תגלת-פלאסר השלישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תיגלת-פלאסר ג')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגלת-פלאסר השלישי
תמונתו מתוך אסטלה השמורה במוזיאון הבריטי בלונדון, אנגליה
תמונתו מתוך אסטלה השמורה במוזיאון הבריטי בלונדון, אנגליה
תמונתו מתוך אסטלה השמורה במוזיאון הבריטי בלונדון, אנגליה
לידה 795 לפנה"ס (גיל: 2818 בערך)

תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי (באכדית: תוכולתי-אפיל-אשארה) היה מלך באשור בשנים 745 עד 727 לפנה"ס ואחד החשובים במלכיה. הוא יותר מהכפיל את גודלה של האימפריה האשורית החדשה באמצעות כיבושים רחבי היקף באזור בבל בדרום וכן חלקים נרחבים מהלבנט. על פי ספר מלכים ב' הוא הגלה חלק מעשרת השבטים של ממלכת ישראל.

ביוגרפיה

ראשית חייו

תגלת פלאסר השלישי היה כנראה ממוצא לא מלכותי - כנראה גנרל בצבא אשור ומושל העיר כלח, אף על פי שבכתובת מתקופתו הוא הציג את עצמו כבנו של אדד-ניררי השלישי. המידע לגבי ראשית חייו של תגלת-פלאסר אינו רב.

עלייתו לשלטון

הוא עלה לשלטון לאחר תקופה ארוכה שבה אשור איבדה את מעמדה כמעצמה אזורית והפכה לממלכה קטנה. בשנת 746 לפנה"ס בעקבות מצב כלכלי וביטחוני קשה, פרץ מרד בעיר כלח שהייתה בירת אשור. בעקבות המרד תפס תגלת פלאסר השלישי את השלטון, ואימץ את השם תגלת-פלאסר.

תגלת-פלאסר השלישי פתח בעלייתו לכס ממלכת אשור תקופה חדשה בתולדות האימפריה, ובזמנו הסתמן שינוי יסודי במדיניותה ובאופי פעילותה הצבאית.

כיבושיו

הרחבת האימפריה האשורית
הרחבת האימפריה האשורית. השטח החום כהה הוא שטח אשור עד 745 לפני הספירה, בחום בהיר-כהה - כיבושי תגלת פלאסר השלישי - בעיקר בבל והלבנט. בחום בהיר - כיבושי סרגון.

תגלת-פלאסר השלישי הציב לעצמו את כיבוש בבל וריסון הכשדים כמטרה ראשונית. מאוחר יותר, פנה להענשת אוררטו.

בשנת 740 לפנה"ס חזרה אשור בהנהגתו של תגלת-פלאסר לפעילות צבאית במערב. באותה שנה נכבשה ארפד, ובשנת 738 נכבשה כלנה. בכך הושלמה השתלטותה של אשור על צפון סוריה. הוא לחם בה עד שנת 732. עליונות אשור מבחינה צבאית-מדינית הופגנה בכל מערב אסיה.

בשנים 738–734 פלש המלך האשורי לפלשת והכניע את יושביה ועריה החזקות, בהן עזה. תוך זמן קצר באה גם פלישת המלך לממלכת ישראל; חבלי ארץ רבים עברו לידי אשור, ומס הוטל על מנחם בן גדי, מלך ישראל.

הכרת שליטי האזור בעובדה זו משתקפת ברשימת המלכים שהעלו מס לתגלת-פלאסר ב-738. ביניהם נכללו שליטים של מרכז סוריה (כמו חמת) ודרום סוריה (דמשק) וכן רצועת החוף הפיניקית (גבל וצור), אך גם מלכים רחוקים יותר כמו מנחם בן גדי מלך ישראל ("מנחם השומרוני"), זביבה מלכת הערבים וכן שבט קדר. לאחר שהשתלט על סוריה וארץ ישראל הוא פנה להילחם בממלכת אוררטו שממזרח לאשור. הוא צר על בירתה תושפע אך לא הצליח לכבוש אותה. הוא כבש גם את בבל (שמלך בה מוכין זרי), ונעזר לשם כך בשני שבטים ארמים שדאגו לאספקה של הצבא, וכך הפך גם למלך בבל.

