ELN

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבא השחרור הקולומביאני
מדינה קולומביה
תקופת הפעילות 1964–הווה (כ־60 שנה)
אידאולוגיות מרקסיזם-לניניזם
תאולוגיית שחרור
focalism
קומוניזם
מיקום במפה הפוליטית שמאל קיצוני

צבא השחרור הקולומביאניספרדית: Ejército de Liberación Nacional, ובראשי תיבות ELN) הוא ארגון גרילה וטרור מרקסיסטי- בקולומביה. הוא הוקם בשנת 1964 על ידי פבלו ואזקס קסטינו בהשראת הכומר קאמילו טורס לפי הערכות שונות בשורות הארגון חברים בין 1,380 ל-3,000 בני אדם. הארגון הוגדר כארגון טרור על ידי קולומביה, פרו, ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי בעקבות שורת מעשי רצח, חטיפות, אלימות ומתקפות טרור שביצעו פעיליה בשטחי קולומביה. הארגון מממן את פעילותו באמצעות תרומות, חטיפות לצורכי כופר, סחר בסמים וסחיטת כספים.

היסטוריה

הארגון הוקם על ידי פבלו ואזקס קסטינו שהושפע עמוקות מהמהפכה בקובה יחד עם מספר אנשי כמורה מהמעמד הנמוך והכומר קאמילו טורס. הם החלו בלוחמת גרילה נגד הממשל כחלק מלחמת האזרחים בקולומביה. לאחר שהארגון ספג שורה של כישלונות צבאים והרבה בסכסוכים פנימיים מונה לעמוד בראשו הכומר מנואל פרז. פרז הוביל את ELN לשינוי טקטי משמעותי והקצנה משמעותית בשיטת הלחימה, הארגון עבר לחטיפות של אזרחים קולומביאנים בתמורה לכופר ולשחרור מורדים ובתקופת שלטונו בארגון מאמצע שנות ה-70 ועד מותו מצהבת ב-1998 נחשבת לאלימה ביותר שידע הארגון.

במהלך שנות השבעים ניסה נשיא קולומוביה אלפונסו לופס מיקלסן לגבש הסכם שלום עם הארגון על מנת למנוע את שפיכות הדמים במדינה ולסיים את מלחמת האזרחים המתמשכת, לאחר שראה שכוחו של ELN עולה בעקבות הקרבות הקשים שניהל עם צבא קולומביה ב-1974 ורבים מהאזרחים מאמצים את האידאולוגיה של הארגון לאחר שראו שאינו נופל מצבא המדינה.

לאחר שהמשא ומתן נכשל החל הארגון לבצע חטיפות של אזרחים זרים, בעיקר עובדים בתחום הנפט תמורת כופר, והחל בסחר בסמים.

ב-1992, כאשר החל משא ומתן לשלום בין ממשלת קולומביה לארגון FARC בו סירב להשתתף ה-ELN הועלתה הצעה שמחוז בוליבר ימסר לידי הארגון, ELN יקבל את השטח כטריטוריה עצמאית בתמורה להתפרקות מנשק. ההצעה נדחתה בעבות התנגדות של ארגון אחר ה-AUC (אנ'), ארגון ימין קיצוני.

בשנות ה-2000 החל הארגון לגבות דמי חסות מעסקים קטנים בערים ובנוסף הגדיל את כמות החטיפות, על פי הערכות שונות חטף הארון למעלה מ-3,000 בני אדם משנת 2000 ומתוכם נהרגו כ-153 בני ערובה. כיום מחזיק הארגון למעלה מ-200 בני ערובה.

הפגנה נגד ELN "מה יעשו האזרחים שנחטפו"?"

חטיפת הישראלים

בספטמבר 2003 במהלך טיול באזור העיר האבודה שבקולומביה חטפו אנשי ארגון ELN קבוצה של 15 איש, בהם שישה ישראלים. לאחר מספר שעות שוחררו 7 מחטופים, בהם זוג ישראלים. 8 החטופים (4 ישראלים, שני אנגלים, ספרדי אחד וגרמניה אחת) שלא שוחררו הוחזקו על ידי הארגון לתקופה של בין 75 ל-101 ימים, בתחילה חשבה הממשלה הקולומביאנית שהחוטפים הם חלק מה-FARC הגדול והמאורגן יותר ורק לאחר זמן מה התברר כי מדובר ב-ELN, לאחר 17 ימים הצליח אחד מבני הערובה, צעיר בריטי בן 18 להימלט מהחוטפים תוך כדי ההליכה בין נקודות המסתור, הוא נמצא מספר ימים לאחר מכן על יד אזרחים קולומביאנים באפיסת כוחות והועבר לשלטונות.[1] }}}}בהמשך הדרך ניסו בני הערובה הישראלים להימלט אך לא הצליחו, לאחר כ-75 ימים בשבי החליטו החוטפים לשחרר את בת הערובה הגרמנייה וזמן קצר לאחר מכן גם את בן הערובה הספרדי, לאחר 98 ימים בשבי ולאחר משא ומתן ארוך בתיווך כפרים מקומיים הוחלט לשחרר גם את 5 בני הערובה הנותרים, לאחר 101 ימים הוטסו בני הערובה אל הצלב האדום ומשם שוחררו.[2]

דרישת הארגון הייתה לשחרר אסירים השייכים לארגון ולמטרה זו החליטו לחטוף דווקא אזרחים זרים לאחר שחטיפה של פוליטיקאים מקומיים נכשלה בהשגת המטרה.

שיחות שלום במסגרת מלחמת האזרחים בקולומביה

לאחר שב-2016 נחתם הסכם שלום ופירוז מנשק של ארגון FARC שהיה שותף של ה-ELN החל הארגון במשא ומתן מתקדם גם הוא ב-8 בפברואר 2017 נפתחו בקיטו בירת אקוודור שיחות שלום בין ממשלת קולומביה לארגון ELN. זהו הניסיון החמישי להגיע לשלום מצד ממשלת קולומביה עם ELN מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר שכל הניסיונות הקודמים נכשלו. בינתיים ממשיך ELN לבצע חטיפות.[3]


“לא כניעה ולא ישועה“, שלט באוניברסיטה הלאומית של קולומביה.

הערות שוליים

  1. ^ יובל מלחי, הטרק האחרון – חטופים בקולומביה – סיפורו של חטוף ישראלי, 17 בדצמבר 2017
  2. ^ גלעד שלמור, החטופים מקולומביה נזכרים, 26 בדצמבר 2008
  3. ^ Colombia and ELN rebels open peace talks in Ecuador, Deutsche Welle, 8/2/2017 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0