שערוריית הפניקס
מפעולות חברת 'פניקס' 1927
|
|---|
|
במשך שנת 1927 נעשו ישר על ידי החברה לאחריות-החיים 'פניקס' מלבד העסקים שהועברו מחברות אחרות 100,184חוזים לאחריות-חיים על סכום 12,294,007 לי"ש; מזה 37,512 עסקים על סכום 9,559,082 לי"ש עם בדיקה רפואית, 67,272 על סכום 2,734,915 לי"ש בלי בדיקה רפואית. המספרים האלה אינם כוללים את העסקים שהם אחריות חברות אחרות (Re-Insurance). מהעסקים החדשים 32% בערך נעשו באוסטריה, ו-68% ביתר הארצות שבהן עובדת חברת 'פניקס'. מפעולות חברת הפניקס, דבר, 23 במאי 1928 |
שערוריית הפניקס או סקנדל הפניקס (בגרמנית: Phönix) היא פרשה אודות פניקס - חברת הביטוח הגדולה ביותר באוסטריה בראשית המאה ה-20 אשר קשרה קשרים עם הקרן הקיימת והעבירה לידיה אחוזים מפוליסות ביטוח שנקנו על ידי חברי ההסתדרות הציונית. בשנת 1936 התברר שיש לה גירעון גדול, והיא פורקה על ידי ממשלת אוסטריה.
היסטוריה
החברה הוקמה בשנת 1882. משנת 1914 היה וילהלם ברלינר (גר') לאיש החזק בחברה, והוא הוביל אותה במדיניות התרחבות אגרסיבית שכללה מחירים נמוכים מהמתחרים ורכישת תיקי ביטוח של חברות אחרות, כולל מחברות שקרסו[1]. בשנת 1927 היו לחברה סניפים באיטליה, בוואריה, בולגריה, בלגיה, הולנד, הונגריה, צ'כוסלובקיה, יוון, פולין, צרפת, יוגוסלביה ורומניהוכן בטורקיה, מצרים וארץ ישראל[2]. באותה שנה קיבלה החברה רשות להרחיב את עסקיה בכל רחבי גרמניה ובספרד[3]. בשנת 1927, כ-32% מעסקי החברה היו באוסטריה והשאר הגיעו מהסניפים במדינות אחרות[4]. בשנת 1930 היו כ-20% מעסקיה באוסטריה גופה ו-80% מעסקיה היו בסניפים ברחבי אירופה ובמזרח התיכון[5].
בגרמניה התעמולה הנאצית הטיפה נגד החברה, בגלל שרב מנהליה היו יהודים[6], אך החברה סירבה לדרישת השלטונות הנאצים לפטר את עובדיה היהודיים[7].
ב-17 בפברואר 1936 נפטר בפתאומיות, בגיל 54, מנהלה של החברה, ד"ר וילהלם ברלינר[8]. ממלא מקומו של ברלינר גילה לתדהמתו שהמאזנים האמיתיים של החברה כוללים גירעון עצום והוא פנה אל השלטונות בדיווח ובבקשת סיוע. בסוף מרץ 1936 עדיין פורסמו בעיתונות הודעות הרגעה שכביכול בעיות החברה הן קלות, נובעות מהמשבר הכלכלי העולמי, ונתנות לתיקון, ועל כן המבוטחים לא ייפגעו[9]. אולם בשלב זה כבר עצרה המשטרה כמה מעובדי החברה, בהם שלושה מנהלים[10] ומזכירתו של ברלינר[11]. בעזבונו של ברלינר נמצאה רשימה של מקבלי שלמונים מהחברה, בהם שמו של המפקח על הביטוח באוסטריה, היינריך אושנר, שלא בדק את מאזני החברה מאז 1921, והתאבד כשהמשטרה הגיעה אליו[10]. כן נכללו ברשימה עיתונאים שנתבקשו שלא לפרסם את המצב האמיתי של החברה[12] ומפלגות פוליטיות, הסוציאליסטים כמו הנאצים[11].
