שפת הסימנים האמריקאית
 | |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
|---|---|
שפת הסימנים האמריקאית (באנגלית: American Sign Language (ASL)) היא שפה טבעית המשמשת כשפת הסימנים השלטת של קהילות החירשים בארצות הברית ובמרבית קנדה. השפה היא שפה חזותית שלמה ומאורגנת, שמתבטאת על ידי שימוש במחוות ידניות ולא ידניות כאחד.[1] מלבד צפון אמריקה, ניבים של שפת הסימנים האמריקאית ושפות קריאוליות המבוססות עליה נמצאים בשימוש במדינות רבות ברחבי העולם, כולל רוב מערב אפריקה וחלקים מדרום-מזרח אסיה. השפה גם נלמדת באופן נרחב כשפה שנייה, המשמשת כלינגואה פרנקה. שפת הסימנים האמריקאית קשורה באופן הדוק ביותר לשפת הסימנים הצרפתית (LSF), והוצע לראות בה שפה קריאולית של שפת הסימנים הצרפתית, אך היא מציגה מאפיינים לא אופייניים לשפות קריאוליות, כגון מורפולוגיה אגלוטינטיבית (אנ').
מקורה של שפת הסימנים האמריקאית בתחילת המאה ה-19 בבית הספר האמריקאי לחירשים (ASD) בהרטפורד שבקונטיקט. מאז, השפה מופצת באופן נרחב על ידי בתי ספר לחירשים וארגוני קהילה של חירשים. למרות השימוש הרב בה, אין מידע מדוייק באשר למספר דובריה, ואומדנים שונים נעים בין 250,000 ל-500,000 דוברים, כולל מספר ילדים של מבוגרים חירשים ואנשים שומעים אחרים.
לסימני שפת הסימנים האמריקאית יש מספר מרכיבים פונמיים, כגון תנועה של הפנים, הגו והידיים. השפה אינה סוג של פנטומימה, למרות שהאייקוניות משחקת תפקיד גדול יותר בה מאשר בשפות המדוברות. מילים השאולות מאנגלית מושאלות לרוב באמצעות איות אצבעות, למרות שדקדוקה אינו קשור לזה של אנגלית. בלשנים רבים מאמינים כי השפה היא שפת נושא-פועל-מושא. עם זאת, ישנן מספר דרכים חלופיות לסידור המילים בשפה.
הערות שוליים
- ^ "American Sign Language". NIDCD (באנגלית). 2015-08-18. ארכיון מ-2016-11-15. נבדק ב-2021-03-08.
37911985שפת הסימנים האמריקאית