במקרא[1] הוא מכונה גם בשם "פּול". כינוי זה ניתן לו כאשר נעשה מלך גם על בבל בשנת 729 לפנה"ס. יש הסבורים ש"פול" הוא קיצור של השם "תגלת‐פלאסר", שהוא הצורה המקראית של השם המקורי תֻּכֻלְתִ‐אַפִּל‐אֵשָׁרָא.[2]

פועלו כשליט אשור

תגלת פלאסר השלישי צר על עיר. המוזיאון הבריטי בלונדון, אנגליה. ניתן להבחין באיל ניגוח שפורץ אל העיר, וכן בשלוש גופות נעוצות על עמודים, כנראה ענישה למורדים בשלב שאחרי כיבוש העיר.

חלק מן הארצות הכבושות אורגן מחדש במסגרת מנהלתית-טריטוריאלית של פחוות אשוריות, הוצבו בהן נציבים והם נחשבו חלק מן המינהל האשורי. תגלת פלאסר השלישי יצר מערכת של דואר שהתבססה על רוכבי סוסים. הוא הקים סביבו מבנה פקידותי שטיפל בידע ובמודיעין שהגיע לאשור - אנו יודעים זאת מכתובות על מערך מודיעין שהיה פעיל בתוך ממלכת אוררטו.

בעקבות שיטת ההגליה הדו-סטרית שפותחה ושוכללה בתקופה זו, חלו גם שינויים ניכרים בהרכב האוכלוסייה של פחוות אלו. ארצות אחרות שבאו תחת עול אשור זכו להתקיים במעמד של ממלכות גרורות. המרקם האתני והחברתי שלהן לא נפגע, או שנפגע במידה מועטה בלבד, ושליטיהן והמינהל העצמי שלהן נשארו על כנם. אולם מעמד זה היה מותנה בנאמנות מדינית לאשור ובחובות כלכליים, בעיקר בצורת מסים, שהפרתן הייתה עלולה לגרור ביטול המעמד של מדינה גרורה ולסיפוחה בתור פחווה לאשור תוך ביטול האוטונומיה שניתנה לה קודם לכן.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תגלת-פלאסר השלישי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ט: "בָּ֣א פ֤וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיִּתֵּ֤ן מְנַחֵם֙ לְפ֔וּל אֶ֖לֶף כִּכַּר־כָּ֑סֶף לִהְי֤וֹת יָדָיו֙ אִתּ֔וֹ לְהַחֲזִ֥יק הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָדֽוֹ".
    ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק כ"ו: "וַיָּ֩עַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ ׀ פּ֣וּל מֶלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר".
  2. ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 405, הערה 19


