תעלת קייפ קוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תעלת קייפ קוד
תעלת קייפ קוד (מימין לה מפרץ קייפ קוד(אנ') ומשמאל לה מפרץ בוזארדס)
תעלת קייפ קוד (מימין לה מפרץ קייפ קוד(אנ') ומשמאל לה מפרץ בוזארדס)
תעלת קייפ קוד (מימין לה מפרץ קייפ קוד(אנ') ומשמאל לה מפרץ בוזארדס)
מידע כללי
מיקום מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית
סוג תעלה מלאכותית
מידות
אורך מרבי 11.9 ק"מ
רוחב מרבי 0.15 ק"מ
‏עומק ממוצע 9.8 מטר
מידע נוסף
קואורדינטות 41°45′51″N 70°34′6″W

תעלת קייפ קוד (באנגלית: Cape Cod Canal) היא נתיב מים מלאכותי במסצ'וסטס, ארצות הברית המחבר בין מפרץ קייפ קוד(אנ') בצפון מזרח, למפרץ בוזארדס בדרום מערב, והוא חלק מנתיב המים האטלנטי התוך חופי. התעלה באורך של כ-11.9 ק"מ, חוצה את צוואר היבשה המחבר את קייפ קוד ליבשת המדינה. התעלה מושפעת מתופעת הגאות והשפל, רוחבה 150 מ', ועומקה 9.8 מ' במים נמוכים ממוצעים. התעלה מקצרת עד 217 קילומטרים מהמסע סביב הכֵּף עבור יותר מ-14,000 המשתמשים (כלי שיט) השנתיים שלו[1].

מועדי הגאות והשפל בתעלת קייפ קוד ב-22 ספט' 2024 שהוצגו במרכז המבקרים.

רוב התעלה ממוקמת בעיירה בורן(אנ'), אך הקצה הצפון מזרחי שלה נמצא בעיירה סנדוויץ'(אנ'). שמורת המדינה סקוסט ביץ'(אנ'), שוכנת ליד הכניסה הצפון-מזרחית של התעלה, והאקדמיה הימית של מסצ'וסטס(אנ') נמצאת בסמוך לכניסה הדרום-מערבית. הזרם בתעלה משנה כיוון כל שש שעות, בהתאם לשינויים בגאות ובשפל - 4 פעמים ביממה[2] - ויכול להגיע למהירות של 8.4 קמ"ש במהלך שיא הגאות.

שינוי כיוון זרימת המים בתעלה - מקרה דוגמה להמחשה

מקרה הדוגמה התרחש ביום 22 ספטמבר 2024. מועדי השינוי בכיוון זרימת המים באותו יום היו בשעות 07:12 ו-19:48 לכיוון מזרח ובשעות 01:24 ו-13:42 לכיוון מערב. זאת על פי "Cape Cod Canal 2024 Tide Tables"[2]. מועדים אלה היו רשומים במרכז המבקרים בסנדוויץ על לוח מחיק, בתוספת לנתון שמהירות הרוח היא כ-19 מייל בשעה מכיוון צפון-מזרח לכיוון דרום-מערב, היינו עם כיוון התעלה מערבה. בשעות הבוקר ולפני הצהרים, כאשר הזרימה הייתה לכיוון מזרח, וכיוון הרוח היה בכיוון כמעט הפוך, התקבלה תוצאה של זרימה מתונה מזרחה, כפי שניתן לצפות בסרטון הראשון אשר בפרק "קישורים חיצוניים". החל משעה 13:42, כאשר כיוון הזרימה התהפך לכיוון מערב, ובתוספת עוצמת הרוח באותו כיוון, התקבלה זרימה מהירה מאד יחסית, כפי שניתן לצפות בסרטון השני שבפרק "קישורים חיצוניים".

התעלה מתוחזקת על ידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית ואין דמי אגרה למעבר בה[3][4]. היא משתרעת מגשר הרכבת(אנ') במערבה של תעלת קייפ קוד, דרך גשר בּוּרְן(אנ') שנמצא בסמוך לו, ועד וגשר סֶגָאמוֹר(אנ') שבמרכזה של התעלה (ראו תמונות בפרק "גלריה" וכן סרטון המציג את גשר סגאמור) ועד Segamore Rip Rap שבקָצֵהַּ המזרחי[5]. רמזורים משני קצותיהם שולטים בגישה של כלי שיט שאורכם מעל 20 מ'. התעלה משמשת מדי פעם לווייתנים ודולפינים[6], לרבות לווייתנים מצפון האוקיינוס האטלנטי שבסכנת הכחדה, שעלולים לגרום לסגירה של התעלה[7][8].