באפריל 1936 כבר היה ברור שאין לחברה כל סיכוי. תחילה נסגר ה"קומפס בנק", חברת בת של פניקס[13] ומספר ימים לאחר מכן פורקה החברה[14] על ידי ממשלת אוסטריה, לאחר שמבוטחי החברה צבאו על דלתותיה בניסיון למכור את הפולסות שלהם חזרה לחברה[15]. הפוליסות שנמכרו באוסטריה עצמה הועברו לחברה חדשה שירשה את נכסיה של חברת פניקס, והונה הוטב על ידי מס שהוטל על שאר חברות הביטוח באוסטריה[10], וענייני המבוטחים בשאר הסניפים ברחבי העולם נותרו לטיפול בכל מדינה בנפרד[16][17][18]. בכל מדינה הוחלט בנפרד כיצד להתמודד עם קריסת החברה לגבי האזרחים של אותה מדינה. ביוגוסלביה וצ'כוסלובקיה הביעו מחאה נגד מהלך זה של אוסטריה[16]. כ-1000 פקידים יהודים של החברה באוסטריה איבדו את מקום עבודתם ולסוכנות היהודית הופנתה דרישה להגדיל את מספר הסרטיפיקטים שסופק להם כדי לאפשר להם למפוטרים לצאת את אוסטריה[19].
ביוון הודיעה הממשלה שמבוטחי החברה לא יפגעו[20]. בצ'כוסלובקיה, השלטונות העבירו את תיק הביטוח של החברה לחברה אחרת וכ-1200 פקידים יהודים שעבדו עבור חברת פניקס פוטרו[21]. בעיתונות דווח על גל של מפוטרים שהתאבדו. ההתמוטטות עוררה גל של פרסומים אנטישמיים בצ'כוסלובקיה[22], באוסטריה[23] ובכל רחבי אירופה.
מנהלי ה"קומפס בנק" הועמדו לדין[24].
הקרן הקיימת
בשנת 1923 פנה אחד הדירקטורים של חברת פניקס, שהיה פעיל ציוני, לקרן הקיימת, בהצעה שהקרן הקיימת תפעל כסוכן ביטוח עבור החברה והחברה תשלם לקרן הקיימת חצי אחוז מהפוליסות שיוחתמו דרך הקרן הקיימת וכן תשקיע בארץ ישראל את רווחיה מפוליסות אלו[25][26]. בסוף שנות ה-20 העניקה חברת פניקס לקרן הקיימת הלוואה להקמת בית המוסדות הלאומיים[27]. שיתוף הפעולה של ההסתדרות הציונית עם חברת פניקס התרחבה עם השנים ובקרן הקיימת פרסמו את התקבולים שנתקבלו מהחברה תוך ציון שאלו ניתנו ללא פגיעה במבוטחים[28]. בסוף 1932 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקרן הקיימת למעל 12% מפוליסות החברה[29]. בסוף שנת 1933 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקק"ל לקרוב ל-14%[30]. בשנת 1928 חודש החוזה לשש שנים[31] ובשנת 1933 הוארך החוזה בין החברה והקרן הקיימת ל-10 שנים נוספות[29]. בשנת 1934 ארגנה ויצו הסכם עם החברה על ביטוח לעתיד ילדים[32]. בתחילת 1935 סדרה קרן תל חי הסכם עם פניקס בדומה להסכם של הקרן הקיימת[33]. לאחר הקריסה של החברה, פרסמה ממשלת אוסטריה שהקרן הקיימת הייתה בין מקבלי התשלומים שהחברה נתנה לגופים פוליטיים. פרסומים אלו הביאו לפרסומים אנטישמיים בעיתונות. לבסוף, בדו"ח הרשמי של מקבלי התמיכות צויין שהקרן הקיימת קיבלה כ-20,000 לא"י[34]. הקרן הקיימת הכחישה את הפרסומים וטענה שכל הכספים שקבלה היו במסגרת פעילותה כסוכנת ביטוח על פי ההסכם הגלוי עם החברה[35].
