שנדור פטפי
 | |
| שנדור פטפי |
שנדור פטפי (הונגרית: Petőfi Sándor; 1 בינואר 1823 - 31 ביולי [?] 1849) הוא המשורר הלאומי ההונגרי ודמות מפתח במהפכה ההונגרית של 1848.
תולדות חייו
פטפי נולד בכפר קישקרש (Kiskőrös) שבמרכז הונגריה, כ-100 ק"מ דרומה מבודפשט. שמו בלידה היה שנדור פטרוביץ' (Petrovics Sándor). הוא השתמש בשם המשפחה ההונגרי פטפי החל משנת 1842. אביו היה קצב ואמו משרתת, שניהם ממוצא סלובקי שדיברו הונגרית עדיין עם מבטא סלובקי. למשפחת האב היו גם שורשים סרביים רחוקים[1]. מוצאו לא מנע ממנו להרגיש מדיארי או הונגרי בכל נימי נפשו. בגיל 16 עזב פטפי את לימודיו בבית הספר והחל ללמוד לבדו שפות זרות, בהן גרמנית, צרפתית ואנגלית. במקביל שיחק בלהקת תיאטרון חובבים. באותה עת החל לחבר שירים אפיים עממיים-כביכול שהידוע בהם הוא "יאנוש האביר" ולתרגם (או, נכון יותר, לכתוב שירה המבוססת על) שירי פרסי ביש שלי, פייר-ז'אן דה ברנז'ה (Pierre-Jean de Béranger) והיינריך היינה. כמו כן תרגם את מחזהו של ויליאם שייקספיר "קוריולנוס", תרגום הנחשב ליצירת מופת הונגרית ומשמש להצגת המחזה בתיאטרון[2].
בשנת 1846 שהה בטרנסילבניה (שהייתה באותה עת שטח הונגרי) ונשא לאישה את יוליה סנדרי (Júlia Szendrey), אם בנו היחיד.
בגיל 24 החל לעבור ברגל בין כפרי הונגריה. הוא חיבר שירי מחאה בהונגרית פשוטה, בניגוד לשירה הכבדה והמליצית שהייתה נהוגה בדורו. את חציו שילח בשתי קבוצות: הכובשים האוסטרים ששיעבדו את הונגריה, והאצילים ההונגרים ששיעבדו את העם במערכת פיאודלית אכזרית. לשיריו, שנכתבו בתבנית שירי עם, הותאמו לחנים עממיים פשוטים על ידי כפריים, שקיבלו בהתלהבות אותם ואת מסרי ההתנגדות והגאווה הלאומית-מדיארית הגלומים בהם.
עם פרוץ אירועי "אביב העמים" בפריז ולאחר מכן בווינה היה פטפי לנושא דגלו של העם ההונגרי. ב-3 במרץ 1848 היה בין מנהיגי המרד, כדובר העם לצד המנהיג הפוליטי לאיוש קושוט. ב-15 במרץ ניצב בפתח המוזיאון הלאומי של הונגריה והקריא באוזני ההמון את "12 הנקודות"[3] ואת שירו הלאומי "Nemzeti dal" ("שיר לאומי"), הפותח במילים:
| שיר לאומי | Nemzeti dal |
|---|---|
| על רגליך, מדיאר! המולדת קוראת! עתה הוא הזמן, או לעולם לא! העבדים נהיה או בני חורין? זו השאלה, בחרו את תשובתכם! – בשם אלוקי ההונגרים אנו נשבעים, אנו נשבעים, לעולם לא נהיה עוד עבדים לעולם לא עוד! |
Talpra magyar, hí a haza! |
לאחר שהמהפכה עברה לשדה הפוליטי, הצטרף פטפי לצבא המהפכני שנלחם בטרנסילבניה מול צבא האימפריה הרוסית, שנקרא לסייע לשלטון האוסטרי בדיכוי המרד. הוא נראה חי לאחרונה ב-31 ביולי 1849 בסגשוואר (כיום, ברומנית, סיגישוארה). משערים כי נהרג בקרבות בסמוך לתאריך זה. הוא נקבר באופן אנונימי.
שירתו
פטפי חיבר כ-800 שירים, בהם שירי עם, שירי מחאה, שירי יין ושירי אהבה ליריים. כתיבתו מצטיינת בפשטות ובשימוש בשפה יומיומית, המשולבת בפראזות לאומיות ופאתוס. בנוסף, כתב בין 9 ל-11 אפוסים, שני מחזות, רומן ומסות המתארות את נדודיו ורעיונות על שירה, ספרות ולאומיות[2].
פטפי תורגם ללשונות רבות ושירתו היוותה דגם-מופת לשירה לאומית אותנטית בעיני היינה (שכתב עליו בשירו "1849"), המשורר הפולני אדם מיצקביץ', הוגה הדעות הבריטי תומאס קרלייל, המשורר הצרפתי פרנסואה קופה וויקטור הוגו (שהזכיר את פטפי בשירו "נוף אירופי"), המחזאי והמשורר הנורווגי הנריק איבסן (שכתב על פטפי בשירו "אל הונגריה"). על פי עדותו של אביגדור המאירי, הפציר בו חיים נחמן ביאליק לתרגם לעברית משירי פטפי מן הטעם הכפול של "הזרמת דם חי במחזור דמנו הספרותי" ושל "לקחת קצת פשטות שכזו"[4].
פטפי והיהודים
המהפכה ההונגרית הצטיינה בהתנגדות לאנטישמיות ובדרישה ליברלית לשוויון דתי. פטפי כתב:
אזרחים גרמנים, אני מאשים אתכם לפני האומה ולפני ההיסטוריה, שאתם מפירים את האחדות בארצנו. שתים אלה, האומה וההיסטוריה, ישפטו אתכם! אתם הצהרתם ראשונה, שיהודים לא יתקבלו אל חיל-האזרחים, וכך זרקתם ראשונים טיט ורפש על הדגל הטהור של המהפכה ההונגרית, שעליו חרתנו את הצו: חירות, שוויון, אחווה".
— אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, סיני, 1961 עמ' 9-10
הנצחה
כיום ניתן למצוא רחוב או כיכר פטפי בכל עיר או עיירה בהונגריה, ובדרך כלל לפחות פסל אחד שלו בכל יישוב הונגרי. בבודפשט לבדה ישנם גשר (גשר פטפי), אחד עשר רחובות וארבע כיכרות הנושאים את שמו. כמו כן קרוי על שמו האסטרואיד 4483 Petöfi.
לקריאה נוספת
- אביגדור המאירי (תרגום ומבוא), משירי שנדור פטפי, הוצאת סיני 1961
- איתמר יעוז קסט, אהבה וחרות: מבחר שירים, מהדורה דו-לשונית, עקד, 1997
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ P.Lendvai עמ' 232
- ^ 2.0 2.1 אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, "סיני", 1961 עמוד 10
- ^ ב-"12 הנקודות" דרשו ההונגרים חופש מן הצנזורה, ממשלה לאומית, שוויון זכויות אזרחי ודתי, שחרור אסירים פוליטיים, איחוד עם טרנסילבניה תחת שלטון הונגרי, וזכויות חוקיות על האדמה לאיכרים ההונגרים.
- ^ אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, "סיני", 1961 עמוד 13
24006695שנדור פטפי