תקיפת מפעל הנשק בסוריה (2017)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקיפת מפעל הנשק בסוריה
מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה
תאריך 7 בספטמבר 2017
מקום מסייף, סוריה
עילה חשש מהעברת נשק מתקדם לצבא סוריה וחזבאללה
תוצאה נזק כבד מאד נגרם למתקן, ותחמושת רבה הושמדה
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל (על פי הודעת צבא סוריה)

סוריהסוריה סוריה
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
איראןאיראן איראן

מנהיגים
ישראלישראל בנימין נתניהו  סוריהסוריה בשאר אסד 
אבדות

אין

סוריהסוריה 2 חיילים נהרגו (לפי צבא סוריה)
איראןאיראן מדעני טילים נהרגו (לפי המורדים)

תקיפת מפעל הנשק בסוריה התרחשה ב-7 בספטמבר 2017 במסייף, סמוך לעיר חמה בסוריה, ובה הותקף מפעל ליצור טילים מדויקים ונשק להשמדה המונית של מרכז סרס.[1][2] צבא סוריה האשים את חיל האוויר הישראלי בתקיפה, אך ישראל לא הגיבה לפרסומים. בתקיפה נהרגו שני חיילים סורים.[3] לפי צבא סוריה, נגרם נזק רב למפעל. לפי ההערכות, ישראל תקפה את המפעל על מנת למנוע מהנשק המתקדם המיוצר במפעל להגיע לידי איראן או חזבאללה.[4][5]

רקע

התבססות איראנית בסוריה במהלך מלחמת האזרחים

ערכים מורחבים – מלחמת האזרחים בסוריה, סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה

עם המשכות הלחימה במלחמת האזרחים בסוריה, במהלך שנת 2017 ארגון המדינה האסלאמית נחלש משמעותית בכוחו ואיבד שטחים רבים משליטתו. לפי מערכת הביטחון הישראלית, בשטחים בהם הצטמצמה שליטתו ונוכחותו של ארגון המדינה האסלאמית, גברה הנוכחות של ארגון הטרור חזבאללה ושל משמרות המהפכה האסלאמית, שלוחה של איראן. תחת חסות המשטר הסורי, איראן ניסתה לייצר נתיבים יבשתיים ואוויריים לתוך סוריה להעברת סחורה ונשק לארגוני הטרור בחסותה, ואף פעלה להקמת בסיסים צבאיים, שדות תעופה, מפעלי טילים ונמלים.[6][7][8][9]

המתקפה הכימית באידליב

ערך מורחב – המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון

ב-4 באפריל 2017 העיר ח'אן שייח'ון באידליב הופצצה מהאוויר בגז עצבים. בהפצצה נהרגו 87 בני אדם ונפצעו כ-400. רופאים העידו שקורבנות המתקפה חוו חנק, התכווצות ושיתוק בעקבות החשיפה לגז הרעיל. שעות לאחר המתקפה, הופצצה מרפאה בה טופלו נפגעים מהגז הכימי. התמונות מהמתקפה ששודרו בתקשורת העולמית זעזעו את העולם המערבי שנטה לייחס את המתקפה לצבא סוריה. זו המתקפה הכימית הקטלנית ביותר במלחמת האזרחים בסוריה מאז המתקפה הכימית בע'וטה שהתרחשה בשנת 2013, לאחריה אמר נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה שיביא לפירוק סוריה מנשק כימי, ויתקוף צבאית במקרה של מתקפה נוספת.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הביע זעזוע מהמתקפה, והורה על תקיפה צבאית נגד צבא סוריה. יומיים לאחר המתקפה תקף צי ארצות הברית את בסיס חיל האוויר הסורי שממנו המריאו המטוסים שביצעו את המתקפה הכימית.

התקיפה

בלילה שבין 6 בספטמבר ל-7 בספטמבר 2017 הותקף מפעל לפיתוח נשק מתקדם בסוריה של מרכז סרס. במפעל יוצרו טילי קרקע קרקע מדויקים ונשק כימי. לפי צבא סוריה, בתקיפה נהרגו שני חיילים סורים.[10] לפי הודעת המורדים, בתקיפה נהרגו מספר מדעני טילים איראנים בנוסף לחיילים הסורים.[11]

ייתכן שבמפעל זה יוצר הנשק שבו השתמש משטר אסד במתקפה הכימית בח'אן שייח'ון באפריל 2017.[10] אם אכן כך הדבר, תקיפה זו היא התגובה הצבאית היחידה פרט לתגובה האמריקנית נגד השימוש של צבא אסד בנשק כימי.