בארץ ישראל
לחברת הביטוח פניקס הוינאית הייתה סוכנות ביפו ובירושלים עוד בשנת 1914[36]. בשנות ה-20 החברה הוציאה פרוספקטים ופוליסות בעברית עבור הסוכנות בארץ ישראל ויהודים ברחבי העולם[37]. בשנת ה-20 וה-30 יוצגה החברה בארץ ישראל על ידי זליג ויצמן[2][38][39]. לאחר התמוטטות החברה בשנת 1936 ניסה ויצמן להשיג הסכם עם חברת ביטוח אחרת, אך ללא הצלחה[40]. הוקם ועד של נפגעי החברה ובעזרת ד"ר דב יוסף הוטל עיקול על נכסי החברה בארץ ישראל[41]. בעלי הפוליסות נתבקשו על ידי ועד זמני של בעלי הפוליסות, שלא לעבור לחברה אחרת לבדם אלא לחכות למעבר משותף של המבוטחים כדי להשיג תנאים טובים יותר להצלת לפחות חלק משווי הפוליסות שלהם[42]. עורך דין משה דוכן ניסה לארגן הסכם עם חברה אחרת[43], אך לאחר שזה לא צלח מונו דוכן וד"ר דב יוסף למפרקים. במסגרת הפירוק הגיע עניינם של מקבלי הלוואות על חשבון הפוליסה לבית המשפט[44][45]. לאחר מכירת נכסי החברה שנתפסו בארץ ישראל קבלו בעלי הפוליסות קרוב ל-19% משוויין[46]. הקריסה של פניקס ודרך ההתערבות של ממשלת אוסטריה שמשה את חברות הביטוח הארצישראליות ככלי תעמולתי בהסברה מדוע על המבוטחים להעדיף ביטוח בחברה מקומית ולא בחברה שמרכזה במדינה אחרת[47].
בארץ ישראל היו שייחסו את קריסת החברה לפעילות אנטישמית, שכן החברה הייתה בשליטה יהודית[48].
לקריאה נוספת
- Gerald D. Feldman (אנ'), "Competition and Collaboration among the Axis Multinational Insurers: Munich Re, Generali, and Riunione Adriatica, 1933–1943," in: Christopher Kobrak and Per H. Hansen (eds.), European Business, Dictatorship, and Political Risk, 1920-1945, New York: Berghahn Books, 2004, pp. 45–51.
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: הודעת החברה לאחריות החיים "פניקס" בוינה, דבר, 6 במאי 1927
אחת התוצאות של העברת מובטחי "קונסלדטד" לחברת "פניקס", דואר היום, 2 בדצמבר 1927 - ^ 2.0 2.1 חברה לאחריות החיים, פניקס, דבר, 10 ביולי 1927
- ^ בחברה לאחריות החיים פניקס, דואר היום, 29 באפריל 1927
חברת האחריות "פניקס", דבר, 7 באוקטובר 1927 - ^ מפעולות חברת פניקס, דבר, 23 במאי 1928
- ^ חברה לאחריות החיים פניקס בוינה, העם, 1 באפריל 1931
- ^ תעמולה נגד "פניקס", דואר היום, 3 באוגוסט 1934
- ^ ד"ר וילהלם ברלינר, דבר, 23 בפברואר 1936
- ^ מת ד"ר ברלינר, דואר היום, 18 בפברואר 1936
וילהלם ברלינר, הירדן, 21 בפברואר 1936 - ^ למצבה של חברת "פניקס", דבר, 27 במרץ 1936
- ^ 10.0 10.1 10.2 פוניקס וינה (באנגלית), טיים מגזין, 20 באפריל 1936, עמ' 25
- ^ 11.0 11.1 מי אשם במצבה של "פניכס", דבר, 2 באפריל 1936
- ^ איבוד לדעת בגלל פניכס, דואר היום, 10 במאי 1936
- ^ קומפס בנק נסגר, דואר היום, 8 באפריל 1936
