תל אבו הוריירה

תל אבו הוריירה
מיקום
	(למפת סוריה רגילה) דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים; התיכון; ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה תל אבו הוריירה

תל אַבּוּ הוּרֵיירָה (בערבית: تل أبو هريرة) הוא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי בסוריה, מיישובי הקבע הראשונים בהם התפתחה החקלאות.

האתר ממוקם על מישור בסמוך לגדה הדרומית של נהר הפרת. באתר שני שלבי יישוב נפרדים, כאשר ביניהם שלב בו היה היישוב נטוש. האתר נחקר בשנים 1972–1973 בניסיון להציל את ממצאיו לפני הצפתו על ידי אגם אסד, מאגר אשר נוצר עם בנין סכר טבקה. כמות ניכרת של חומר חולצה מהאתר ונחקרה במשך מספר עשורים. בשנת 1983 פורסם דו"ח ראשוני ובשנת 2000 פורסם דו"ח סופי.

יישוב אפיפלאוליתי היה קיים באתר. היישוב הורכב מבקתות עגולות עשויות עץ ואכלס, לכל היותר, מספר מאות מתיישבים. בתקופה זאת שימשו הציד, הדיג וליקוט צמחי בר כאופני הפקת מזון. בבתים נמצאו אזורי אכסון למזון. צבאים, ערודים, כבשים, בקר, ארנבות, שועלים ועופות נאכלו. נקצרו שני סוגים של שיפון ושני זנים של חיטת בר עתיקה (Triticum boeoticum; Triticum dicoccoides). נמצאו עדויות לגידול שיפון. הוצע כי אקלים יבש גרם לפיחות בכמויות דגני הבר. הקיצוץ במקורות המזון הוביל את יושבי אבו הוריירה לגידול עצמאי של הדגניים, בניסיון להבטיח את אספקתם.

אחר תקופה בה עמד האתר נטוש, יושב הכפר מחדש. היישוב החדש היה גדול, לכל היותר, פי עשרה מהיישוב האפיפלאוליתי, והיה אחד היישובים הגדולים במזרח התיכון בתקופתו. בתי לבנים נבנו, ותל הורם משרידי היישוב הישן. מגוון רחב יותר של צמחים בויתו, ובחינה של שלדי אדם מלמדת על מספר מומים גופניים. מקור המומים הוא, כפי הנראה, עבודה חקלאית קשה ובמיוחד טחינת התבואה. גם בעלי חיים שולבו במערכת הכלכלית, וטופלו בעדריהם. הוחל לעסוק בקדרות ובאריגה ביישוב. סמוך לכך ננטש האתר.