שלמנאסר הראשון

שלמנאסר הראשון
	שלמנאסר הראשון זורה חול מעיר מנוצחת לפני מקדש באשור לאחר ניצחון בקרב. ציור אילוסטרציה
	שלמנאסר הראשון זורה חול מעיר מנוצחת לפני מקדש באשור לאחר ניצחון בקרב. ציור אילוסטרציה

שַׁלְמַנְאֶסֶר הראשון (באשורית: שוּלַמנוּ-אַשַרֵדוּ – האל שולמנו נשגב) (1244-1275 ? לפנה"ס) (1235-1255 ? לפנה"ס), מלך אשור. בנו של אַדַד-נִירָרִי הראשון, שלמנאסר המשיך את מסע הכיבושים של אביו והרחיב את גבולות אשור לצפון ולמזרח.

עם מות אביו, אדד ניררי הראשון, נתמנה שלמנאסר הראשון למלך אשור. מאז ימיו של אבי סבו-רבו, אשור-אבליט הראשון, נמצאה אשור במגמה בלתי פוסקת של התרחבות בכוח הזרוע ושלמנאסר פנה אף הוא לדרך זו ולכיבוש עמים זרים.

חלק ממערכותיו הופנו כנגד הארמים בצפון מסופוטמיה, ולאחר מספר קרבות מוצלחים, סיפח לממלכתו חלקים מקליקיה, כמו כן הקים מושבות מסחריות באזור. בהתאם לכתביו, שנתגלו בארמונו באשור, בשנתו הראשונה כבש שמונה מדינות בצפון-מערב, והפיל את מבצר ארינו. לאחר מכן הביס את החתים, שבטי האכלמו, ומלך חניגלבת, והרחיב את גבולות ממלכתו עד לכרכמיש. ובנוסף לכך כבש את שארית שטחי ממלכת מיתני, שעוד לא סופחו לאשור. בבירתו בנה ושיקם מקדשים לאלילים, שלכבודם ערך את מסעות כיבושיו. מרבית תקופת מלכותו עורערה על ידי פשיטות כשדיות על גבולות ממלכתו ועריו.