היסטוריה

בניית תעלה נשקלה לראשונה על ידי מיילס סטנדיש(אנ') ממושבת פלימות' בשנת 1623, והאבות העולים חיפשו את רצועת האדמה הנמוכה בין הנהרות Manomet[א] ו - סְקוּסֶט[ב], כדי למצוא מסלולים אפשריים. ויליאם ברדפורד(אנ') הקים את תחנת המסחר Aptucxet(אנ') בשנת 1627 במעבר בין הנהרות. הסחר שגשג עם האינדיאנים של מפרץ נראגאנסט(אנ')[ג][ד], ועם ההולנדים של הולנד החדשה, וזה היה גורם מרכזי שאיפשר ל"אבות העולים" לשלם את חובם[9]. במהלך המאות הבאות נעשו ניסיונות שונים לבצע את רעיון תעלת קייפ קוד, אך כולם נכשלו כישלון חרוץ[10].

חפירת תעלת קייפ קוד באמצעות ספינת כרייה 1914.

כרייה ובנייה פרטית של התעלה

ב-22 ביוני 1909, החלה לבסוף בניית התעלה בניהולה של חברת "בוסטון, קייפ קוד וניו יורק"[11] בניהולו של אוגוסט בלמונט ג'וניור(אנ'), תוך שימוש בתכנונים של המהנדס וויליאם ברקלי פרסונס(אנ'). מהנדסי התעלה נתקלו בבעיות רבות, כמו "בולדרים"(אנ') ענקיים מתחת למים. צוללנים נשכרו לפוצץ אותם, אך המאמץ האט את החפירה. בעיה נוספת הייתה סופות חורף קרות שאילצו את המהנדסים להפסיק כליל את החפירות ולחכות לאביב[12]. אף על פי כן, התעלה נפתחה באופן מוגבל ב-29 ביולי 1914[13], והיא הושלמה ב-1916. לתעלת האגרה הפרטית היה רוחב מרבי של 30 מ' ועומק מרבי של 7.6 מ', והוא היווה מסלול קצת קשה מנמל פיני[ה] בראש מפרץ בוזארדס[14]. מספר תאונות אירעו עקב הערוץ הצר וקשיי הניווט, ואלה הגבילו את התנועה והכתימו את המוניטין של התעלה. כתוצאה מכך ההכנסות מאגרה לא עמדו בציפיות המשקיעים, למרות קיצור נתיב הסחר מניו יורק לבוסטון ב-100 קילומטרים[15].

השתלטות והרחבה ציבורית

צילום לוויין של התעלה. קָצֵהַהּ המזרחי בתחתית התמונה, כשמימין שמורת המדינה סקוסט ביץ' ובקצהה העליון נהר סקוסט.

ב-25 ביולי 1918, המנהל הכללי של "מינהל הרכבות של ארצות הברית"(אנ') השתלט על סמכות השיפוט והפעלת התעלה תחת צו נשיאותי. ארבעה ימים קודם לכן, ב-21 ביולי 1918, סירת U-156 גרמנית(אנ') עלתה לשטח כ-5 ק"מ מול אורלינס, מסצ'וסטס(אנ'), והפגיזה את ספינת הגרר "פרת' אמבוי" ואת מחרוזת ארבע הדוברות שלה(אנ'). התעלה נשארה בשליטה ממשלתית עד 1920, במהלכה חפר חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית מחדש את התעלה לעומק של 7.6 מ'.

בשנת 1928, ממשלת ארצות הברית רכשה את התעלה תמורת 11.4 מיליון דולר כנתיב מים ציבורי חופשי, ו-21 מיליון דולר הוצאו בין השנים 1935 ל-1940 על מנת להגדיל את רוחב התעלה ל-150 מ' ואת עומקה ל-9.8 מ'[16]. כתוצאה מכך, היא הפכה לתעלה הרחבה ביותר בגובה פני הים של זמנה[3]. הכניסה המערבית לתעלה נבנתה מחדש לגישה ישירה ממפרץ בוזארדס ולא דרך נמל פיני. לפני תחילת הבנייה, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בנה דגם ענק של התעלה (3 מ' 1.6 קילומטר, בקנ"מ של 1:587) כדי לחקור את ההשפעות ההידראוליות של זרמי גאות ושפל על התעלה המוגדלת והמסלול החדש[17].

במלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה, הספנות השתמשה שוב בתעלה כדי להימנע מסירות U-156 גרמניות המפטרלות לאורך החוף. התעלה הייתה מוגנת על ידי סוללות ארטילריית חוף בשמורה הצבאית סגאמור היל(אנ'), בכניסה המזרחית לתעלה ובשמורה הצבאית באטלר פוינט(אנ') שבכניסה המערבית. הארטילריה מעולם לא הופעלה בהגנה על התעלה[18][19].

