טומאש מסריק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
טומאש (לעיתים נקרא בטעות תומאס) גריג מסריק (בצ'כית: Tomáš Garrigue Masaryk, להאזנה (מידע • עזרה); 7 במרץ 1850 - 14 בספטמבר 1937) היה פילוסוף, פובליציסט ומדינאי צ'כי, מנהיג תנועת העצמאות, ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה. זכה לכינוי "אביה של צ'כוסלובקיה".
חייו
מסריק נולד ב-1850 בעיירה הודונין שבחבל מוראביה לאב סלובקי (שעבד כפועל חקלאי באחת מאחוזותיו של הקיסר האוסטרי ואחר כך כרַכָּב ושרת באחוזה) ולאם צ'כית שקיבלה חינוך בגרמנית. בגיל 6 החל ללמוד בבית ספר גרמני ובגיל 10 החל ללמוד בבית ספר תיכון בעיר שכנה. לאחר שנתיים נאלץ להפסיק את לימודיו עקב מחסור כספי ואז חזר לעיר הולדתו ועבד במתן שיעורים פרטיים. בגיל 14 שלחו אותו הוריו ללמוד מקצוע טכני ולעבוד כשוליית מסגר. בעבודה זו החזיק 6 חודשים ואז החל ללמוד, בעזרת מלגה, בתיכון בעיר ברנו. ב-1869, כשהוא בן 19, עבר לווינה תחת חסותו של ראש משטרת וינה (שעם בנו התחבר בתיכון בברנו) שם למד ועבד כמורה ביתי. לאחר סיום התיכון המשיך ללמוד באוניברסיטת וינה וב-1876, כשהוא בן 26, הוסמך לדוקטור לפילוסופיה.
לאחר לימודיו נסע ללייפציג להשתלמות גבוהה שם הכיר את שארלוט גאַריג, שהייתה סטודנטית למוזיקה, והם נישאו ב-1878 בניו יורק[1].
לאחר תקופת מה בניו יורק חזר הזוג לווינה וב-1879 קיבל משרת מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת וינה ומשנת 1882 פרופסור באוניברסיטת קארל בפראג. בשנת 1883 ייסד ירחון רדיקלי בשם "אתניאום". משנת 1889 ערך את הדו-שבועון "זמן" (צ'אס). החל משנת 1891 היה למנהיג ארגון הצ'כים הצעירים. נבחר כציר לפרלמנט האוסטרי ופרש ממנו בשנת 1893. בשנת 1900 היה בין מייסדי "המפלגה העממית" שתבעה שלטון עצמי לצ'כיה. בשנת 1907 חזר לפרלמנט האוסטרי והתנגד למדיניות הכיבושים בבלקנים ועל כך נאשם בבגידה במלכות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לחו"ל ופעל במדינות ההסכמה למען עצמאות צ'כיה. בשנת 1917 ארגן את הצ'כים השבויים שברוסיה לגדוד צבא לאומי.
בשנת 1918, לאחר הקמת צ'כוסלובקיה בחבלים שנלקחו מהריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית, חתם על הסכם עם התנועה הלאומית הסלובקית ונבחר לראש הממשלה הזמנית של צ'כוסלובקיה. באותה שנה התמנה לנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה וחזר ונבחר מחדש עד להתפטרותו, מחמת זקנה, בשנת 1935. בנו, יאן גריג מסריק היה מדינאי אף הוא.
לאחר פרישתו של מסריק ב-1935 מונה לנשיא תלמידו, אדווארד בנש.
מאז הקמתה ועד הסכם מינכן ופלישת גרמניה ב-1938 הייתה צ'כוסלובקיה לדמוקרטיה מתוקנת, בין היחידות באירופה של אז. מסריק, בהשקפתו סוציאליסט מובהק, היה מסוללי דרכה כי ראה בה את השיטה המוסרית ביותר.
