תות ענח' אמון
.jpg)
תות ענח' אמון (1341 - 1323 לפנה"ס, המלך תות) היה פרעה מצרי אשר מלך על מצרים העתיקה בין השנים 1323-1332 לפנה"ס, והיה המלך ה-11 בשושלת ה-18. הוא מלך תקופה קצרה ומת בגיל תשע-עשרה בלבד, אך בעת המודרנית הפך להיות מהידועים שבפרעונים: קברו היה היחידי בעמק המלכים שנתגלה על שלל אוצרותיו במאה ה-20, אף על פי שנבזז בחלקו בסמוך לאטימתו בידי שודדי קברים[1].
חייו
תות ענח' אמון נקרא בתחילה תות ענח' אתון, שפירושו "דמותו החיה של אתון" (אתון הוא "האליל הבורא" ואליל שמש על-פי המיתולוגיה המצרית) או תות=מושלם, ענח'=חיים, אמון=האליל המצרי אמון. משערים שתות ענח' אמון היה צעיר בניו של אמנחותפ השלישי. בילדותו נשא לאישה את בתו של אמנחותפ ה-4, ענחס אן אמון. אבי רעייתו - אחנתון ביצע מהפכה דתית, שעיקרה היה מעבר לאמונה מונותאיסטית באל אתון. לאחר מות אחנתון, נכנע תות ענח' אמון ללחצים הכבדים של כוהני אמון, נטש את המהפכה הדתית ואימץ בחזרה את האל אמון על שלל אלילי המשנה שלו, שסיפקו עבודה ומשרות למכביר לכהנים.
ידוע מעט מאד על חייו של תות ענח' אמון. הוא ירש את כס-המלוכה בגיל 9 ומלך עד למותו המסתורי בגיל 19. עוד ידוע כי גובהו היה 1.68 (גבוה לתקופתו) וכי אחת מרגליו הייתה ארוכה בכסנטימטר מן השנייה, וכי סבל משן בינה כלואה.
תאוריות שונות גרסו כי נרצח על ידי בכיר בחצר-המלכות אשר חפץ לרשת אותו. הן התבססו על "חבלה" בראשו, שנראתה בצילומי רנטגן שנערכו לגופתו, שייתכן שנגרמה בזדון. החשודים היו חורמחב, שר הצבא של תות, ואייאי- יועצו הפוליטי. תאוריות אלו נתגלו כשגויות בעקבות סריקות ממוחשבות של הגופה החנוטה שנערכו ב-2005. מהסריקות התברר שה"חבלה" אינה אלא שרף המצפה את פנים-הגולגולת, בו השתמשו במצרים העתיקה לחניטת המתים.
מחקרים אחרונים שנערכו על המומיה של תות ענח' אמון העלו כי סבל ממספר מחלות בטרם מותו: מחלות כרוניות וניווניות של העצמות (עקמת, עקשת, פלטפוס ונקרוזיס של עצמות המסרק II ו-III בכף הרגל שמאל), מחלת המלריה כתוצאה מהדבקות בטפיל Plasmodium falciparum ופציעה קשה בברך ימין אשר הזדהמה. מותו נבע משילובם של הזיהום ברגלו הימנית ומחלת המלריה[2][3].
ב-2005 בוצעו שני שחזורים של פניו, על ידי שני צוותים, אמריקאי וצרפתי, על-פי סריקות ממחושבות של גופתו החנוטה. למרות שכל דגם נעשה במקום אחר, ניכר דמיון רב בין שני הדגמים: שניהם מתארים נער שסנטרו חלש, שיניו העליונות בולטות ולראשו צורה ביצתית, אשר ככל הנראה הינה תכונה תורשתית בשושלתו.
קברו
ערך מורחב – הווארד קרטר#גילוי קברו של תות ענח' אמון
תות ענח' אמון לא היה ידוע לאגיפטולוגים, ונודע לראשונה בעקבות גילוי קברו ב"עמק המלכים" (קבר מס' KV62) בשנת 1922 על ידי הארכאולוג האנגלי, הווארד קרטר. זהו הקבר המלכותי היחיד שהתגלה כמעט בשלמותו ולא נשדד לאורך השנים, למעט פעמיים בסמוך לאטימתו. אולם על אף הביזה, נמצאו בו כ-200[4] חפצי ערך ואוצרות רבים מזהב ואבנים טובות, מהשרידים המרשימים שהתגלו מתקופת מצרים העתיקה. כיום מרבית האוצרות שנמצאו בקבר מוצגים במוזיאון המצרי שבקהיר.
תכולת הקבר
מתחם הקבר כולל חדר מרכזי גדול, שני חדרים קטנים ותא קבורה. החדרים היו מלאים בחפצים של המלך שנועדו לשרת אותו לאחר המוות. החדרים הכילו ממצאים רבים, כגון: רהיטים מפוארים מגולפים ומשובצים אבני חן, כלי בהט, קערות מזהב ומכסף ועוד. על חלק מהתיבות נמצאו כתובות כגון: "הסנדלים של הוד מלכותו, חיים, בריאות וכוח", "המלתחה של הוד מלכותו בילדותו". הכניסה לתא הקבורה הייתה מהחדר הגדול. משני צידי השער הנעול שהוביל לתא הקבורה ניצבו שני פסלים זקיפים מצופים זהב.
בתוך תא הקבורה נמצאו ארבע תיבות גדולות זו בתוך זו אשר מילאו את כל תא הקבורה עד אפס מקום. כל תיבה הכילה חפצים שונים. התיבה הרביעית הכילה ארבעה ארונות מתים. אחד הארונות היה עשוי מזהב טהור במשקל של טון, והכיל את המומיה של המלך מכוסה ב-143 תכשיטי זהב משובצים באבני חן[5].
באוגוסט 2015 נתגלו בקבר סימנים לשתי דלתות סתרים המובילות לחדר נוסף,[6] ובמרץ 2016 נתגלו בסריקות של המקום סימנים לחומרים מתכתיים ואורגניים, מה שמחזק את ההשערה שבמקום חדר קבורה נוסף.
| לפניו: סמנח כא רע |
אחריו: איי |
ראו גם
לקריאה נוספת
- זאהי הוואס, סודות במשפחת המלוכה של המלך תות, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 148, ספטמבר 2010
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תות ענח' אמון |
הערות שוליים
- ^ Mey Zaki,Farid Atiya Legacy of Tutankhamun: art and history 2008 (באנגלית)
- ^ Hussein K, Matin E, Nerlich AG. (2013). Paleopathology of the juvenile Pharaoh Tutankhamun-90th anniversary of discovery. Virchows Archiv. 463(3):475-9. PMID 23812343
- ^ Hawass Z, Gad YZ, Ismail S, Khairat R, Fathalla D, Hasan N, Ahmed A, Elleithy H, Ball M, Gaballah F, Wasef S, Fateen M, Amer H, Gostner P, Selim A, Zink A, Pusch CM. (2010). Ancestry and pathology in King Tutankhamun's family. JAMA. 303(7):638-47. PMID 20159872
- ^ Jacqueline Morley, Inside the tomb of Tutankhamun(באנגלית)
- ^ בריאן מ' פאגן, ארכאולוגיה כהרפתקה, הוצאת נשיונל ג'יאוגרפיק, מהדורה עברית ספרית מעריב, 1990, עמ' 219.
- ^ תגלית מדהימה: האם נמצא קברה של נפרטיטי?, באתר nrg, 12 באוגוסט 2015
