דה ביינקורף

דה ביינקורף (בהולנדית: De Bijenkorf; בתרגום לעברית: "הכוורת") היא רשת של חנויות כלבו יוקרתיות בהולנד, אשר חנות הדגל שלה ממוקמת בכיכר דאם שבאמסטרדם. הרשת נמצאת בבעלות משפחת וסטון הבריטית, שבבעלותה גם רשת סלפרידג'ס (Selfridges) הבריטית, הולט רנפרו (Holt Renfrew) הקנדית, ובראון תומאס (Brown Thomas) האירית.

היסטוריה

דה ביינקורף נוסדה בשנת 1870 על ידי סיימון פיליפ גודסמית' (1889-1845), בתור חנות סדקית קטנה ברחוב Nieuwendijk מס' 132, אחד מהרחובות העתיקים ביותר באמסטרדם. בימיה הראשונים החנות עסקה במכירת חוטים וסרטים בלבד, והעסיקה צוות של ארבעה עובדים, אך לאורך השנים הרחיבה את תחומי פעילותה בהדרגה. לאחר מותו של גודסמית' בשנת 1889, הרחיבה אלמנתו את העסק בעזרת בן דודה, ארתור אייזק, ובנה אלפרד, והעסק החל להתפשט בהדרגה גם למבנים הסמוכים.

בשנת 1909 אוחדו כלל החנויות הנפרדות ברחוב למבנה יחיד. באותה שנה הוקם גם מבנה זמני באתר ההרוס Beurs van Zocher, ובניית חנות חדשה החלה לצידו.

בשנת 1926 הוקמה בהאג חנות שנייה, אשר תוכננה על ידי האדריכל פיט קרמר, על בסיס אסכולת אמסטרדם.

חנות שלישית נפתחה ברוטרדם ב-1930, בעיצובו של וילם דודוק. כ-700,000 איש השתתפו בטקס הפתיחה. החנות ניזוקה קשות במהלך הבליץ על רוטרדם ב-1940. החלק שנותר שלם בחנות נשאר פתוח עד לשנת 1957, אך נהרס ב-1960 כחלק מעבודות הבנייה של המטרו של רוטרדם. חנות חדשה תוכננה על ידי האדריכל ההונגרי-אמריקאי מרסל ברויאר (1981-1902).

במהלך תקופת הכיבוש הנאצי של הולנד במלחמת העולם השנייה, השלטון הנאצי מנע מחייליו לרכוש בחנות, בשל היותה "מפעל יהודי".

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הרשת עברה לבעלותה של קבוצת מקסדה.

הרשת כיום

נכון לשנת 2014, דה ביינקורף כוללת 7 חנויות ברחבי הולנד. החנויות הגדולות והוותיקות ביותר, הממוקמות באמסטרדם, האג ורוטרדם כוללות שטח קמעונאי של בין 15,000 ל-21,000 מ"ר. חנויות קטנות יותר (10,000-7,500 מ"ר) פועלות באמסטלפיין, איינדהובן, אוטרכט ומאסטריכט.

סניפי הרשת בארנהם, חרונינגן, אנסחדה, ברדה ודן בוס נסגרו בסוף שנת 2014 / תחילת 2015, בעקבות החלטתה של הנהלת הרשת להתמקד בשוק היוקרה והמסחר האלקטרוני. החנות בארנהם הוחלפה בחנות של רשת פרימרק, מהלך שנתפס על ידי רבים בארנהם כפגיעה דרסטית באטרקטיביות של ארנהם כמרכז קניות.