיטה בה פעלו, בהתאם לנוסח החוזה שהיה לו עם מדינת ישראל. תביעתו זו נתקבלה בבית המשפט המחוזי, אולם בערעור בבית המשפט העליון נקבע שיש לפרש את החוזה בהתאם לשרשרת ההסכמים בין מדינת ישראל וזרחין, מהם ברור כי הכוונה הייתה רק למתקנים על פי שיטת ההקפאה. הפרקליטות סירבה לשלם לזרחין תמלוגים אפילו על המתקן באילת שלטענתם היה נסיוני, אולם בית המשפט העליון לא קיבל טענה זאת והעניק לזרחין תמלוגים על המתקן באילת[12].
בחברת הנדסת התפלה ניצלו את שיטת זרחין גם לפיתוח מכונות לייצור שלג המשמשות לקירור מכרות עמוקים, יצור שלג למשטחי סקי, לאגירת אנרגיה ולחימום בשיטת משאבת חום[13].
פעילות בינלאומית
כבר בעת הקמת חברת הנדסת התפלה הוצבה המטרה לייצא את מתקני ההתפלה לחו"ל[14]. חוזה יצוא ראשון לאיטליה נחתם בשנת 1966[15]. ב-1968, נמכרו שלושה מתקנים לאיים הקנרים בספרד[16], וב-1969 לאיראן[17][18]. בשנת 1971, מכרה הנדסת התפלה 17 מתקנים והכנסות החברה הגיעו ל-2.5 מיליון דולר[19]. בשנת 1970 הקימו שאול אייזנברג ויעקב נמרודי חברה לשיווק והקמה של מתקני הנדסת התפלה באיראן, מאחר שהמתקן הראשון שנמכר פעל בהצלחה[20]. עד שנת 1976 הקימה החברה 26 מתקנים של הנדסת התפלה באיראן[21] ועד 1977 יותר מ-60 מתקנים[22]. מתקנים שהיו מרכיב חשוב באספקת המים במדינה והמשיכו לפעול עד העשור הראשון של המאה ה-21[23].
בשנת 1980, איי הבתולה רכשה מתקנים להתפלת מים מהנדסת התפלה[24] ובשנת 1987, איי מרשל.
הפרטת החברה
בשנת 1976, הציעה רשות החברות הממשלתיות למכור את החברה[25]. החברות כלל תעשיות[26] וכור תעשיות התעניינו ברכישת החברה אך לבסוף בשנת 1980, היא נמכרה לחברת כימיקלים לישראל, שהייתה אז חברה ממשלתית והציעה סכום של 2.5 מיליון דולר עבור החברה לעומת 2 מיליון דולר שהציעה כור תעשיות[27]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הופרטה בהדרגה חברת כימיקלים לישראל.
שינוי בעלות
בספטמבר 2000 רכשה קבוצת דלק מחברת כימיקלים לישראל 50% ממניות הנדסת התפלה תמורת 22 מיליון דולר, כך שמאז הייתה בבעלותן השווה של שתי החברות[28]. בנובמבר 2007, ניסתה החברה להנפיק את מניותיה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי של 500 מיליון דולר ולגייס 125 מיליון דולר, אך המהלך לא הושלם עקב המשבר הכלכלי העולמי[29]. ב-2010 נעשה ניסיון נוסף להנפיק את החברה לפי שווי של עד כמיליארד דולר שלא יצא לפועל[30]. ב-2016 החליטו קבוצת דלק וכימיקלים לישראל למכור את החברה. חברת התשתיות הסינית CCCC הגישה הצעה לא מחייבת לרכוש את הנדסת התפלה תמורת 650 מיליון דולר שלא ממושה[31]. באפריל 2017 מכרה כימיקלים לישראל את חלקה בחברה (50%) תמורת 175 מיליון דולר לקבוצה בראשות כלל ביטוח והיו"ר אבשלום פלבר[32].
בינואר 2019 מכרה קבוצת דלק 30% ממניות חברת הנדסת התפלה ב-530 מיליון שקל לשותפות אלפא מים שבראשות היו"ר אבשלום פלבר[33].
חריגות במתקן שורק
ב-1.5.2019, לאור חריגות שהתגלו באיכות המים במתקן ההתפלה שורק, מינה שר האנרגיה וועדת בדיקה ייעודית שבראשה עמד מנכ"ל משרד האנרגיה - מר אודי אדירי, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד האנרגיה - מר יחזקאל ליפשיץ, מנהלת אגף ההתפלה ברשות המים - הגב' הילה גיל, ומנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשכ"ל במשרד האוצר - מר איציק מרמלשטיין.
