שמחה יגל

פרופ' שמחה יגל (נולד בשנת 1952) הוא מנהל אגף נשים ויולדות במרכז רפואי הדסה הר הצופים ועין כרם.

ביוגרפיה

נולד בקיבוץ סעד לעזריאל פייגלשטוק יליד וינה, ולחווה ילידת המבורג, ניצולי שואה. למשפחה בת שלושה ילדים. כתינוק בן שנה עבר עם משפחתו לכפר בתיה, שם גרו חמש שנים. בהמשך הם קבעו את ביתם בפתח תקווה, בה העביר את עיקר ילדותו. היה חניך בסניף בני עקיבא מלאבס בפתח תקווה. למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים יחד עם מנחם בן ששון והרב חיים סבתו.

בתום לימודיו השתלב בלימודי הרפואה בעתודה האקדמית באוניברסיטה העברית. התמחה בגינקולוגיה.

לאחר נישואיו החל לגור בירושלים סמוך לבית החולים. עם תחילת שירותו הצבאי כרופא עברו לרמת מגשימים שברמת הגולן. בהמשך שב לירושלים. לאחר כמה שנים עבר ליישוב עפרה שם גם מתגורר כיום. במהלך השנים יצא עם משפחתו להשתלמויות מקצועיות בקנדה ובארצות הברית.

חיבר את הספר 'קרדיולוגיה של העובר', זאת במקביל לעוד עשרות ספרים מקצועיים שהוציא לאור. כתב גם מאות מאמרים מקצועיים, והוא מרצה בכנסים מקצועיים בעולם.

בתחום סריקת לב העובר גילה שיטה לבחינת אקו לב עוברי אשר נלמדת בכל העולם.^[^{דרוש מקור]}

כיום משמש כמנהל אגף נשים ויולדות במרכז רפואי הדסה הר הצופים ועין כרם. בנוסף עומד בראש המרכז לחקר שליית האדם בבית החולים. נשוי לנעמי ואב לחמישה.

במהלך שנת 2014 הכתיר העיתון הכלכלי גלובס את פרופ׳ יגל כאחד משיאני השכר במרכז הרפואי הדסה, עם שכר שנתי של 3.7 מיליון ₪.

במהלך שנת 2015 שימש חוקר ראשי במערך ניסויים קליניים עבור חברת נובו גרופ אשר פיתחה באותה עת מכשיר לניטור עוברי בשם המסחרי Sensa. בבדיקה שנערכה על ידי משרד הבריאות נמצאו ממצאים קשים בניהול ניסויים אלו, לרבות אי קבלת אישור משרד הבריאות לעניין ניסויים על נשים הרות, החתמת המשתתפות על אישור מדעת מטעה ולא מדויק, הכללת משתתפות מעל המספר שהתיר האישור, הכללת חלק מאותן משתתפות יותר מפעם אחת בניסוי, אי בהירות ביחס למכשיר בו נערך הניסוי, שימוש בחלקי מכשירים בניסוי ועוד. [1]

כמו כן נמצא שפרופ׳ יגל שימש באותה עת בעל עניין וחבר דירקטוריון (Advisory Board) בחברת נובו גרופ, עבורה נעשה מערך ניסויים קליניים זה, אך לא דיווח על כך.

בחודש דצמבר 2016 זומן פרופ׳ יגל לשימוע במשרד הבריאות והוחלט להרחיקו מלשמש חוקר ראשי למשך שנתיים. הלה חויב בקורס GCP, ותוצאות המחקר שנעשה על ידו נפסלו.^[1]

בעקבות מקרה זה שכונה ׳פרשת פרופ׳ שמחה יגל׳, ולאור דיון דחוף שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ישראל, קבע משרד הבריאות נהלים נוקשים לפיקוח על ניסויים בבני אדם, ובחודש פברואר 2017 הוציא משרד הבריאות לראשונה נוהל פיקוח על ניסויים קליניים בבני אדם בישראל, שמטרתו אכיפה מוגברת בנושא.^[2]

בשנת 2017 הוגשה כנגד פרופ׳ יגל תלונה לוועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר״י) (תלונה מס׳ 40664), וזאת בגין שורה ארוכה של הפרות הקוד האתי של הר״י, שמקורן במערך ניסויים קליניים שנוהל על ידו ובגין התנהגות שאינה הולמת רופא.