תיאטרון גולדמארק
תיאטרון גולדמארק (בהונגרית: Goldmark Színház; ידוע גם בשם אולם האמנות "אומיקה") היה תיאטרון שפעל באולם גולדמארק (על שמו של המלחין ההונגרי-יהודי קרוי (קרל) גולדמארק) ברחוב ושלני (הו') 7 בבודפשט שבהונגריה. הוא נקרא בזמנו גם בשם "התיאטרון הבלתי-נראה". התיאטרון ערך את המופע הראשון שלו ב-11 בנובמבר 1939, ואת האחרון ב-19 במרץ 1944, ביום פלישת כוחות הוורמאכט, האס. אס. והגסטפו של גרמניה הנאצית להונגריה,[1] במסגרת הפעילות התרבותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, כדי לתת פרנסה לאמנים יהודים שעבודתם נאסרה בפני קהל לא יהודי.
ההקמה
"החוק היהודי הראשון"[2] שנחקק בפרלמנט ההונגרי ב-5 במאי 1938 קבע מכסה מקסימלית של 20% להשתתפות יהודים במקצועות אינטלקטואלים. לכן נאלצו שחקנים יהודיים רבים לעזוב את מקצועם. לאיוש באלינט, המנהל האומנותי של ה"תיאטרון ההונגרי" (Magyar Szinház), קרא להקמת "תיאטרון מגורשים", שמטרתו הייתה להבטיח את פרנסתם של האמנים, ולספק את צרכיו התרבותיים של הציבור. הבמאי של התיאטרון שהוקם היה לאסלו באנוצי, המנהל האמנותי היה לאיוש בלינט, המנהל הכללי - אוסקר ברגי והניהול המוזיקלי הופקד בידי וילמוש קומור. שר התרבות ושר הפנים של הונגריה העניקו רישיון להקמת המוסד. השלטונות הרשו לעלות הצגות רק בחוג סגור עבור חברי הקהילה היהודית הרשומים ובתנאי נוסף שלא יינתן שום פרסום פומבי להצגות ולמופעים השונים. מופע הפתיחה התקיים ב-11 בנובמבר 1939.
הפעילות
במהלך פעילות התיאטרון בשנים 1939–1944 נערכו 733 הופעות של 191 תוכניות שונות. בהופעות אלה התקיימו ערבי ספרות, קברט, אופרות, אופרטות, הצגות וקונצרטים. במצטבר השתתפו במופעים אלה 272 אלף איש. כיוון שאחת ממטרות הפעילות של התיאטרון הייתה מתן פרנסה למגוון רחב ככל האפשר של אומנים, העסיק התיאטרון סגל שחקנים גדול ביותר של 432 אומנים. הרפרטואר שהוצג לקהל היה בעיקר יצירות של סופרים יהודים ובעיקר בנושאים מקראיים, אבל גם קלאסיקות של הספרות העולמית, כמו מחזות של שייקספיר או איבסן. ההצגות משכו קהל רב ועל פי רוב האולם היה מלא. המינויים תמיד נמכרו.
הפסקת הפעילות
התיאטרון הותקף בחריפות מלכתחילה על ידי העיתונות הימנית. לאחר הקמת שרות העבודה לגברים במסגרת הצבא ההונגרי, קיום המופעים נעשה יותר ויותר לא ודאי, בשל גיוס האומנים המבצעים לשרות. המופע האחרון בתיאטרון התקיים ב-19 במרץ 1944, ביום פלישת הכוחות הגרמניים להונגריה. מאותו יום נאסר על קיום הופעות בתיאטרון. רבים מחברי סגל השחקנים גויסו לשרות העבודה ורבים האחרים נשלחו למחנות ההשמדה. יותר ממחצית מחברי הסגל איבדו את חייהם במהלך המלחמה. לוח זיכרון לזכרם מוצב היום באולם גולדמארק.
קישורים חיצוניים
- משחק בגולדמארק, מאמר על דף הבית של 'התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה' בהונגרית Játék a Goldmarkban (cikk a Mazsihisz honlapján)
- מתולדות התיאטרון ההונגרי, מאמר על תיאטרון גולדמארק Magyar Színháztörténet
- תיאטרון הנרדפים Üldözöttek színháza - 168 ora.hu
הערות שוליים
- ^ רפאל ואגו, הקלות הבלתי נסבלת של האדישות - הונגריה 1944
- ^ נתנאל קצבורג, תולדות האנטישמיות בהונגריה 1867–1944
