תערוכות מגדל דוד
"תערוכות מגדל דוד" הן תערוכות שהתקיימו במגדל דוד בירושלים בין השנים 1921 ל-1932 והיו אבן דרך בהתפתחות האמנות העברית בארץ ישראל בתקופת היישוב. תקופה זו כונתה בכמה מחקרים בתולדות האמנות הישראלית "תקופת מגדל דוד". בנוסף, שימשו התערוכות כמוקד הפעילות העיקרי של "אגודת אמנים עברית", שהפכה לימים לאגודת הציירים והפסלים.
היסטוריה
ב-7 באפריל 1921 נפתחה במגדל דוד התערוכה הראשונה, בארגון האגודה למען ירושלים שהיו נציגי הממשל האזרחי הבריטי עם נציגי העדות והדתות בירושלים. ייתכן כי את הרעיון הראשוני להקמת התערוכה העלו אנשי "אגודת אמנים עברית",[1] אך ארגונה של התערוכה בכללותה היה נתון לנציגי הממשל הבריטי בפלשתינה-א"י. אורח הכבוד של התערוכה היה סר רוברט באדן פאוול, ראש ארגון הצופים הבינלאומי. בין מארגני התערוכה היו ה. ק. לוץ, יועץ העיר צ'ארלס רוברט אשבי ואדווין סמואל, בנו של הנציב העליון הרברט סמואל. התערוכה חולקה למספר חטיבות, בהן: אמנות מוסלמית, תוכניות בניינים, תצוגת אריגים של בדווים מן הנגב, תצוגות של ציירים חובבים מבני המושבה הבריטית וכן חדר שהוקדש לעבודות אגודת אמנים עברית. האגודה נוסדה בשנת 1920 וביקשה לפתח ולקדם את האמנות ברוח עברית. רוב חברי האגודה היו קשורים ל"בצלאל" בצורה זו או אחרת. בין המציגים באולם זה היו אברהם מלניקוב, שמואל לוי, זאב רבן, אבל פן, שמואל חרובי, מאיר גור אריה, חיים נבון, בוריס שץ ואחרים.
אף על פי שהייתה אירוע ייחודי, זכתה התערוכה לביקורות מעורבות. חלק מן המבקרים ציינו את השימוש הבעייתי במבנה, שחצרו הייתה חרבה למחצה ובמצב פיזי רעוע. בנוסף, קירות המבנה לא התאימו לתערוכה אמנותית, כפי שנתפשה באותה עת. ביקורת נוספת הייתה נגד הצגת האמנות המוסלמית במתכונת של תצוגה ארכאולוגית-היסטורית, במקום תצוגה של אומנות בת התקופה. המוצג הידוע ביותר בתערוכה היה ארון קודש מתוצרת בצלאל.
בשנת 1922 הוצגו במגדל דוד כמה תערוכות. הגדולה שבהן הייתה תערוכה של מלאכת היד והתעשייה של פלשתינה, שהוצגה בין ה-5 וה-30 באפריל. התערוכות הנותרות היו תערוכות יחיד לאבל פן, ליוסף טפר ומייג'ור בנטון פלצ'ר.