למרות היותו סוציאליסט המאמין בשוויון זכויות, לא האמין מסריק בשוויון אנושי מוחלט. לדבריו אל לאדם לשאוף לשוויון אלא להשתלמות עצמית. על כך אמר "אסון האנושות הוא שיש לה יותר מדי גואלים, כל אחד רוצה לגאול אותה ושוכח להשתלם בעצמו ולהתעלות, כי על ידי כך ממילא גואל הוא את האנושות". הוא היה ריאליסט, יסד, חי והטיף סוציאליזם על ידי עבודה, אהבה ומוסר אנושי אוניברסלי.
מסריק היה ידיד של העם היהודי, ויצא כנגד כל תופעה של אנטישמיות במדינתו. בתקופתו התקיים שוויון זכויות מלא ליהודים, זאת על פי החלטה שקיבל כנשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית. הוא התפרסם בעולם היהודי במאבקו למען הנאשם ליאופולד הילזנר, בתקופת עלילת הדם בפולנה. מסריק ביקר בארץ ישראל בשנת 1927. על שמו קרויים כפר מסריק, כיכר מסריק בתל אביב ובחיפה, שדרה על שמו בתל אביב ורחובות על שמו בבת ים, ירושלים, נתניה ופתח תקווה. ב-2018 הוכשרה חלקת יער (חלק מיער בלפור) ליד קיבוץ שריד שנקראת "יער מסריק" על שמו.[2]
האסטרואיד 1841 Masaryk שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק נקרא על שמו.[3]
פרשת הילזנר מפולנה
ערך מורחב – עלילת הדם בפולנה
ב-1899 הואשם יהודי בן 22 בשם ליאופולד הילזנר מהעיירה פולנה ברצח נערה מקומית בשם אנז'יקה הרוזובה, לשם שאיבת דמה לטקס דתי. עלילת דם זו לוותה בהאשמת הקהילה היהודית כולה. למרות חוסר בהוכחות חרצו המושבעים את דינו למוות, אך הסנגור ערער על פסק הדין והצליח להשיג משפט חדש בערכאה גבוהה יותר. ב-1900 נפתח המשפט המחודש בבית המשפט העליון במחוז פיסאק בבוהמיה, אלא שאז הואשם הילזנר גם ברצח נערה נוספת בשם מארי. גם במשפט זה פעלו כל המערכות האנטישמיות בצורה גלויה כנגד הנאשם. מסריק הרים קולו נגד העוול וחוסר הצדק שהשתקפו במשפט ובשל כך הותקף בטענה שהוא תומך ביהודים. פעילותו של מסריק הביאה בסופו של דבר להמרת עונש המוות במאסר עולם. הילזנר שוחרר ב-1918.
מכתביו
- ההתאבדות כתופעה חברתית בציוויליזציה המודרנית (פוסט דוקטורט, 1881)
- היסודות הפילוסופיים והסוציולוגיים של המרקסיזם (1898)
- רוסיה ואירופה (1913)
- זכרונות והגיגים (1927)
לקריאה נוספת
משה יגר, צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל - גלגולי יחסים מורכבים, מוסד ביאליק, 1997.
קישורים חיצוניים
- מת מאסאריק, דבר, 15 בספטמבר 1937
- בן צבי, אבל מאסאריק, דבר, 17 בספטמבר 1937
- י. קובלר, מאסאריק - דיפלומאט בעל גינונים אנושיים, הצופה, 21 בנובמבר 1947
- ד"ר אהרון צברגבאום, טומאש מסריק והיהודים, דבר, 16 בספטמבר 1962
- גבריאל שטרסמן, הוא נלחם בנשק האמת, מעריב, 16 בספטמבר 1962
הערות שוליים
- ^ מתוך האהבה, הכבוד והערכה לאשתו, הוסיף מסריק את שם משפחתה לשמו
- ^ מתחם הנצחה לתומס מסריק בקיבוץ שריד, באתר קרן קיימת לישראל, 2018
- ^ (1841) Masaryk. In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1842. ISBN 978-3-540-29925-7.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] טומאש מסריק27153833