תומאס ליפטון
 | |
| פעילות בולטת | מייסד חברת התה ליפטון |
|---|---|
| מקצוע | יזם וסוחר |
| תואר | ברון |
תומאס ליפטון (10 במאי 1850 – 2 באוקטובר 1931) היה סוחר ויזם סקוטי, אשר הקים את אימפריית התה ליפטון.
ביוגרפיה
תומאס ג'והנסטון ליפטון נולד בגלאזגו, סקוטלנד כבן למשפחה מכובדת של מעמד הפועלים. ליפטון היה הצעיר מבין חמישה ילדים. הוריו היגרו מאירלנד לסקוטלנד בסוף שנות ה-40 של המאה ה-19 בגלל התמוטטות האחוזה שלהם בזמן רעב תפוחי האדמה של אירלנד בשנת 1845. בשנות ה-60 של המאה ה-19, עם ההכרח לדאוג לקיומם, ואף על פי שאיבדו ארבעה מילדיהם בינקותם, הקימו בני הזוג חנות קטנה בה מכרו חמאה, חזיר וביצים.
ליפטון הצעיר, הילד היחיד ששרד, קיבל חינוך טוב אך בסיסי בבית הספר הקהילתי של סנט אנדרוז. עם זאת, ברצונו לעזור בפרנסת הוריו, הוא עזב את בית הספר בגיל 13 ועשה את דרכו בעבודות לא מעוררות השראה שונות, עד שנרשם כנער סיפון על ספינת קיטור בין גלאזגו לבלפסט. הוא הרוויח שמונה שילינג בשבוע. עבודה זו הייתה תחילתה של תשוקה לכל החיים לטיולים ושייט. עם השכר שחסך קנה לעצמו כרטיס הפלגה לניו יורק לאחר ששוחרר מהעבודה כנער סיפון, בכדי לממש חלום להרחיק מעבר לקו בו שט.
במשך חמש שנים טייל ליפטון בכל רחבי ארה״ב, הועסק בעבודות רבות ומגוונות, שכללו תקופה במטע טבק בווירג'יניה, הנהלת חשבונות במטעי אורז בדרום קרוליינה, מוכר מדלת לדלת בניו אורלינס. העבודה בניו יורק כעוזר חנווני במכולת והמעקב שעשה אחר התפתחותו המהירה של עולם הפרסום והתחרות הקמעונאית, היא שקבעה את החלטתו להפוך את כיוון מסעו ולחזור לגלאזגו ולייצר את הונו.[1]
המעבר לסחר בתה
בגלאזגו פתח עד מהרה חנות משלו, שעם כושר העסקים הנרכש שלו התרחבה לרמה לאומית, ובכך נולדה אימפריית ליפטון. הוא ראה הזדמנות להתפרנס גם מבשר חזיר, ביצים וחמאה וגם ממעבר לסחר בתה.
בזכות מאמציו של ליפטון, התשוקה הבריטית הגדולה לתה הייתה כה נרחבת. באמצע המאה ה-19 של המאה העשרים, התה היה עדיין מצרך יקר שהיה זמין רק לדרגים העליונים בחברה. אך כשמחירי התה החלו לרדת, ליפטון ראה דרך למלא את הדרישה המוגברת לתה מהמעמד הבינוני והנמוך. הוא החליט להוריד את עלות המתווך ורכש בהדרגה מטעי תה בציילון.[2]
ליפטון שיפר את אורך חיי המדף של תערובות התה ושיפר את תנאי השכר של הקוטפים. יצר תערובות ייחודיות משלו, שאותן העביר חזרה לבריטניה כדי למכור בקילו, חצי קילו ורבע קילו לאנשים רגילים. הוא התפאר בכך שתערובות התה שרקח התאימו לאזור בו היו נמכרות. מודעות הפרסום שלו התפארו במוצר שהוא 'התה המושלם שמתאים למים של עירך'.
תה ליפטון הפך במהרה לשם דבר. לאחר מות הוריו בשנת 1898 הוא שוכנע להעביר את עסקיו ללונדון ולנצל את הצלחתו - ליפטון הנפיק את החברה שלו בבורסה תמורת 2.5 מיליון ליש"ט.
