רבי שלמה שונפלד
רבי שלמה שונפלד במדים שתפר לעצמו לקראת ביקורו[1] באושוויץ ובברגן-בלזן |
הרב ד"ר שלמה שונפלד (באנגלית Dr. Solomon Schonfeld) (ד' אדר תרע"ב - 21 בפברואר 1912, לונדון, הממלכה המאוחדת - ד' אדר א' תשמ"ד - 6 בפברואר 1984, לונדון, הממלכה המאוחדת) רב קהילת עדת ישראל בצפון לונדון וראש הרבנים דהתאחדות קהלות החרדים (UOHC) לונדון. היה בין מארגני הקינדר טרנספורט לילדים יהודים אורתודוקסים בשואה, והיה שותף להצלת מאות ילדים ורבנים ממזרח אירופה בשנות השואה.
ביוגרפיה
נולד בלונדון בד' אדר תרע"ב (1912) לרבי אביגדור ורחל לאה שאנפעלד, ילידי הונגריה. אביו רבי אביגדור הקים את התאחדות קהלות החרדים דלונדון וכיהן כרב קהילת עדת ישראל שבשכונת סטמפורד היל שבלונדון.
למד בישיבת סלובודקה שבליטא ובישיבת נייטרה שבסלובקיה, ובה התיידד עם הרב מיכאל דב וייסמנדל. כן למד לימודים אקדמיים באוניברסיטה של קוניגסבורג, וקיבל תואר דוקטור. בגיל 22, עוד טרם נישואיו, מונה במקום אביו לרב קהילת "עדת ישראל" בסטמפורד היל, ולראש הרבנים של איחוד הקהילות האורתודוקסיות. בנוסף ייסד וניהל את בית הספר היהודי הראשון בלונדון, התיכון "אביגדור" על שם אביו.
נישא בשנת ת"ש ליהודית, בתו של הרב יוסף צבי הרץ, רבה הראשי של לונדון, ונולדו להם שלשה בנים.
חלקו בהצלת יהודים מהשואה
על פי ההיסטוריון נורמן לברכט[2] היה רבי שלמה אחראי להצלתם של למעלה מ-10,000 אנשים במהלך השואה.
בעקבות אירועי ליל הבדולח, בלחץ הציבור הבריטי, שהיה מזועזע מהאירועים, הסכימה הממשלה הבריטית לקלוט בשטחיה אלפי ילדים יהודים מאזורי השליטה הנאצית; אך מארגני מבצע ההצלה הציוניים, וילפריד ישראל וברטה ברייסי, נמנעו מלהכניס לרשימת הילדים בני נוער אורתודכסים, ובמיוחד כאלה שהשתייכו לתנועת אגודת ישראל בוינה. כדי להעביר בני נוער אלו, ארגן הרב שונפלד יחד עם העסקן הווינאי יעקב שלמה שטיינפלד (אנ') טרנספורט חילופי ייעודי לנוער האורתודכסי.
המשלוח הראשון שהצליח לארגן יצא ביום י"ח כסלו תרצ"ט, לאחר שהצליח לדחות אותו ביום כדי שהרכבת לא יצא בשבת. ולאחר כחודש ארגן שוב משלוח נוסף, כשבסך הכל בשני המשלוחים הועברו כ-250 ילדים לבריטניה[3]. בין הילדים היה יצחק טוביה וייס, לימים גאב"ד העדה החרדית בירושלים. את הילדים שיכן בבית ספר לבנות שהקים, ולאחר שהוא התמלא עד אפס מקום - הביא את הילדים הנותרים לביתו[4]. ב-1 בספטמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פונה בית הספר ל"שפורד" - אזור כפרי במרכז בריטניה, כאמצעי התגוננות מפני ההפצצות הצפויות.
כן הקים את מועצת החירום הדתית של הרב הראשי Cheif Rabbi's Religious Emergency Councel (CRREC) ובה פעל בשם הרב הראשי להשגת אלפי אישורי קליטה לרבני קהילות, שוחטים ועוד פליטי המלחמה. כמו כן הקים את ישיבת "תורה אור", שם שיכן כ-120 בחורים מארצות הרייך שאושרו לצורך הלימודים בישיבה, כמו גם מספר אנשי צוות הישיבה[4].
בטבת תש"ג (ינואר 1943) ניסה לקדם הצעת חוק בפרלמנט הבריטי שפליטים יהודיים יוכלו להתיישב באיי מאוריציוס, והוא אף ארגן מכתב של 177 נבחרי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת התומכים בהצעה, כמו גם ארכיבישופים ועשרות אנשי כמורה בלונדון, אך ההצעה נתקלה בהתנגדות ציונית, לאחר שהיא השמיטה את ארץ ישראל כמקום מקלט. לאחר שהתוכנית נכשלה, רכש הרב שונפלד ב-10,000 פאונד את האי ג'ויססקה (אנ') מאיי בהאמה, וקיווה לשכן בה פליטים רבים לתקופה ממושכת. הוא קיבל את הסכמת משרד המושבות ליוזמה, אך מאוחר יותר, כשזה הגיע לשלב הביצוע, חזרו בהם פקידי משרד המושבות.
בשנת תש"ד (1944), כשלונדון הוצפה בפליטי המלחמה הקים הרב שונפלד בית ספר תיכוני חדש חשמונאי (אנ') לילדים אורתודכסים. כמו כן עזר רבות בעת המלחמה לכל צרכי הדת של החיילים היהודים בצבא הבריטי.
הצלת יהודים לאחר המלחמה
לאחר המלחמה הוא הסתובב במחנות העקורים לבוש במדי צבא שהזמין במיוחד למשימה[5], ולקח איתו אלפי יתומים והביאם לאנגליה, שם דאג לכל צרכיהם. כמו כן, הוא שלח חמשה אמבולנסים מלאים באספקה של אוכל כשר ותרופות וכן כל צרכי הדת למחנות הנאצים המשוחררים.
פעלו בעיר לונדון לאחר המלחמה
לאחר המלחמה וויתר רבי שלמה על מעמדו כרבה של התאחדות קהלות החרדים בלונדון, ומינה במקומו את רבי חנוך דב פאדווא לגאב"ד ואת רבי יוסף צבי דונר לראב"ד, ואז קיבל את התואר נשיא התאחדות קהלות החרדים דלונדון.
לאחר המלחמה פעל רבות בתחום החינוך היהודי בלונדון.
נפטר בד' באדר א' תשמ"ד, ביום הולדתו ה-72, ונקבר בבית הקברות 'טשעסנאט' בחלקת עדת ישראל.
לאחר מותו, בשנת 2013, הוענק לו אות גיבור השואה הבריטי על ידי ממשלת בריטניה.
לקריאה נוספת
- יהודית גרינפלד, גלות באפרים ירוקים, הוצאת פלדהיים ירושלים, 1993.
- הרב הגאון (דר') שלמה שאהנפעלד זצ"ל באתר אידישע וועלט פארומס
קישורים חיצוניים
הערת שולייים
- ^ שימו לב לסמל של הלוחות הברית ומגן דוד על כובע הצבאי שלו.
- ^ גאונות וחרדה, עמ' 353
- ^ https://www.holocaust.org.uk/rabbi-schonfeld
- ^ 4.0 4.1 [1]
- ^ ראה בתמונה