אסון פסטיבל ערד
אסון פסטיבל ערד או אסון ערד הוא כינוי לאירוע שהתרחש ב-18 ביולי 1995 בו נמחצו שלושה בני נוער למוות במהלך פסטיבל ערד. האירוע סיים למעשה את תקופת הפריחה של הפסטיבל שאפיינה את שנות ה-90 המוקדמות.
הופעת הפרידה של להקת משינה
ב-18 ביולי 1995 הייתה אמורה להיערך הופעת הפרידה של להקת משינה שהודיעה על התפרקותה בחודש מאי של אותה שנה. ההופעה הייתה אמורה להיערך באחד ממתחמי הפסטיבל שהיה ממוקם באזור התעשייה של ערד שכונה "אתרוק" (הלחם בסיסים של "אתר" ו-"רוק").
הביקוש להופעה זו היה רב מאוד. זמן רב לפני ההופעה כבר המתינו אלפי בני נוער ליד שער הכניסה למתחם. בהוראת המארגנים לא נפתחו שערים נוספים ונוצר דוחק רב בכניסה. בזמן הופעת החימום של להקת "טיפקס" חלק מהשער התמוטט מלחץ הקהל, וקרס על הצעירים שעמדו על ידו. קריסת השער הביאה למותם של שני צעירים: איטן פלד וחן יצחק. צעירה נוספת, נעמה אלקריב, נפצעה אנושות ומתה בבית החולים אחרי חמישה ימים. ההופעה של "טיפקס" נעצרה, ולהקת משינה לא הופיעה באותו ערב. מארגני הפסטיבל ניסו להמשיך כרגיל בסדרת המופעים ולהתעלם מן האסון, אך האמנים המשתתפים ובראשם שלמה ארצי ועפרה חזה הודיעו כי הם מסרבים להופיע לנוכח האסון שארע. המשך הפסטיבל בוטל.
האירוע חולל תדהמה ורעש רב בישראל בימים ובחודשים שלאחריו. עזר ויצמן שכיהן אז כנשיא המדינה אמר על האירוע הזה, ש"האמריקניזציה שוטפת אותנו ועם ישראל צריך להיזהר ממקדונלד'ס, אנחנו צריכים להיזהר ממייקל ג'קסון. אנחנו צריכים להיזהר מהמדונות".
השלכות האסון
שבוע לאחר האסון פורסם דו"ח ראשוני לפיו למופע נמכרו 25 אלף כרטיסים (וע"פ כתב התביעה של הורי חן יצחק ונעמה אלקריב, 29,400 כרטיסים), כמות גבוהה בהרבה ממספר הצופים שאושר על ידי המשטרה (ע"פ כתב התביעה, 18,000 ועוד עשרות "שוברי המרה" מטעם בנק הפועלים) בהתאם לגודל המתחם. יתר על כן, התברר שבמופע לא היה קצין ביטחון ורק 54 שוטרים פיקחו על רבבות בני הנוער.
בעקבות האסון נתבקש מכון התקנים הישראלי להכין תקן חדש לארגון מופעים המוניים. הכנת התקן ארכה זמן רב ובשנת 1997 התרחש אסון נוסף, "אסון המכביה". למרות זאת, התקן הוצג רק בשנת 2007, יותר מעשור לאחר האסון[1].
בעקבות האירוע התפטר מפקד המחוז הדרומי של המשטרה. בשנים שלאחר האסון סבל הפסטיבל מהפסדים כספיים עקב מספר משתתפים נמוך. בני הנוער החלו להדיר את רגליהם מהפסטיבל והוא הפך במהרה לאירוע מצומצם הפונה לאוכלוסייה מבוגרת יותר, ולא חזר למעשה למתכונתו הקודמת[2].
לאור ממצאי החקירה, נמתחה ביקורת ציבורית על מארגני הפסטיבל (ביניהם ראש העיר באותו זמן, בצלאל טביב, עיריית ערד, חברת ההפקה ועוד) שכשלו בארגון הלוגיסטי והאבטחתי, והואשמו בחמדנות וברשלנות. לאחר כשש שנים וחצי הורשעו בבית משפט השלום באשדוד חמישה מהאחראים על הפסטיבל ונשלחו לתקופות מאסר שונות של עד שנה. נאשם שישי זוכה מחמת הספק[3]. ערעורים של הנאשמים לבית המשפט המחוזי נדחו בשנת 2005[4].
בתביעת נזיקין שהגישו הורי ההרוגים נפסקו בשנת 2007 פיצויים של קרוב לחמישה מיליון שקלים. ההורים של איטן פלד הגיעו מספר שנים קודם לכן להסכם פשרה על פיו הוקמה קרן מלגות לסטודנטים מצטיינים להנצחתו, על ידי הנתבעים[5].
בחג סוכות באוקטובר 2009 חזר הפסטיבל למתכונת דומה לזו המקורית במסגרת ווליום ערד בחסות סלקום.
על שם איטן פלד נערך מדי שנה סקר שטח במסגרת חוגי הסיירות של קק"ל.
קישורים חיצוניים
- כתב התביעה כנגד המארגנים
אסון ערד, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט- עמי פרידמן, 20 לאסון ערד: הלהקה התפרקה, וגם העיר, באתר ynet, 17 ביולי 2015
הערות שוליים
- ^ כנס הצגת התקן החדש: ת"י 5688 - בטיחות באירועים המוניים, 17 בינואר 2007, אתר המוסד לבטיחות וגיהות
- ^ Popular Music and National Culture in Israel, By Motti Regev, Edwin Seroussi, Inc NetLibrary, עמוד 133
- ^ ראובן קפלן, יצאו בזול, באתר nrg, 26 בדצמבר 2001
- ^ מתן צורי, אסון ערד: הערעורים נדחו, באתר nrg, 20 ביוני 2005
- ^ אפרת פורשר, אסון ערד: הורי ההרוגות יפוצו, באתר nrg, 22 בפברואר 2007
