A-12 אוונג'ר איור של ה-A-12 אוונג'ר |
| איור של ה-A-12 אוונג'ר |
|
מאפיינים כלליים |
|---|
|
סוג |
מטוס תקיפה חמקן |
|---|
|
צוות |
2 |
|---|
|
יחידות שיוצרו |
0 |
|---|
ממדים |
אורך |
37 רגל 10 אינץ' (11.5 מטר) |
|---|
|
גובה |
11 רגל 3 אינץ' (3.4 מטר) |
|---|
|
מוטת כנפיים |
70 רגל 3 אינץ' (21.4 מטר) |
|---|
|
שטח כנפיים |
1,308 רגל2 (122 מטר2) |
|---|
|
משקל ריק |
39,000 ליברות (17,700 ק"ג) |
|---|
|
משקל טעון |
80,000 ליברות (36,300 ק"ג) |
|---|
|
ביצועים |
מהירות מרבית |
500 קשר \ 580 מיל לשעה \ 930 קמ"ש (258 מ' לשנייה) |
|---|
|
קצב נסיקה |
5,000 רגל/דקה (25 מטר/שנייה) |
|---|
|
טווח טיסה מרבי |
920 מיל \ 1480 ק"מ |
|---|
|
סייג רום |
40,000 רגל \ 12,200 מטר |
|---|
|
עומס כנף |
61 ליברות/רגל2 (300 ק"ג/מטר2) |
|---|
|
דחף |
13,000 ליברות-כוח (58 קילו-ניוטון) לכל אחד מהמנועים |
|---|
|
הנעה |
2 מנועי טורבו-מניפה מדגם F412-GE-D5F2 מתוצרת ג'נרל אלקטריק ללא מבער אחורי | |
A-12 אוונג'ר (באנגלית: Avenger; מילולית: "נוקם") הייתה תוכנית אמריקנית של מקדונל דאגלס וג'נרל דיינמיקס לפיתוח מטוס תקיפה חמקן לכל מזג אוויר שיחליף את ה-A-6 אינטרודר בצי האמריקני ובחיל הנחתים האמריקני. המטוס סבל ממספר בעיות במהלך פיתוחו, במיוחד עם החומרים מהם תוכנן, וכאשר העלות המוערכת של כל מטוס צמחה ל-165 מיליון דולר, בוטל המיזם על ידי תת-מזכיר ההגנה, דיק צ'ייני בינואר 1991 לאחר שיוצרו רק דגמים.
המטוס תוכנן ככנף מעופפת בצורת משולש שווה-שוקיים, כאשר תא הטייס מוקם ליד קודקודו. המטוס יועד להיות מונע על ידי שני מנועי טורבו-מניפה מדגם F412-GE-D5F2 מתוצרת ג'נרל אלקטריק, היוצרים דחף של 13,000 ליברות-כוח (58 קילו-ניוטון) כל אחד, ונועד לשאת שני טילי AIM-120 אמראם, שני טילי AGM-88 הארם ופצצות שונות בתא פנימי. המטוס יועד לפעול מנושאות מטוסים וכנפיו תוכננו כך שניתן יהיה לקפלם בעת חניה על-מנת להקטין את מוטת הכנפיים.
קישורים חיצוניים
