שמיעתנות
שמיעתנות או אודיזם (מאנגלית: Audism) היא צורה של יכולתנות, שהיא אפליה על בסיס נכות. לפי מחקרים אקדמיים,[1] נהוגה שמיעתנות כלפי חירשים וכבדי שמיעה. היא מתארת תפיסה שלפיה יש עדיפות לאדם בעל תרבות של שומעים (שומע, או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם בעל תרבות החירשים, או תפיסה שלפיה חיים ללא שמיעה או עם שמיעה פחותה הם חיים אומללים. תפיסה זו מובילה להתייחסות אל חירשות כאל מחלה, והתוצאה היא סטיגמה כלפי חירשים.
מחקר אקדמי
את המונח טבע טום ל. האמפריז (אנ') בעבודת הדוקטורט שלו בשנת 1977, אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין (אנ') השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי שפת הסימנים באופן כללי.[2]
על פי השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות שומע וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, בהפלה מלאכותית של עוברים חירשים, כיוון שהם אינם עומדים בדרישה לגוף הרצוי,[3] כולל היתר הלכתי, לדעת פוסקים מעטים, לאשה שחלתה באדמת להפיל, כאשר הסיכון לעובר הוא חירשות או עיוורון.[4] ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר מיכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה (עם זאת, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר אפליה מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד).
טענות רצח עם תרבותי
חלק מתומכי תרבות החירשים מתייחסים להתייחסות רפואית לחירשות כתור תסמין או פתולוגיה כתור התייחסות שמיעתנית, ורואים בבדיקות סקר בהיריון לאיתור חירשות אצל עוברים וניתוחי שתל שבלולי אצל חירשים כאל רצח עם תרבותי של תרבות החירשים.[5]
קישורים חיצוניים
אתר AV ישראל- ד"ר שגית מור, פרופ' נטע זיו, פרופ' ארלין קנטר, ד"ר אדוה איכנגרין ופרופ' ניסים מזרחי (עורכים), לימודי מוגבלות: מקראה, בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2016
- בועז אחד העם, החופש להיות חירש, "המקום הכי חם בגיהנום", 23 בספטמבר 2016
מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:53), מאת ahboaz
מיחא ומדיניות השיקום השמיעתי שלהם, בעמוד הפייסבוק של ורד שלום, 18 בדצמבר 2017 (אורך: 6:45), עם תרגום מלא בתרומת נעמה וייס, מתורגמנית מוסמכת לשפת הסימנים הישראלית- ננה בר, מה הקשר בין חירשות לפגיעה חברתית, כנס לימודי מוגבלות 2017
הערות שוליים
- ^ Jamie Berke, ?What Is Audism, באתר Verywell, 1 בינואר 2018 (באנגלית);
Tom Humphries, Communicating across cultures (deaf – hearing) and language learning, באתר ProQuest, 11 בדצמבר 1977 (באנגלית) - ^ A chronology of the oppression of sign language in France and the United States. In: H. Lane and F. Grosjean (eds.) Current Perspectives on Sign Language. Hillsdale, NJ: LEA, 1981
French translation: Une chronologie de l'oppression de la langue des signes. Langage, 1980, volume 56, pages 92–124
Harlan L. Lane, "Do Deaf People Have a Disability?" Sign Language Studies volume 2 number 4, 2002. pages 356–379, באתר Project Muse, קיץ 2002 (באנגלית) - ^ מישל רבל, עורך, סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2008, עמ' 95;H-Dirksen L. Bauman, Scott Simser, Gael Hannan, Beyond Ableism and Audism: Achieving Human Rights for Deaf and Hard Of Hearing Citizens, Canadian Hearing Society, p. 12
- ^ הרב משה צוריאל, הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה, תחומין כה, באתר של מכון צומת
- ^ Bilingualism and Bilingual Deaf Education, Marc Marschark, Gladys Tang, Harry Knoors, Oxford University Press, עמוד 6]
22302711שמיעתנות