תאונת הרכבת בצריפין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אסון תחבורה ריקה. תאונת הרכבת בצריפין, הייתה התנגשות בין רכבת משא לאוטובוס אגד שארעה ב-17 בספטמבר 1939 בסמוך לצריפין, שבעקבותיה עלה האוטובוס באש ונשרף כליל.
בתאונה נספו 29 מנוסעי האוטובוס, והיא תאונת הרכבת הקטלנית ביותר בתולדות הרכבת בארץ ישראל. כמחצית מהקורבנות לא זוהו ונקברו בקבר אחים.
נסיבות התאונה
בתאריך 17 בספטמבר 1939, בסמוך לשעה 12 בצהריים התנגשה רכבת משא שנסעה מלוד לצריפין (אז סרפנד) באוטובוס של חברת אגד מספר 653 שנסע מירושלים לתל אביב וחצה את המסילה לצריפין ממערב לרמלה[1] ובו כ-30 נוסעים.[2] בנקודת החצייה של הכביש והמסילה לא היה מוצב מחסום בטיחות. לאחר ההתנגשות המשיך האוטובוס בנסיעה קצרה, אך אז נדלק מכל הבנזין וכתוצאה מכך עלה כל האוטובוס באש ונשרף על נוסעיו. חלונות האוטובוס היו ממוגנים ברשתות מתכת נגד יידויי אבנים (על רקע התנכלויות לתחבורה היהודית במהלך המרד הערבי הגדול) ומנעו מהנוסעים להחלץ דרכם. 23 מהנוסעים נשרפו למוות בתוך האוטובוס, ועוד שבעה, בהם נהג האוטובוס לאון רודריק, פונו כשהם סובלים מכוויות לבתי החולים בצריפין ובתל אביב. עוד באותו יום נפטרו שניים מהפצועים ולמחרת התאונה נפטרו עוד ארבעה, בהם נהג האוטובוס, ובכך הגיע מספר הנספים באסון ל-29.[3] בשל המצב הקשה של גופות הנספים באוטובוס, חשבו תחילה שמדובר ב-21 גופות. מבין הנספים זוהו השישה שנפטרו בבתי החולים ועוד שמונה בלבד מבין אלו שנהרגו בתוך האוטובוס.
הלוויות הנספים
שלושה מן ההרוגים שנפטרו בבתי החולים הובאו למנוחות בהר הזיתים בירושלים למחרת התאונה. מסע ההלוויה שלהם עבר לאורך רחוב יפו, רחוב הנביאים ושכונת מאה שערים, שם נישאו הספדים.
שאר נוסעי האוטובוס, 25 במספר נקברו בבית הקברות נחלת יצחק באותו היום. עשרה מהם זוהו ונקברו בנפרד ושאר ה-15 נקברו בקבר אחים, כאשר בזמן ההלוויה סברו שמדובר בשרידיהם של 13 הרוגים. בהלוויה נכחו נציגים רשמיים של הרכבת המנדטורית ושל חברת אגד. תנועת האוטובוסים של אגד הושבתה בכל הארץ בזמן ההלוויה.[3]
נהג האוטובוס לאון רודריק הובא למנוחות יום לאחר שאר ההלוויות. מסע ההלוויה יצא מתל אביב לתחנה המרכזית בירושלים וכלל שיירת אוטובוסים של אגד. בתחנה נשאו הספדים ולאחריהם נקבר רודריק בהר הזיתים. גם בזמן הלווייתו הושבתה תנועת האוטובוסים.[4]
זהות הקורבנות
לאחר התאונה נעשתה חקירה בנוגע לזהות הקורבנות שנקברו בקבר האחים. זהותם של חלק מהקורבנות התגלתה עוד ביום ההלוויה באמצעות שרידי בגדים וחפצים אישיים שזוהו על ידי קרובי משפחה. לאחר כשבעה שבועות פורסמה רשימה שמות מלאה של קורבנות האסון שכללה 29 שמות, בהם 12 גברים, 11 נשים ו-6 ילדים.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלי אלון, אסון הרכבת בצריפין (1939), באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בספטמבר 2016
הערות שוליים
- ^ כיום כביש 44 בין צומת ניר צבי וצומת צריפין. המסילה אינה קיימת עוד, אך מופיעה במפות עד סוף שנות ה-80.
- ^ 21 הרוגים וכמה פצועים בהתנגשות איומה של מכונית ברכבת, דבר, 18 בספטמבר 1939
- ^ 3.0 3.1 Death Roll in Bus Disaster now 27, פלסטיין פוסט, 19 בספטמבר 1939, המשך ,המשך
- ^ Many Bus Wreck Victims Still Unidentified, פלסטיין פוסט, 20 בספטמבר 1939
- ^ Inquest Reveals 29 Dead in Egged Bus Disaster, פלסטיין פוסט, 8 בנובמבר 1939
34598904תאונת הרכבת בצריפין