ספינת USS Stephen R. Jones(אנ') של חברת ספנות אניות הקיטור מיסטיק(אנ') טבעה בתעלה ב-28 ביוני 1942. בעקבות כך, נתיב הספנות נותב לסביב קייפ קוד, וספינת הליברטי(אנ') SS Alexander Macomb(אנ') טורפדה על ידי הצוללת הגרמנית U-215(אנ') ב-3 ביולי, ו-10 אנשי צוות נהרגו. התעלה נפתחה מחדש ב-31 ביולי, לאחר שהמכשול שיצרה ספינת סטפן ג'ונס ההרוסה, הוסר בעזרת 17 טונות של דינמיט[20].

פעילות פנאי ותיירות

התעלה נמצאת בשימוש נרחב של כלי שיט בפעילות פנאי ומסחר. כבישי שירות משני צִדי התעלה מספקים גישה לדייג ונמצאים בשימוש רב על ידי מחליקי גלגיליות, רוכבי אופניים ופעילות הליכה. מספר אזורי חניה מתוחזקים בנקודות הגישה. פארק Bourne Scenic מושכר על ידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית ל-רשות הנופש של העיירה בורן[21], לשימוש כאתר קמפינג ומחנה קרוואנים בצמוד לתעלה[22].

חיל ההנדסה של הצבא מחזיק את מרכז המבקרים של תעלת קייפ קוד, שמציג למבקרים את ההיסטוריה, המאפיינים והתפעול של התעלה. תיאטרון עם 46 מושבים מציג מצגות DVD רצופות על ההיסטוריה, החי והצומח של התעלה, תמונות מכ"ם ומצלמה בזמן אמת של נתיב המים, ומגוון של תערוכות אינטראקטיביות. ריינג'רים מאיישים את המרכז ומספקים תוכניות ציבוריות בחינם במגוון נושאים. מרכז המבקרים פתוח עונתית ממאי עד אוקטובר, והכניסה חופשית. הוא ממוקם ב-Moffitt Drive בסנדוויץ', ליד הקצה המזרחי של התעלה[23]. מרכז שני המאויש עונתית נמצא ב-Hering Run לאורך הכביש המהיר[24]. באזור זה, ניתן לצפות באביב במאות דגי הרינג בנדידת ההשרצה שלהם במעלה הזרם[25].

פולקלור

אגדה אורבנית הפכה פופולרי במהלך סוף המאה ה-20 בנוגע למנהרת דרכים שנבנתה לכאורה בשנות ה-60, מתחת לתעלת קייפ קוד. זה הגיע לידי כך, שעסקים תיירותיים מכרו הרשאות לכאורה לכניסה למנהרה, ואף התנהלו מספר תביעות הדדיות בין סוחרים בעניין זה[26][27]. בשנת 2019, משרד התחבורה של מסצ'וסטס (MassDOT) אמר כי הוא למד את הרעיון של הוספת מנהרה, אך אין לו תוכניות לעשות זאת[28].

גלריה

  • השלט מטעם חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית המכריז על תעלת קייפ קוד.
    השלט מטעם חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית המכריז על תעלת קייפ קוד.
  • תעלת קייפ קוד ומסילת הברזל הצמודה לה - מבט מהגדה הדרומית.
    תעלת קייפ קוד ומסילת הברזל הצמודה לה - מבט מהגדה הדרומית.
  • גשר בורן כשמאחוריו ברקע גשר מסילת הברזל (גשר מעלית).
    גשר בורן כשמאחוריו ברקע גשר מסילת הברזל (גשר מעלית).
  • גשר הרכבת במצב מורם, המאפשר מעבר ספינות.
    גשר הרכבת במצב מורם, המאפשר מעבר ספינות.
  • גשר סגאמור, מבט פנורמי מדרום (ראו גם סרטון הצגתו בפרק "קישורים חיצוניים".
    גשר סגאמור, מבט פנורמי מדרום (ראו גם סרטון הצגתו בפרק "קישורים חיצוניים".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעלת קייפ קוד בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ כיום שמו מוניומנט, או נהר הרינג, או בוּרן, מתנקז לתעלת קייפ קוד דהיום. מקורו בבריכות ההרינג הקטנות והגדולות, שם בשטחי ההטלה האטרקטיביים, עובר הנחל באזור של ביצות ומעל סכר בטון עם מעבר דגים קטן. ממש מתחת לבריכת הרינג הגדולה. מוצא הנחל לתוך התעלה הוא נתיב דגים שפרט לגאות, הם מתקשים לעלות לאזורי ההטלה.
  2. ↑ לצפייה בנהר סְקוּסֶט צפו כאן, תוך כדי הגדלת המפה. הנהר זורם מצפון לדרום בתוך שמורת סקוסט בִּיץ' רזרביישן(אנ'), שבחלק המזרחי ביותר של התעלה, ותוכלו לזהותו אחרי ההגדלה באמצעות חמשת פיתולי הנהר הבולטים שלו ברכו דרומה לתעלה. סימוכין כאן.
  3. ↑ מפרץ נאראגאנסט הוא כל גוף המיים המרובה באיים, בין פרובידנס, בירת רוד איילנד בצפון, לבין העיירות נאראגאנסט(אנ') וניופורט בדרום.
  4. ↑ לצפייה במפת מפרץ נאראגאנסט מדרום לפרובידנס, ומיקומה ביחס לתעלת קייפ קוד דהיום, ראו כאן.
  5. ↑ לצפייה במפת תצלום של "נמל פיני" ביחס לתעלה, ראו כאן.