לאחר שלמדה לעומקו את תהליך ההתפלה, ושמעה את עדותיהם ועמדותיהם של הגורמים השונים, הוועדה הגיעה למסקנות הבאות: לאורך תקופה של כשנה וחצי, החל מהרבעון האחרון של 2017 ועד לגילוי התופעה במרץ 2019, התקיימה חריגה בריכוז הכלורידים במים שסופקו על ידי מתקן ההתפלה בשורק. הוועדה קבעה כי הנהלת המתקן הייתה מודעת לאפשרות קיומה של חריגה משמעותית בריכוז הכלורידים לאורך מרבית שעות היממה, ומודעת לנוהלי דיווח כוזב לגבי איכות המים מול המדינה, מתוך כוונה להציג עמידה בדרישות ההסכם מול המדינה תוך הקטנת עלויות הפעלת המתקן.
מבלי לגרוע מחומרת הממצאים, הוועדה גם מצאה מעבר לכל צל של ספק, שהמים שסופקו על ידי המתקנים עמדו בכל הדרישות המחייבות של משרד הבריאות, ולא היוו כל סכנה בריאותית. ריכוז הכלורידים במים היה בכל שלב נמוך משמעותית מהרף המותר לפי משרד הבריאות (400 מג"ל), ונמוך משמעותית מריכוזו ברובם המכריע של מקורות מי השתייה האחרים בארץ.
ממצאי הוועדה קבעו כי בעלי מניותיה של חברת הזכיין ושל חברת התפעול המפעילים את מתקן ההתפלה, ביניהן חברת IDE, לא היו מודעים או מעורבים בקיומן של חריגות על ידי המתקן וכל פעולה חריגה או כוזבת, ככל שנעשתה, הייתה ללא מעורבות וידיעת בעלי המניות.
פרויקטים נבחרים
מאז הקמתה הקימה הנדסת התפלה כ-400 פרויקטים ב־40 מדינות. החברה מחזיקה ב־75% משוק ההתפלה התרמית (הוצאת המלח מהמים באמצעות תהליך אידוי) בעולם (לא כולל ארצות ערב). בין השאר הקימה את:
- מתקן התפלה חדרה
- מתקן התפלה אשקלון
- מתקן התפלה אילת
- מתקן התפלה שורק - מתקן ההתפלה הגדול בישראל ובין הגדולים בעולם.
- מתקן ההתפלה בעיר קרלסבאד (אנ') שבקליפורניה - מתקן ההתפלה הגדול ביבשת אמריקה שהוקם בהשקעה של מיליארד דולר[34].
- מתקן ההתפלה בקפריסין שנפגע בפיצוץ בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס[35].
- מתקן התפלה ומתקן לטיפול ואיסוף שפכים באי לוס רוקס בוונצואלה[36].
- מתקן ההתפלה בעיר צ'נאי, הודו שהוקם בהשקעה של 230 מיליון דולר[37].
במאי 2020 זכתה החברה במכרז להקמת מתקן ההתפלה שורק 2, אשר אמור להפיק 200 מיליון קוב מי ים בשנה, ויוקם בהשקעה של 2.5 מיליארד דולר[38].
