שער תאים
שער תאים הוא שער עירוני, הבנוי משתי מזוזות וביניהן קירות, שיוצאים משתי המזוזות מנקודה מקבילה, ולא נפגשים, על מנת ליצור מעין תאים, ובהם מעברים. בין הקירות הוצבו דלתות, היו כאלו שעשויות מעץ בלבד, ואחרות מצופות ברזל. לשערי התאים לעיתים צורפו חומות הסוגרים, או שצורפו להם גם יחד מספר שערים, כדי ליצור מערכת הגנה מתוחכמת. בסוף השערים עמדו מגדלי שמירה.
שער התאים אופייני לכנען בתקופת הברזל. קיימים שלושה סוגים של שערי תאים: שערים דו-תאיים, ארבע-תאיים ושש-תאיים. לא נמצא קשר מובהק בין מספר התאים, עד לסוף המאה ה-11 לפנה"ס, בה החלו להופיע מספר שערים ארבע-תאיים, לפי דפוס. במאה העשירית נבנו שערים שש-תאיים בערים חשובות בממלכת ישראל המאוחדת, כנראה בידי שלמה המלך, כפי שגרס יגאל ידין.
ידין הסתמך על פסוק במלכים א' ("...לִבְנוֹת...וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר") המספר על בניין המלך שלמה בשלוש ערים מלכותיות, אשר בתליהן נתגלו שערים וחומות בעלי תכונות דומות רבות. שערים דומים נתגלו באזורים אחרים, שספק אם היו בשליטת שלמה, ולא אוזכרו בתנ"ך. כמו כן, החפירות האחרונות במגידו העלו כי ניתן לתארך את השער למאה התשיעית לפנה"ס, ובכך לדחוק את סברת ידין לגבי היותם שלֹמִיִם.
באופן הדרגתי הוחלפו השערים השש-תאיים בשערים ארבע-תאיים, לרוב אחר חורבן כלשהו. שערים אלו שרדו עד המאה השישית לפנה"ס. ממצאים ארכאולוגיים מעידים כי הגורם לשינויים נוספים היה המצב הגאוגרפי של הערים, ולאו דווקא שינויים בטקטיקות המצור של צבא מצרים וצבא אשור.
חלק ניכר מחיי היום-יום של ערי כנען התרחש סביב לשערים אלו. השער לא היה שטוח, והבניינים שנוצרו בו היוו את המרכז האדמיניסטרטיבי של העיר, כפי שהתגלה פעמים רבות על ידי מציאת ארכיונים, צווים מלכותיים ומיני מסמכים חוקתיים באזור השער.
נהוג לשייך לשער גם את מקום בית המשפט של העיר. שימוש זה מופגן בתנ"ך, בין השאר, בספר עמוס : "שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר, מוֹכִיחַ; וְדֹבֵר תָּמִים, יְתָעֵבוּ... צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר, וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ" המדבר על שחיתות השופטים, או בספר דברים בו מתואר השער כמקום שיכון הזקנים ששפטו בין האנשים "וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים". בסביבת השער לרוב הוקם השוק העירוני, ושכנה באר המים של העיר. דברי המלכים נישאו בשער, והנביאים לרוב פנו לקהלם בשער. כמו כן, בשער ישבו המחוסרי העבודה כ'לויים אשר בשערים'.
לקריאה נוספת
- יגאל ידין, חצור, פרק 13: גזר-חפירות בתוך הספר, 200-205, הוצאת ספריית מעריב והאוניברסיטה העברית, 1975.
קישורים חיצוניים
- שערי תקופת הברזל (באנגלית)
- שערים, ארמונות ומקדשים (באנגלית)
- 'שער', האנציקלופדיה התנ"כית הסטנדרטית (באנגלית)
- היכן המאה העשירית? ויכוח השערים (באנגלית)
שער תאים32010605Q6978973