התקיפה התרחשה במקביל לתרגיל הגיס הצפוני של צה"ל ("אור הדגן") הגדול ביותר של צה"ל מזה 19 שנה, שמדמה מלחמה של צה"ל נגד ארגון חזבאללה.[12] התקיפה בוצעה בדיוק עשור לאחר תקיפת הכור הגרעיני בסוריה ב-6 בספטמבר 2007. יש המעריכים כי תזמון התקיפה נועד להעביר מסר למשטר אסד, איראן וחזבאללה, לפיו ישראל לא תקבל נוכחות איראנית בסוריה.[10]

תגובות

  • סוריהסוריה צבא סוריה האשים את ישראל בתקיפה והזהיר מתגובה. לפי הודעתם, 2 חיילים סורים נהרגו בתקיפה ונגרם נזק כבד למפעל.[13]
  • שר החוץ הסורי אמר בראיון ש"תגיע העת שישראל תשלם מחיר על התקיפות שלה".[14]
  • שר הביטחון, אביגדור ליברמן התייחס לתקיפה: "אנחנו לא מחפשים הרפתקאות, ולא רוצים להיגרר לקטטה כזאת או אחרת. נעשה הכל על מנת שלא לאפשר קיום פרוזדור שיעי מאיראן לדמשק".[16]

לא התקבלה תגובה מאיראן או מרוסיה.[17]

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, צבא סוריה: ישראל תקפה מתקן ביטחוני במחוז חמה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2017.
  2. ^ What We Know So Far About Israel's Alleged Strike in Syria, Haaretz, ‏8 בספטמבר 2017.
  3. ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים וניר דבורי, ‏דיווח בסוריה: צה"ל השמיד מפעל טילים בסוריה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 בספטמבר 2017‏.
  4. ^ יוחאי עופר ואסף גבור, ראש אמ"ן לשעבר: "יש להיערך לתגובת טהרן ודמשק", באתר nrg‏, 8 בספטמבר 2017.
  5. ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים וניר דבורי, ‏סוריה: יהיו השלכות לתוקפנות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 בספטמבר 2017‏.
  6. ^ יוסי מלמן, איום על ישראל: "נוכחות איראן בסוריה - מקור לאי יציבות", באתר Forbes, ‏18 במרץ 2017.
  7. ^ אלכס פישמן, הזרוע הארוכה של איראן בסוריה, באתר ידיעות אחרונות, ‏14 ביולי 2017.
  8. ^ מיכל רוטנברג, איראן במקום דאע"ש, באתר דבר ראשון, ‏14 באוגוסט 2017.
  9. ^ איתמר אייכנר, יאיר נבות, "לא נשלים עם הנוכחות האיראנית בסוריה", באתר ידיעות אחרונות, ‏23 באוגוסט 2017.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 אלי בן דוד, דיווח: ישראל תקפה הלילה מתקן לפיתוח נשק כימי בסוריה, באתר JDN, ‏7 בספטמבר 2017.
  11. ^ אהוד יערי, ניר דבורי, רוני דניאל, דנה וייס, "צה"ל השמיד מפעל טילים בסוריה", באתר חדשות 2, ‏7 בספטמבר 2017.
  12. ^ יוני בן מנחם, מבוכה רוסית-סורית, באתר News1, ‏10 בספטמבר 2017.
  13. ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים וניר דבורי, ‏סוריה: יהיו השלכות לתוקפנות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 בספטמבר 2017‏.
  14. ^ בנימין ברגר, ליברמן: "מציע לשכנינו מצפון לא לנסות אותנו, מבחינתם זה ייגמר רע מאוד", באתר JDN, ‏11 בספטמבר 2017.
  15. ^ דנה וייס, ניר דבורי, אהוד יערי,רוני דניאל, ‏"צה"ל השמיד מפעל טילים בסוריה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 בספטמבר 2017‏.
  16. ^ חזי סימנטוב ואור הלר, ברקע לתקיפה בסוריה - ליברמן: "מוכנים להגן על עצמנו, לא מחפשים הרפתקאות", באתר של "רשת 13", 7 בספטמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10").
  17. ^ יוני בן מנחם, מבוכה רוסית-סורית, באתר News1, ‏10 בספטמבר 2017.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22459239תקיפת מפעל הנשק בסוריה (2017)