רבי שלמה קוק
| לידה |
יוני 1929 כ"ז באייר תרפ"ט ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1971 (בגיל 42) כ"ח בכסלו תשל"ב בית אלעזרי | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים | ||||
| מקום פעילות | רחובות | ||||
| השתייכות | חרדים ליטאים | ||||
| |||||
הרב שלמה זלמן הכהן קוק (כ"ז באייר תרפ"ט, יוני 1929 - כ"ח בכסלו תשל"ב, דצמבר 1971) היה רבה של רחובות. נהרג בתאונת דרכים עם אשתו הרבנית יהודית קוק ושני ילדיהם.
ביוגרפיה
נולד בבית מנדלבאום שבירושלים לרב רפאל קוק (בן אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק), שכיהן לימים כרבה של טבריה, ולרחל, בתו של שמחה מנדלבוים. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים[1]. בגיל שש עשרה הצטרף להגנה, ובעודו תלמיד בן שמונה עשרה היה בין ראשוני המגינים, והתנדב למבצעים נועזים, שזיכוהו באותות הצטיינות. במשך תקופה מסוימת שימש כר"מ בישיבת עץ חיים במונטרה בשווייץ.
נישא ליהודית, בתו של הרב דב כ"ץ, מחבר סדרת "תנועת המוסר". לאחר נישואיו שהה במשך שלוש שנים בעיר רמסגייט שבאנגליה, וכיהן בה כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים. בשנת תשי"ח התמנה כהרב הצבאי של מחוז ירושלים ושימש בתפקיד במשך שבע שנים. במלחמת ששת הימים היה בקבוצת הרבנים הצבאיים שהתלוותה אל חטיבת הצנחנים בכיבוש הכותל המערבי[דרושה הבהרה].
למד דיינות, ובשנת תשכ"ה (1965) נתמנה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב. באותו זמן התגורר בקריית ישמח משה, וייסד שיעורים בסביון הסמוכה. בשנת תשכ"ח (1968) התמנה כרב הראשי ואב"ד רחובות, שם חיזק את מוסדות התורה והעביר שיעורים לכל שכבות הציבור.
בחנוכה תשל"ב (1971) שב עם אשתו, שלושה מילדיהם ונוסע נוסף במכוניתם מירושלים לרחובות. במעבר המסילה ליד המושב בית אלעזרי, הגיח קטר רכבת והתנגש במכונית. הניצולה היחידה הייתה בתם הקטנה יוכבד, שהייתה אז בת עשר, ושאר נוסעי המכונית נהרגו[2]. לפני ההלוויה נערכו דיונים היכן לקבור את ההרוגים - במקום מגוריהם רחובות או בסמוך לקבר אביו בטבריה. לבסוף הוחלט, על פי בקשת חותנו הרב דב כ"ץ, לקוברם בירושלים, עיר מגוריו. הזוג ובניהם מנחם-דן ונחמן-נתן נקברו בקבר משותף בחלקת הנביאים שבהר הזיתים, בסמיכות לרבים מבני משפחתם. לימים התגלתה צוואתו ובה נכתב שהוא מבקש לקוברו בהר הזיתים: "כן יזכנו ה' בתוך כל ישראל לקום לתחייה ולקפץ להר המוריה לעבודת בית המקדש אשר בה נשמח כולנו כהנים בעבודתם". לאחר מותם יצא לזכרם ספר הזיכרון "ראיתי בני עלייה".
בעצת הרב שך, עברה אמו, הרבנית רחל קוק, להתגורר בבית המשפחה ברחובות ולגדל את ארבעת היתומים[3]. כעבור זמן התמנה אחיו הצעיר, הרב שמחה הכהן קוק, לרבה של רחובות. ביתו שברחובות שימש משכנה הראשון של ישיבת מאור התלמוד, וכיום שוכנת בו הישיבה לצעירים חכמת שלמה, הקרויה על שמו, בראשות הרב יעקב אליעזר ליזרוביץ', חתן הרב שמחה הכהן קוק.
בניו ממשיכים את מורשתו בשדה הרבנות והחינוך: בנו הרב בן ציון קוק מכהן כראש בית הוראה הכללי - ירושלים, מחבר ספרי הלכה והיה נחשב למקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. בנו הרב אוריאל קוק הוא איש חינוך שהקים רשת תלמודי-תורה ברחבי ישראל ועומד בראש 'בית ועד למחנכים' - ארגון להכשרת מחנכים ומורים במגזר החרדי.
חתניו הם הרב אליאב מאיר, רבו לשעבר של היישוב גמזו, והרב דוד וילמן, המכהן כר"מ בישיבה בירושלים. נכדיו הם העיתונאים ידידיה מאיר ושלמה קוק, והזמר יצחק מאיר.
חלק מכתביו על פרשת השבוע ונושאים נוספים קובצו על ידי בנו הרב בן ציון בספר "מחשבת שלמה" תשע"ב.
קישורים חיצוניים
ראיון מצולם בתוכנית 'פנים אל פנים' עם הרב שלמה קוק, ערוץ 1, סרטון באתר יוטיוב- כתביו של הרב שלמה קוק זצ"ל על היוזמה לצמצום מספר הרבנים - נחשפים במאמר שכתב נכדו, העיתונאי שלמה קוק.
- רבקי גולדפינגר, מאירה פנים, באתר בשבע - ערוץ 7, 26 באוגוסט 2010 באתר ערוץ שבע.
- אהרן פלורנקו, הרב הראשי של רחובות - בוגר קורס הקצינים בצה"ל, מעריב, 22 בנובמבר 1967
- כרטיס הקבר של רבי שלמה קוק, באתר הר הזיתים
- הרב שלמה הכהן קוק, באתר המועצה הדתית רחובות
- חנוכת כיכר הישיבה ברחובות על שם הרב שלמה קוק
ממאמריו
- הרב שלמה קוק על שירות נערים דתיים בצה"ל, אתר דעת
- ספר מחשבת שלמה, אתר היברו בוקס
הערות שוליים
- ^ ראו אגרת המלצה משנת תשט"ו שכתב עבורו ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא.
- ^ תיאור האסון על פי הספר "ראיתי בני עליה" על ידי נכדו ידידיה מאיר (באתר כיכר השבת). התאונה אירעה בנר רביעי של חנוכה. המשפחה נסעה לירושלים לקניית תפילין לבר המצווה של בנם אוריאל, וביקרו בכותל עם הנוסע הנוסף, קרוב משפחתם מאיר אזולאי. הרב נהג במכונית.
- ^ כשעלתה ההתלבטות לנוכח גילה המבוגר (מעל 70), השיב הרב שך: "מי שחי עם צעירים נשאר צעיר".
| עץ משפחת קוק |
|---|
|