בין התאריכים 9 במרץ-1 באפריל 1924 הוצגה תערוכת יחיד לראובן רובין במגדל בארגונה של אגודת האמנים. למרות שלא הייתה זו תערוכת היחיד הראשונה, הרי שהתהודה שקיבלה תצוגה זו הפכה אותה לאירוע משמעותי בתרבות העברית של אותה עת. בתערוכה הציג רובין ציורים ובהם סממנים מזרחיים וחלוציים, המושפעים גם מסמלים נוצרים. בין העבודות בלט הטריפטיכון "פירות ראשונים" (1923). חיים נחמן ביאליק, שצפה בתערוכה, העיר כי יצירה זו "מסמלת באופן בולט את הדבר ההולך ומתהווה ונוצר כאן בארץ מתוך ייסורים ועונג אין קץ..."[2]
בין ה-5 באפריל וה-15 במאי 1924 הוצגה התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית במגדל דוד, לאחר שבשנת 1922 הוצגה התערוכה השנייה של האגודה בביתו הפרטי של דוד אידר.[3] מרבית המציגים בתערוכה השלישית היו אמנים בוגרי בצלאל כגון מנחם שמי, ציונה תג'ר, ראובן רובין, יוסף זריצקי, לודוויג בלום, האדריכל קורנברג, פנחס ליטבינובסקי ועוד אך גם מורים לשעבר בבצלאל כמו שלמה ברנשטיין. בשונה מן התערוכות הקודמות של האגודה, נשאה תערוכה זו אופי "מודרני" יותר, על רקע המאבק האדיאולוגי והאמנותי של האמנים אל מול מורי בצלאל הוותיקים. עבודותיהם של מרבית האמנים בתערוכה העידו על השפעה של האמנות הפוסט אימפרסיוניסטית והאקספרסיוניסטית האירופית.[4]
רשימת התערוכות
- 1922 - מלאכת היד והתעשייה של פלשתינה (5-30 באפריל)
- 1922 - תערוכות יחיד לאבל פן, יוסף טפר ומייג'ור בנטון פלצ'ר
- 1924 - תערוכת ראובן רובין בארגון אגודת אמנים עברית (9 במרץ - 1 באפריל)
- 1924 - התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית (5 באפריל - 15 במאי)
- 1925 - התערוכה הרביעית של אגודת אמנים עברית (7 באפריל - 7 במאי)
- 1926 - תערוכת שמואל לוי (אופל), (26 בינואר - ?)
- 1926 - התערוכה החמישית של אגודת אמנים עברית בקשר עם מפעל "הסופר והאמן לטובת גאולת הארץ" (25 במרץ - 18 באפריל)
- 1928 - תערוכה של חפצי-אמנות ועבודות-יד ארצישראליים (5-12 במרץ)
- 1929 - התערוכה השביעית של אגודת אמנים עברית (2 באפריל-?)
- 1930 - תערוכה לאמנות ולמלאכת יד בפלשתינה (דצמבר-אפריל)
- 1932 - תערוכת אמני ירושלים (1-30 באפריל)
גלריית תמונות
-
זאב רבן לפני ארון-הקודש מתוצרת "בצלאל" שהוצג בתערוכה הראשונה במגדל דוד
-
ביקור הנציבים של ארץ ישראל וסוריה, הלורד פלומר ואנרי דה-ז'ובנל, בתערוכת "הסופר והאמן לטובת גאולת הארץ", 31.3.1926. ארכיון הצילומים של קק"ל, ירושלים.
לקריאה נוספת
- יגאל צלמונה ימי מגדל דוד: מלחמת התרבות הראשונה בישראל, מוזיאון מגדל דוד, ירושלים, 1991.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל היישוב | ||
|
פורטל אמנות ישראלית | ||
הערות שוליים
- ^ בטיוטת זכרונות מאת המשורר אורי צבי גרינברג, טען המשורר כי הוא אשר העלה את הרעיון הראשוני להפוך את מבנה מגדל דוד, שעמד אז שומם ומוזנח, לאתר תערוכות וסלונים ספרותיים. ראו: "קטע מטיוטת זכרונות מאת אורי צבי גרינברג" (שנות השבעים). מקור המסמך: מחלקת כתבי יד, בית הספרים הלאומי, ירושלים. מצוטט בתוך: סטודיו, גיליון 56, ספטמבר 1994. ללא מספרי עמודים.
- ^ ראו: יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 58.
- ^ ראו: גדעון עפרת, וושינגטון חוצה את הירדן, הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 526.
- ^ ראו: יגאל צלמונה ימי מגדל דוד: מלחמת התרבות הראשונה בישראל, מוזיאון מגדל דוד, ירושלים, 1991.
25298115תערוכות מגדל דוד