אסכולת אמסטרדם
אסכולת אמסטרדם היא סגנון אדריכלי המשויך לתנועת האדריכלות האקספרסיוניסטית שהתפתח בהולנד בראשית המאה ה-20. האסכולה התפתחה במשרד אדריכלות בבעלותו של אדוארד סיפרוס באמסטרדם. סיפרוס עצמו היה בעל נטיות שמרניות יותר, אך אפשר לעובדיו חופש פעולה בסגנון יצירותיהם. שלשה מעובדיו: מישל דה קלארק, יוהאן ואן דר מאי ופיאט קרמר היו מייסדי האסכולה. ב-1905 הנהיגה אמסטרדם קוד בניה לראשונה בעולם, ושכרה את יוהאן ואן דר מאי לתפקיד "יועץ אסתטתי", כדי לדאוג לאסתטיקה ולשמירת הצביון הייחודי של העיר בבנינים הנבנים בה.
הבניין הראשון המשויך לאסכולה, הוא ה-Scheepvaarthuis (בית המשלוחים) ברחוב הנסיך אנדריקה שבנייתו החלה ב-1912. כל שלושת האדריכלים השתתפו בתכנונו, והבניין הושלם ב-1928. כיום הבניין משמש כמלון ה"גרנד הוטל". מרבית המבנים שנבנו באסכולה זו נמצאים באמסטרדם, ובה התרכזו אדריכליה. בין השנים 1918-1932 יצא לאור בעיר הג'ורנל "Wendingen" ("שינוי מגמה", "מהפך") בעריכת הנדריק וידפלד שריכז את עבודות האסכולה (יצאו 116 חוברות, כמידי חודש).
בנינים נוספים ברוח האסכולה
- האצטדיון האולימפי של אמסטרדם - נבנה בשנת 1928, בעיצובו של יאן וילס
- שכונת המגורים "De Dageraad" בעיר - 1920-3, בעיצובו של פיאט קרמר
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסכולת אמסטרדם |
- מוזיאון אסכולת אמסטרדם (ממוקם באחד ממבני האסכולה)
