שמעון לוינזון
שמעון לוינזון (לביא) (נולד ב-31 בינואר 1933) הוא מרגל ישראלי ששימש קצין ביטחון במשרד ראש הממשלה ופעל לטובת ברית המועצות תמורת בצע כסף.
ביוגרפיה
לוינזון נולד בירושלים ולמד בבית הספר תחכמוני. התגייס לצה"ל ב-1950 שירת כפקיד בוועדת שביתת הנשק בין ישראל לירדן. השתחרר ועבד במכון הממשלתי לבדק מטוסים חזר לשירות קבע ושירת בנספחות צה"ל בטורקיה. לאחר חזרתו יצא לקורס קצינים אך הודח וקיבל דרגת ייצוג של קצין. המשיך לשרת כנציג צה"ל בוועדת שביתת הנשק, ושימש מתאם בין חיל המודיעין לצבא ירדן. ב-1960 עבר קורס מודיעין בכיר והוצב כראש מדור תיעוד במחלקת איסוף באגף המודיעין. השתחרר משירות הקבע ב-1961.
הוא מונה למנכ"ל החברה הממשלתית למדליות ומטבעות אך נאלץ לפרוש לאחר מספר חודשים בשל דיווח כוזב. ב-1963 התגייס לשירות בשירות הביטחון הכללי ועבד בראש צוות בתחום התשאול. ב-1965 עבר לשרת בתפקיד דומה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. ב-1967 חזר לשרת כנציג בוועדת שביתת הנשק, עד לביטולה בעקבות מלחמת ששת הימים. הוא עבר לשרת ביחידת הקישור לאו"ם ומונה למפקדה.
ב-1970 שב למוסד ושירת כראש שלוחה מחוץ לישראל, באגף "תבל" האחראי לקשרי החוץ של הארגון, בעקבות תקלה ביטחונית שנגרמה באחריותו נאלץ לשוב לישראל, ומונה לעוזר לראש מחלקת קשרים מיוחדים בארגון. ב-1973 חזר ליחידת הקישור לאו"ם ושירת כקצין קישור בדרגת אלוף-משנה עד פרישתו משירות ב-1978, לאחר שהרמטכ"ל החדש, רפאל איתן, סירב לקדמו.
לוינזון עבר לעבוד באו"ם, הוצב בתאילנד ומונה לאחראי על המלחמה בסמים. באפריל 1983 פנה מיוזמתו לשגרירות ברית המועצות בבנגקוק והציע את שירותיו כמרגל תמורת תשלום. הונפקה לו אשרה והוא נצטווה לטוס למוסקבה שם נאסף על ידי מפעיליו מסוכנויות הביון הסובייטיות. בסדרת מפגשים ברחבי אירופה צויד לוינזון באמצעי ריגול שונים בהם פנקסים מיוחדים ואמצעים לכתיבת כתב סתרים, מצלמת פנטקס וסרטי צילום מיוחדים. הוא ניסה להתקבל חזרה לשירות במוסד אך נדחה.
במאי 1985 מונה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אברהם טמיר, ובהמלצת בכירים בהם ראש הממשלה, שמעון פרס, לקצין ביטחון (קב"ט) במשרד ראש הממשלה. במסגרת תפקידו זה התאפשרה לו גישה לכספות ולמידע רגיש רב. הוא העביר למפעילו "ג'ורג'", מידע על מבנה ויחידות קהילת המודיעין הישראלית, כולל על נתיב, לשכת הקשר עם יהודי ברית המועצות, על מבנה וארגון משרד ראש הממשלה, משרד החוץ והמערכת הפוליטית בישראל, וכן מידע על קציני מודיעין אמריקאים, שהיו בקשר עם המודיעין הישראלי. על המידע שהעביר קיבל סכום מצטבר של כ-30 אלף דולר. בדצמבר 1985 נאלץ לעזוב את משרד ראש הממשלה בעקבות תפקוד לקוי.
בעקבות מידע שהגיע למוסד והועבר לשב"כ, החל מבצע בשם "אשל המדבר" ללכידתו של לוינזון. הוא נעצר במאי 1991 והודה בחשדות שיוחסו לו. במשפטו העידו עדות אופי לטובתו בכירים ששירתו במערכת הביטחון, בהם אריאל שרון ורפי איתן. על לוינזון נגזרו ב-1993 12 שנות מאסר והוא הורד לדרגת רב-סמל[1]. את מאסרו עשה תחילה בבית סוהר שקמה באשקלון כשכנו לתא של מרקוס קלינגברג וב-1996 הועבר לבית סוהר מעשיהו כשכנם של מורשעי פרשת הדיסקונטאים. במהלך שהייתו בכלא, עזבה אותו אשתו, ומכריו ועמיתיו ניתקו קשר ממנו. הוא שוחרר ב-1999 לאחר ניכוי שליש ממאסרו. לאחר שחרורו התגורר בדירה שכורה בירושלים. בשנת 2003 לאחר שנסתיים צו איסור יציאה מהארץ עזב את ישראל.
קישורים חיצוניים
- פרשת שמעון לוינזון (לביא) באתר השב"כ
- יוסי מלמן, השב"כ חושף לראשונה: כך ריגל אל"מ שמעון לוינזון למען ברית המועצות, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
- נחמן טל, מוטי כפיר, גיל קיסרי, שמעון לוינסון מדבר, מבט מל"מ 16, אוגוסט 1997, עמ' 6
הערות שוליים
- ^ ynet, הורשע בריגול - והורחק מאגודת גמלאי צה"ל, באתר ynet, 15 באוגוסט 2001
