תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| עטיפת כרך א' | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אליעזר שביד |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | היסטוריה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת עם עובד |
| תאריך הוצאה | 2001–2006 |
| מספר עמודים |
חלק א' - 235 חלק ב' - 210 חלק ג', כרך א' - 320 חלק ג', כרך ב' - 264 חלק ד' - 466 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 5 |
תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש היא סדרת ספרים מאת פרופסור אליעזר שביד. הספרים מתארים את תולדות יצירת פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש בהקשר הכפול של תולדות הפילוסופיה המערבית ושל תולדות העם היהודי בין עמי תרבות המערב מתקופת ההשכלה ועד שיא משבר ההומניזם במלחמת העולם השנייה ובשואה. הסדרה כוללת ארבעה חלקים בחמישה כרכים (החלק השלישי מחולק לשני כרכים) וראתה אור בהוצאת עם עובד בשיתוף עם מכון שכטר למדעי היהדות בשנים 2006-2001.
- תקופת ההשכלה מברוך שפינוזה עד נחמן קרוכמל. הכרך הראשון פותח במבוא מתודולוגי רחב הדן בייחודה של פילוסופיית הדת היהודית על רקע העימות עם הנצרות מזה ותהליכי החילון מזה; מתאר את משבר הדת בזמן החדש על רקע הרנסאנס ההומניסטי והמהפכה התעשייתית, החברתית והפוליטית ומגדיר את מקומה של הפילוסופיה בהתמודדות עם משבר זה ועם בעיות ההשתקמות של תרבות העם היהודי בזמן החדש. בהמשך מתואר האתגר של גדולי הפילוסופים של ההשכלה בהולנד ובגרמניה: שפינוזה, לייבניץ, קאנט, הגל ושלינג לפילוסופיית הדת היהודית ואת המענה הפילוסופי של משה מנדלסון, שלמה מימון, שאול אשר, נפתלי הרץ וייזל ומרדכי גומפל שנאבר, המייצגים כיוונים נוגדים שעל יסודם התפתחו בדור השני של ההשכלה התנועות הדתיות והלאומיות ביהדות בזמן החדש.
- חכמת ישראל והתפתחות התנועות המודרניות. בחלק זה מתועדת התשתית הפילוסופית של מדעי היהדות המודרניים וכן המשנות הפילוסופיות הקלאסיות שכוננו את תנועת הרפורמה בגרמניה, שעוררה מצדה את הופעת הנאו-אורתודוקסיה והאסכולה הפוזיטיבית-היסטורית בגרמניה. כמו כן תרמה להשכלה הלאומית, שחיפשה פשרה בין הלאומיות החילונית לתורה ולהלכה המסורתית במזרח-אירופה.
- מול משבר ההומניזם. הכרך הראשון של חלק זה דן במהות משבר ההומניזם בתרבות המערב ובגורמיו, בייחוד בגרמניה ואת המילכוד החברתי, הפוליטי והתרבותי שמשבר זה יצר לעם היהודי: העם התייצב שוב מול פרשת דרכים שהוליכו לפתרונות סותרים. מבחינה פילוסופית מתועד האתגר של קרל מרקס, פרידריך ניטשה ושופנהאואר והתשובות שנתנו מייצגי התנועות המודרניות ביהדות לאתגר זה: הלאומיות הסוציאליסטית (משה הס), הרפורמה (הרמן כהן), הלאומיות החילונית (אחד העם וברדיצ'בסקי), הציונות הדתית (יצחק יעקב ריינס) והמרקסיזם היהודי (בייחוד בורוכוב). מכל הכיוונים הללו מתועדת תנועה של שיבה ליהדות המקורית לשם בלימת ההתבוללות לתוך הסביבה העוינת ולשם מאבק על הישרדות ועל עצמיות.
- מול משבר ההומניזם. הכרך השני של חלק זה דן באחרית המרכז היהודי בגרמניה. הוא מתעד את משנות ההוגים שהתמודדו עם תחזית האסון העומד להחריב את המרכזים היהודיים במרכז ובמזרח אירופה כשהשאלה הקיומית היא לאן? הן מבחינה גאוגרפית והן מבחינת ההגדרה מחדש של הזהות העצמית היהודית מול האסון הקרב. התשובה של הציונות הרוחנית (מרטין בובר), התשובה של היהדות התפוצתית (פרנץ רוזנצווייג), התשובה הפלורליסטית (לאו בק), התשובה הדתית-אורתודוקסית (יצחק ברויאר) והתגובה הציונית הרדיקלית החילונית (יעקב קלצקין) מזה, והציונית-דתית (ישעיהו אביעד) מזה, ולבסוף ההתמודדות הפילוסופית המחודשת עם בעיית הזהות היהודית במשנות של יוליוס גוטמן, גרשום שלום ולאו שטראוס.
- ההתמודדות עם התהוות מרכזי יהדות חדשים בארץ-ישראל ובארצות-הברית. החלק האחרון מתחלק לשלושה חלקים:
- א. "הראשונים על מצפה ההגשמה בארץ-ישראל", שעניינו ההתמודדות ברמה העיונית-פרוגרמטית עם האתגרים והבעיות של העלייה, בניין הארץ, יצירת החברה היהודית החדשה ותרבות של עם יושב על אדמתו, וכן הדרך להקמת מדינה.
- ב. "מגלות אל גלות: המפנה בתאולוגיה החרדית לקראת השואה ובתוכה" שעניינו התמודדות התנועות החרדיות האנטי-ציוניות עם משבר האמונה בשואה ועם חורבן קהילותיהם במזרח אירופה, הן במישור התאולוגי והן במישור החברתי-פוליטי מעשי, כדי להשתקם אחרי השואה ולהחזיר לעצמן את המעמד המוביל בעם היהודי בלי לאבד את זהותן הדתית-פונדמנטליסטית.
- ג. "התפתחות פילוסופיית הדת היהודית בארצות הברית" שעניינו אתגרי קיום הזהות היהודית-דתית תוך כדי ההשתלבות בתרבות החילונית-פרוטסטנטית של "העולם החדש", שנבדל מן "העולם הישן" (אירופה) בפתיחותו להגשמת החלום ההומניסטי-ליברלי על "סלע היסוד" של טבע הארץ החדשה.
- בכל שלושת החלקים נדונו משנות של מנהיגי התנועות המרכזיות שהתמודדו עם שני התהליכים הנגדיים בהווייתו וגורלו של העם היהודי במחצית הראשונה של המאה העשרים, תהליכי הפילוג וההרס ותהליכי האיחוד והתחייה מתוך שאיפה לנורמליזציה-משיחית של הקיום היהודי. בחלק הראשון: הציונות הסוציאליסטית לזרמיה, הציונות המדינית-לאומנית לזרמיה, הציונות הרוחנית והציונות הדתית לזרמיה; בחלק השני: מנהיגי היהדות הליטאית ומנהיגי שלוש תנועות חסידיות מרכזיות: סאטמר, בעלז וחב"ד, ובחלק השלישי: הרפורמה, היהדות הקונסרבטיבית, האורתודוקסיה המודרנית והציונות הרוחנית בגרסה המיוחדת של יהדות ארצות-הברית, שנעשתה בהדרגה לתנועה המאחדת את הזרמים השונים ביהדות ארצות-הברית ואת יהדות ארצות-הברית עם מרכז היהודי הנגדי-המשלים בארץ-ישראל.
כל חמשת הכרכים מתורגמים לאנגלית ועתידים להופיע בהוצאת בריל.
37839935תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים)