חומת סוגרים
חומת סוּגרים היא מערך הגנתי המורכב משתי חומות, חיצונית ופנימית. בתוך החלל הריק שבין החומות הוצבו קירות חוצצים, במטרה ליצור חדרים. לתוך החדרים הייתה גישה מדלתות תוך-עירוניות. החדרים הפנימיים שימשו כחדרי אחסון, או מגורי חיילים בעתות שלום. בעתות מלחמה מולאו בעפר וכך ספקו לעיר הגנה רבה יותר מכל חומה מוצקה. כמו כן, מבנן הפשוט הנמיך את מחיר בנייתן. לתוך החומה לרוב הוכנסו מגדלים רבים שרוחבם עלה על רוחב החומה. נוסף למגדלים, שולבו בחומה שערי תאים.
המוקדמות במערכות הללו נמצאו בתל אל פול, כנראה אתר "גבעת שאול", לקראת תום תקופת הברזל I. מאוחר יותר, בתקופת הברזל II, הפכה החומה לאופיינית עבור ערי המלכות החשובות כמגידו, גזר וחצור. יגאל ידין שיער כי בניין החומות הללו היה חלק יחיד במינו ממפעל הבנייה של המלך שלמה, כפי שמתואר במלכים א', ט', ט"ז : "...לִבְנוֹת...וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר".
ארכאולוגים אחרים שללו את התיקוף של ידין לגבי מערכות הגנה שכאלו, ובייחוד שערי תאים, באתרים דוגמת אשקלון. הארכאולוגים ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין תיארכו את מרבית מרכיבי השכבה המכילה את השער התאי במגידו למאה התשיעית לפנה"ס. היותה של מגידו המפתח לחקר ארכאולוגיית הממלכה המאוחדת משפיע על תיארוכי בניין החומות.
לקריאה נוספת
- ידין יגאל, חצור, הוצאת ספריית מעריב והאוניברסיטה העברית, 1975.
קישורים חיצוניים