מלכי אשור
התקופה הקדומה (אנ')
2450–2025 לפנה"ס לערך 		טוּדִיַא • אַדַמוּ • יַנגִי (אנ') • סוּחֿלַמוּ (אנ') • חַֿרחַֿרוּ (אנ') • מַנדַרוּ (אנ') • אִימצוּ (אנ') • חַֿרצוּ (אנ') • דִידָנוּ (אנ') • חַֿנוּ • זוּאַבּוּ (אנ') • נוּאַבּוּ (אנ') • אַבַּזוּ (אנ') • בֵּלוּ • אַזַרַחֿ (אנ') • אוּשׁפִּיַא (אנ') • אַפִּיאַשַׁל (אנ') • חַֿלֵה (אנ') • סַמָנוּ (אנ') • חַֿיָנוּ (אנ') • אִילוּ־מֵר (אנ') • יַכּמֶסִי (אנ') • יַכּמֶנִי (אנ') • יַזכּוּר־אֵל (אנ') • אִילוּ־כַּבּכַּבִּי (אנ') • אַמִינוּם (אנ') • צולילי (אנ')‏ • כיכּיה (אנ')‏ • אכיה (אנ')‏
אשור הקדומה
שושלת פוזור־אושור הראשון פוזור־אשור הראשון • שלים־אחום • אילושומה • ארישום הראשון (אנ') • איכונום (אנ') • סרגון הראשון (אנ') • פוזור־אשור השני (אנ') • נרם־סין (אנ') • ארישום השני (אנ')
שושלת שמשי־אדד הראשון שמשי־אדד הראשון • אשמי־דגן הראשון • מות־אשכור (אנ') • רימוש (אנ') • אסינום (אנ')
שבעת המורדים אשור־דוגול (אנ') • אשור־אפלה־אידי (אנ') • נציר־סין (אנ') • סין־נמיר (אנ') • איפקי־אישתר (אנ') • אדד־צלולו (אנ') • אדאסי
שושלת אדאסי בל־באני • ליבאיה • שרמה־אדד הראשון (אנ') • איפתר־סין • בזאיה • לוליה • שו־נינואה • שרמה־אדד השני (אנ') • ארישום השלישי (אנ') • שמשי־אדד השני • אשמי־דגן השני • שמשי־אדד השלישי • אשור־ניררי הראשון (אנ') • פוזור־אשור השלישי (אנ') • אנליל־נציר הראשון (אנ') • נור־אילי (אנ') • אשור־שדוני (אנ') • אשור־רבי הראשון (אנ') • אשור־נדין־אחֿה הראשון (אנ') • אנליל־נציר השני (אנ') • אשור־ניררי השני (אנ') • אשור־-בל־ניששו (אנ') • אשור־רים־ניששו (אנ') • אשור־נדין־אחֿה השני (אנ')
אשור התיכונה (אנ') אריבה־אדד הראשון (אנ') • אשור־אובליט הראשון • אנליל־ניררי (אנ') • אריךּ־דין־אילי (אנ') • אדד־ניררי הראשון • שלמנאסר הראשון • תוכולתי־נינורתה הראשון • אשור־נדין־אפלי (אנ') • אשור־ניררי השלישי • אנליל־כודורי־אושור (אנ') • נינורתה־אפל־אכור (אנ') • אשור־דן הראשון (אנ') • נינורתה־תוכולתי־אשור (אנ') • מותכיל־נוסכו (אנ') • אשור־רש־אישי הראשון (אנ') • תגלת־פלאסר הראשון • אשאריד־אפל־אכור (אנ') • אשור־בל־כלה (אנ') • אריבה־אדד השני (אנ') • שמשי־אדד הרביעי (אנ') • אשורנצירפל הראשון (אנ') • שלמנאסר השני (אנ') • אשור־ניררי הרביעי (אנ') • אשור־רבי השני • אשור־רש־אישי השני • תגלת־פלאסר השני • אשור־דן השני
האימפריה האשורית החדשה אדד־ניררי השני • תוכולתי־נינורתה השני • אשורנצירפל השני • שלמנאסר השלישי • שמשי־אדד החמישי • אדד־ניררי השלישי • שלמנאסר הרביעי • אשור־דן השלישי • אשור־ניררי החמישי
לפני שושלת סרגון תגלת־פלאסר השלישי • שלמנאסר החמישי
שושלת סרגון השני סרגון השני • סנחריב • אסרחדון • אשורבניפל • אשור־אתיל־אילני • סין־שר־אישכון • סין־שום־לישיר • אשור־אובליט השני
הקודם:
אשור-דן השלישי (755 - 745) 		מלך אשור
745 עד 727 לפנה"ס 		הבא:
שלמנאסר החמישי (726 - 722)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תגלת-פלאסר השלישי38248229Q210074

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תגלת-פלאסר_השלישי&oldid=2527964"