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר רשמי
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- חיים גבירצמן, שיטת ההתפלה של זרחין, באתר מט"ח
- ק. שבתאי, האמת על תוכנית זרחין, דבר, 14 ביולי 1965
הערות שוליים
- ^ המתקת מים: מה המחיר?, חרות, 6 במרץ 1964
- ^ יעקב העליון, שתו לחיים במי זרחין, מעריב, 30 במרץ 1961
- ^ יעקב העליון, עבודות הכנה למתקן זרחין, מעריב, 11 באפריל 1962
- ^ מיתקן התפלת המים, חרות, 25 בפברואר 1964
- ^ זרחין: סילפו את המצאתי, מעריב, 15 ביוני 1964
- ^ יאיר שפרינצק, ייעשה הנסיון וייתם הוויכוח, דבר, 31 במאי 1964
המרכז החקלאי יגול מאתנו חרפת זרחין, דבר, 5 ביוני 1964 - ^ מגבית פרטית למען תכניות זרחין, חרות, 26 במאי 1964
- ^ מים ממיתקן זרחין לשימוש תושבי אילת, דבר, 7 ביוני 1964
יעקב ארז, מים מומתקים הוזרמו באילת, מעריב, 9 ביוני 1964 - ^ רפאל אלדור, הפעלת מתקן ההתפלה באילת אינה דאית", מעריב, 3 באוקטובר 1967
- ^ זרחין יקבל 300 אלו* ל'"י להמשך נסיונות ההמתקה , הצופה, 12 בדצמבר 1967
- ^ חברת "הנדסת התפלה" תספק מתקנים עבור צה"ל , הצופה, 16 באפריל 1969
- ^ זרחין יקבל תמלוגים רק על מתקן ההתפלה הנסיוני באילת, דבר, 7 ביולי 1970
- ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה מתכננת לנגוס 5% מהשוק לייצור שלג מלאכותי, באתר הארץ, 15 ביולי 2008
- ^ חברה ישראלית חדשה לשיווק מיתקני התפלה, מעריב, 25 במאי 1965
- ^ מיתקני התפלה לפי שיטת זרחין לאיטליה, מעריב, 27 בנובמבר 1966
- ^ רפאל אלדור, מיתקן המתקה - לספרד, מעריב, 8 בדצמבר 1968
- ^ פרס רכשה בישראל מיתקן להתפלת מי ים, מעריב, 27 בנובמבר 1969
- ^ חמישה מתקני־המתקה, יסופקו לאיראן, דבר, 13 בנובמבר 1970
- ^ הנדסת־התפלה־לישראל מכרה השנה ציוד־התפלה ב־2.5 מיליון דולאר, דבר, 25 בנובמבר 1971
- ^ אורי דן, ישראלי ימתיק את מי פרס, מעריב, 1 במרץ 1970
- ^ חברת נמרודי לסחר חוץ שיווקה עד כה 26 מתקני התפלה מתוצרת הנדסת התפלה לאיראן, דבר, 24 ביוני 1974
- ^ מתקני המתקה מישראל הוקמו במפרץ הפרסי, דבר, 19 באפריל 1977
- ^
נטע אחיטוב, האם המחסור במים הוא המפתח לשלום בין ישראל לשכנותיה?, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014
- ^ מתקני התפלה גדולים מיוצאים לאיי הבתולה, מעריב, 27 באוגוסט 1980
- ^ חברות ממשלתיות, דבר, 29 בספטמבר 1976
- ^ מכירות "כלל תעשיות" ב־78 יסתכמו ב־5.5 מיליארד ל"י, דבר, 23 בינואר 1978
- ^ חברת "הנדסת התפלה" תימכר ל"כימיקלים לישראל", דבר, 8 ביולי 1980
- ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה נכנסת לשוק הגדול ביותר - מדינות ערב, באתר הארץ, 16 במאי 2010
- ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה תודיע מחר על כוונתה לגייס בלונדון 125 מיליון דולר, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2007
- ^ מיכאל רוכוורגר, הנדסת התפלה תחל בפגישות עם חתמים לקראת ההנפקה, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2010
- ^ יורם גביזון, ענקית התשתיות הסינית CCCC מציעה לרכוש את הנדסת התפלה ב-650 מיליון דולר, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2016
- ^ יורם גביזון, כיל מוכרת 50% מחברת ההתפלה IDE תמורת 175 מיליון דולר, באתר TheMarker, 25 באפריל 2017
- ^ מיקי גרינפלד וגולן חזני, קבוצת דלק מוכרת 30% ממניות חברת ההתפלה IDE ב-530 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2019
- ^ יורם גביזון, IDE השיקה בקליפורניה מתקן התפלה בהשקעה של מיליארד דולר, באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2015
- ^ יורם גביזון, פרויקט של הנדסת התפלה בהיקף של 46 מיליון יורו נפגע בפיצוץ בקפריסין עקב שרפה, באתר TheMarker, 14 ביולי 2015
- ^ אלי דניאל, איי.די.אי טכנולוגיות תספק לאי לוס-רוקס שבוונצואלה מתקן לטיפול ואיסוף שפכים בשווי 4 מיליון דולר, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2003
- ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה של תשובה ועופר זכתה בפרויקט של 230 מיליון דולר בהודו עם שותף מקומי, באתר הארץ, 31 בינואר 2010
- ^ ליאור גוטמן, IDE הישראלית גברה על האצ'יסון הסינית במכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בארץ, באתר כלכליסט, 26 במאי 2020
הנדסת התפלה32083264Q19878963