הערות שוליים

  1. ↑ Cape Cod Canal, An Official Website of the United States Government
  2. ^ 2.0 2.1 Cape Cod Canal 2024 Tide Tables, US Army Corps of Engineers - New England District
  3. ^ 3.0 3.1 Cape Cod Canal - Navigation, US Army Corps of Engineers, by WayBack Machine
  4. ↑ Best Whale Watch: Flukes Down - The Dolphin Fleet, WhaleWatch.Com
  5. ^ 5.0 5.1 Cape Cod Canal Region - Chamber of commerce: Bourne,.Sandwich, Wareham` 2024-2025 Official Guide, p.18 (Fishing.Areas Map)
  6. ↑ Heather McCarron, Whales that Swam into Cape Cod Canal were Young. Researchers may Know their Mothers., Cape Cod Times, March 6, 2023
  7. ↑ Mary Ann Bragg, Cape Cod Times, May 9, 2015
  8. ↑ Favorite Places - The Cape Cod Canal, WayBack Machine, 08/09/2008
  9. ↑ William J. Reid, August 1965, The Military Value of the Cape Cod Canal, U.S. Naval Institute Proceedings. p. 83. (להלן: Reid, 1965)
  10. ↑ Timothy T. Orwig, 2013, Cape Cod Canal, pp.20-22, Better World Books
  11. ↑ Nina Heald Webber Cape Cod Canal collection, 2012, Boston Cape Cod and New York Canal Company: Invitation to Contractors, Contractor's proposal, Contract for Construction, Specifications, Bond for Construction", Historic New England
  12. ↑ Cape Cod Canal, US Army Corps of Engineers, 2003
  13. ↑ The Story of the Week: Opening the Cape Cod Canal, The Independent. Vol. 79. July 20, 1914. p. 88
  14. ↑ Massachusetts Estuaries Project - Map & List of Targeted Estuaries, MassDEP - Massachusetts Department of Environmental Protection
  15. ↑ The Opening of the Cape Cod Canal, Bulletin of the American Geographical Society, Vol. 46, 1914. pp. 832–834. by JSTOR
  16. ↑ William James Reid, 1961, The Building of the Cape Cod Canal 1627-1914, pp. 85–86., Internet Archive Books
  17. ↑ Model of Cape Cod Canal Helps Study of Channel, Popular Mechanics, April 1936. p. 567 – via Google Books
  18. ↑ Harbor Defences of Bosyon - Sagamore Hill Military Reservation, Plymouth Arcaeological Rediscover Project - The Plymouth Colony Archive Prohect
  19. ↑ Harbor Defences of New Bedford and Buzard's Bay - Butler Point Military Reservation, Southeastern Massachusetts - Plymouth Arcaeological Rediscover Project - The Plymouth Colony Archive Prohect
  20. ↑ Reid, 1965, pp.89-90
  21. ↑ Bourne Scenic Park, Bourn Recriation Authority
  22. ↑ Recreation Along the Cape Cod Canal, US Army Corps of Engineers
  23. ↑ Cape Cod Canal Visitor Center, Sandwich Chamber of Commerce
  24. ↑ Cape Cod Canal - Buzzards Bay & Sandwich, Massachusetts, US Army Corps of Engineers - New England District Website
  25. ↑ Herring Run Recreation Area, Buzzards Bay Coalition
  26. ↑ Felix Carroll, A Case of Tunnel Vision, Cape Cod Times, Jan. 4, 2011
  27. ↑ James Carloson, Sticking around - Happy birthday Cape Cod Canal Tunnel permit!, Cape Cod Times, Jan. 6, 2011
  28. ↑ Nik DeCosta-Klipa, Why MassDOT Dismissed the Idea of a Cape Cod Tunnel, Boston.com, May 24, 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תעלת קייפ קוד40069592Q2936092

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תעלת_קייפ_קוד&oldid=2893162"