פלטפוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. פלטפוס (מגרמנית: Plattfuß - כף רגל שטוחה) הוא המונח השגור לתיאור בעיה רפואית המתבטאת בכף רגל שטוחה.
פלטפוס הוא מצב בו אחת מקשתות כף הרגל, הקשת האורכית, המקשרת בין העקב ובסיסי הקשת הרוחבית (כריות האצבעות) – שוכבת ואינה מתפקדת בהשוואה למצב המקובל.
תפקידה של הקשת האורכית לשמור על גמישות כף הרגל ולייצב את שלוש נקודות המגע של כף הרגל: עקב, והקשת הקדמית, הנמתחת בין כריות האצבעות של האגודל והזרת (האצבע הקטנה), לבלום את הזעזועים שבפעולת הדריכה ולחלק את משקל הגוף בצורה נכונה בין עצמות כף הרגל. כשהקשת קורסת, היא לא מבצעת את תפקידה, כמו כן השינוי במנח עצמות כף הרגל והקרסול מחולל שרשרת שינויים במנח ותפקוד מפרקי הגפה התחתונה, האגן והגב.
פלטפוס נגרם לרוב בשל חסר מולד ברצועות מסוימות הקשורות לעקב. כתוצאה מחסרונן של רצועות אלו, הקשת האורכית אינה מיוצבת ובעת דריכה נשכבת על הצד הפנימי של כף הרגל. תופעה זו יוצרת תנועה סיבובית של העקב. לאורך השנים גורמת תנועה סיבובית זו לשחיקה של מפרקים סביב העקב, לכאבים, פצעי לחץ ואף לנכות בשל איבוד גמישות כף הרגל.
קיימות שתי צורות עיקריות של פלטפוס:
- פלטפוס קשיח – במצב זה, הקשת האורכית אינה קיימת כלל וכתוצאה מכך מבנה הרגל הוא שטוח. גם בעת שהרגל באוויר וגם בעת הדריכה – הרגל שטוחה.
- פלטפוס גמיש – במצב זה, בעת שהרגל באוויר היא לא שטוחה, אך כשמעמיסים את משקל הגוף בדריכה – הרקמות הרכות קורסות, הקשת האורכית שאמורה לספק את קימור הרגל בעת דריכה מלאה נמצאת במצב שכיבה ונוגעת כולה בפני הקרקע.
בפלטפוס הקשיח הסיכויים להתפתחות תסמינים גבוהים יחסית. בדרך כלל פלטפוס גמיש אינו מלווה בתסמינים.
טיפול בפלטפוס
למעלה מ-15 אחוז מאוכלוסיית העולם לוקה בפלטפוס. נהוג לטפל בפלטפוס רק עם הופעת תסמינים הנובעים מהמצב (בדרך כלל בעיות בכף הרגל, בברכיים או בגב התחתון), אך גם טיפול מניעתי בפלטפוס קשיח יכול להילקח בחשבון. טיפולים מתאימים לפלטפוס הם מדרסים מתאימים או תרגול של שרירי כף הרגל, אך טיפולים אלו אינם מעלימים את הפלטפוס או עוזרים בהיעלמותו.
הטיפול במדרסים מבוסס על הנחה כי במצב דריכה, הקשת האורכית משתטחת והדרך למנוע את התופעה היא להתקין תמיכה בקרקעית כף הרגל. אולם לא ניתן להרים קשת שאינה משטחת אלא מסתובבת עם תנועת העקב על ידי לחץ מלמטה.
דרך למנוע את סיבוב כף הרגל השטוחה בהליכה, היא על ידי ייצוב העקב בנעל מתאימה שעליה מורכב טריז למניעת הסיבוב. גודל הטריז משתנה עם הגיל.
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