- ^ השיסוי בפניקס, דואר היום, 12 באפריל 1936
- ^ לחיסול ה"פניקס" באוסטריה, דואר היום, 15 באפריל 1936
- ^ 16.0 16.1 חורבן ה"פניקס" באוסטריה, דואר היום, 14 באפריל 1936
- ^ גורל סניפי פניכס, דבר, 23 באפריל 1936
- ^ Gerald D. Feldman, Competition and Collaboration among The Axis Multinational Insurers, in European Business, Dictatorship, and Political Risk, 1920-1945, Berghahn Books, 2004, page 47
- ^ מסביב לענין "פניקס", דואר היום, 15 באפריל 1936
- ^ מבוטחי "פניקס" ביון לא יפגעו, דואר היום, 15 באפריל 1936
- ^ פניקס בצ'כוסלובקיה, דבר, 16 באפריל 1936
- ^ חללי פניכס, דבר, 13 במאי 1936
- ^ ההסתה מסביב ל"פניקס" באוסטריה, דואר היום, 9 באפריל 1936
- ^ מנהלי קומפס בנק לדין, דואר היום, 15 באפריל 1936
- ^ לבנין הארץ, דואר היום, 8 באוגוסט 1924
- ^ מ. אונגרפלד, מקורות הכנסה חדשים לקרן הקיימת, הצפירה, 31 בדצמבר 1926
- ^ 10,000 לי"ש לשם הקמת בנינים ציוניים, הצפירה, 1 בספטמבר 1927
טקס החגיגה להנחה אבן הפינה לבית הקהק"ל, דואר היום, 28 באפריל 1929
הלוואה לבנין בית לקרן היסוד, דבר, 22 בספטמבר 1932
התכניות לבנין הסוכנות היהודית בירושלים, דואר היום, 28 ביוני 1933 - ^ ההנה"צ על חוזים עם חברות אחריות, דואר היום, 22 ביולי 1929
- ^ 29.0 29.1 מעולם האחריות, דואר היום, 12 בספטמבר 1933
- ^ מעולם האחריות, דבר, 20 בנובמבר 1934
- ^ חוזה הקהק"ל וחברת פניקס, דואר היום, 5 במרץ 1928
- ^ פעולה חדשה של ויצו, דואר היום, 1 באוגוסט 1934
- ^ קרן תל חי וחברת פניקס, הירדן, 18 בינואר 1935
- ^ במי תמכה "פניקס", דואר היום, 30 באפריל 1936
- ^ הקרן הקיימת לישראל ו"פניקס", דואר היום, 1 במאי 1936
- ^ חברת אחריות־החיים "פניקס", החרות, 27 במאי 1914
- ^ פוליסות לאחריות החיים בעברית, דואר היום, 16 ביולי 1924
- ^ המסחר הארץ-ישראלי (טור שני, שורה ראשונה), דואר היום, 21 במאי 1931
- ^ ר' זליג ויצמן ז"ל, הבוקר, 27 בספטמבר 1943
- ^ מה ייעשה להגנת מבוטחי "פניקס" בא"י, דואר היום, 16 באפריל 1936
- ^ עיקול רכוש פניקס בארץ, דואר היום, 19 באפריל 1936
- ^ משה דוכן, לכל מובטחי החברה לאחריות החיים פניקס, דואר היום, 31 במאי 1936
- ^ למבוטחי פניכס, דבר, 9 ביוני 1936
- ^ בענין הפוליסות של פניכס, דבר, 3 ביוני 1937
- ^ למבוטחי פניקס, דבר, 14 באוקטובר 1937
- ^ חברה לאחריות החיים פניקס וינה (בפירוק), הצופה, 7 בנובמבר 1938
תשלום למבוטחי פניכס, הצופה, 13 ביולי 1939 - ^ כלכלה ומשק, דבר, 1 באפריל 1936
פעולתו של הסנה, דבר, 7 ביוני 1938
שעת החירום ושאלות הביטוח, דבר, 6 באוגוסט 1940 - ^ אליהו מונצ'יק, למבוטחי פניכס בארץ ישראל ולמוסדות, דבר, 20 במאי 1936
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שערוריית הפניקס23783353