אולי חשוב יותר מהכנסת המשקה הלאומי הבריטי לכל המעמדות החברתיים, היה דווקא האלטרואיזם הבלתי מוגבל של ליפטון, הפילנתרופיה החברתית ופעולותיו הבלתי אנוכיות במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1898 הוא קיבל, מהמלכה ויקטוריה, תואר אבירות על תרומתו לעסקים ועל עבודתו לצדקה. במהלך 1897 לדוגמה, הוא תרם 25,000 ליש"ט לנסיכת ויילס בכדי לסייע בהקמת נאמנות המספקת ארוחות לעניי לונדון. בשנת 1902 הוא הופך לברון.
הבניה החופשית
בהיותו בלונדון התיידד ליפטון עם הנסיך מוויילס אלברט אדוארד, לימים אדוארד השביעי. שני הגברים דמו בתשוקתם ליאכטות - אך בעיקר נקשרו זה לזה בזכות אחוותם בבנייה חופשית. הנסיך מוויילס הפך לפטרון של הבנייה חופשית הסקוטית בשנת 1870 שבה ליפטון הצטרף ל"לשכת סקוטיה" מס' 178 בגלאזגו בשובו מארצות הברית ליפטון התקדש ב-31 במאי, הועבר לחבר בונה והועלה לרב בונה ב-17 באוגוסט של אותה שנה.
פעילותו כספורטאי
בתור חובב יאכטות נלהב, ליפטון קרא תיגר חמש פעמים על גביע אמריקה בין השנים 1899 עד 1930, אם כי מעולם לא זכה בו. למרות הפסדיו הוא התחבב מאוד על הציבור האמריקני, שהעניק לו גביע זהב לאחר תבוסתו האחרונה ב -1930.[3]
לפני שנערך גביע העולם בכדורגל הראשון בשנת 1930, תרם תומאס ליפטון את "גביע סר תומאס ליפטון" ואת "גביע האתגר של ליפטון" באיטליה.
הוא גם תרם את גביע "קופה ליפטון" (Copa Lipton) לתחרויות בין קבוצות הכדורגל הלאומיות של ארגנטינה ואורוגוואי בין השנים 1905–1992.
פעילותו בזמן מגפת הטיפוס
בתגובה לקריאה לאומית בשנת 1915 לפעולה מיידית לטיפול במגפת הטיפוס שפרצה בסרביה במהלך מלחה״ע ה-1, העמיד ליפטון את יאכטותיו לרשות הצלב האדום, ועדת בתי החולים לנשים סקוטיות וקרן הסיוע הסרבית, להובלת מתנדבי רפואה, רופאים, אחיות ונזקקים דחופים לציוד רפואי.
בשיאה של המגפה, הפליג ליפטון ביאכטת הקיטור שלו "ארין" לסרביה, במסע 'שנשלח על ידי הוועד המשותף של הצלב האדום הבריטי ומסדר סנט ג'ון'. המטרה הייתה לדווח על ההרס העצום שנגרם על ידי המחלה ולפנות לעולם בבקשה לסיוע הומניטרי. יכטת הקיטור שלו ״ארין״ טובעה על ידי צוללת גרמנית בהיותה שטה כבית חולים צף.
בשובו, הוא פנה דרך ה״טיימס״ לבקשת כספים וסיוע באומרו כי: "טיפוס...מתפשט כפגע רע שממנו לא גבר ולא אישה ולא ילד מכל שלב בחייהם, לא חסינים ממנו." על שירותו ההומניטרי הפך לאזרח כבוד של העיר ניש בצפון סרביה.
דיוקן של ליפטון הופיע על שער המגזין טיים ב־3 בנובמבר 1924.
סר "טומי" ליפטון נפטר בשנתו בביתו באוסידג' ב-2 באוקטובר 1931, בגיל 81. הוא נפטר רווק וללא יורשים, הונו חולק בין חברים, משרתים וקרנות ייעודיות שהוקמו, אך רוב אחוזותיו הושארו בנאמנות לגלאזגו, עיר הולדתו האהובה. עד 1946 חולקו כל הכספים. נאמנות ליפטון העניקה 821,000 ליש"ט למטרות טובות שונות. מורשתו המסחרית חיה - התה שלו עדיין נמכר בתוך התיבות הצהובות המפורסמות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Glasgow Guide: Glasgow Info: Famous Glaswegians: Sir Thomas Lipton, www.glasgowguide.co.uk
- ^ History of Lipton Tea From The 1800s Through To Today, Lipton US (באנגלית)
- ^ Robbins, James (1930-08-18). "Players of the Game; Charles E. Nicholson--Designer of Shamrock V. A Builder of Yachts. Designed Famous Schooner. Is in Sole Charge. Challenger Sleek and Handsome. Very Successful at Starts". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-05-10.
31371982תומאס ליפטון