שלמה מרזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
שלמה צבי מרזל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1932
ה'תרצ"ב
ארצות הברית
פטירה 14 במאי 2011 (בגיל 79 בערך)
י' באייר ה'תשע"א
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק חינוך
תפקידים נוספים מנהל ישיבת נתיב מאיר, יו"ר הנהלת מוסדות חורב, חבר הנהלת מכון לב, יו"ר הנהלת מבח"ר
רבותיו הרב יהושע נויבירט
בת זוג רבקה
צאצאים ברוך מרזל
מספר צאצאים 5

שלמה צבי מרזל (19322011) היה איש חינוך ציוני-דתי. ממקימי וממנהלי מוסדות חינוך תורניים בירושלים. ניהל במשך כ-50 שנה את ישיבת נתיב מאיר ומוסדות חורב בירושלים[1]. זוכה אות יקיר ירושלים לשנת תשס"ה.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1932 בארצות הברית. למד בישיבות ובאוניברסיטאות בארצות הברית וקיבל תואר מוסמך במינהל חינוכי. היה חבר פעיל בבני עקיבא ועבד במוסדות חינוך יהודיים בשיקגו[2]. עמד בראש גרעין תורני גדול בשיקגו בשנות ה-50, ופעל יחד עם הרבנים דוד פוקס, מאיר כהנא, צבי קליימן, שלום הורוביץ ומרים לוינגר. ההנהגה הרוחנית של הקבוצה הייתה בידי הרב חיים קרייזווירט, שלימים מונה לרבה הראשי של בלגיה[3].

בשנת 1958, למרות הצעות למשרות חשובות בארצות הברית, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. שלושה ימים לאחר עלייתו התמנה למנהל הלימודים בישיבת נתיב מאיר[4], תפקיד בו כיהן במשך שבע שנים. בהמשך עבד במוסדות חורב וניהל במשך 15 שנה את האולפנא לבנות ע"ש חנה ויינגרטן. בתקופת ניהולו עבר המוסד לקמפוס חדש ומפואר[5].

בשנת 1980 התמנה ליו"ר הנהלת מוסדות חורב. היה ידוע בדרישתו למצוינות בדרכי נועם ודרך ארץ מעצמו ומתלמידיו. במקביל לעבודתו החינוכית, פעל להבאת יהודים מברית המועצות ולקליטתם בישראל. הוא ורעייתו המשיכו לסייע לעולים בירושלים גם לאחר פרישתו[2].

היה תלמיד מובהק של הרב יהושע נויבירט, בעל ה"שמירת שבת כהלכתה", והשתתף בשיעוריו הקבועים בתלמוד במשך עשרות שנים[5].

לאחר פרישתו לגמלאות הקדיש את זמנו ללימודים ולפעילות ציבורית במוסדות שונים, ביניהם יד שרה, מכון לב, ארגון ארץ חמדה, וכיהן כיו"ר הנהלת מבח"ר.

נפטר בי' באייר ה'תשע"א (14 במאי 2011) בירושלים בגיל 79[3] לאחר מחלה קשה, ונטמן בהר המנוחות[1].

פרסים והוקרה

בשנת ה'תשס"ה (2005) קיבל אות יקיר ירושלים, "על פיתוחם של מוסדות חינוך תורניים בירושלים ועל פעילות חינוכית, ציבורית והתנדבותית רבת שנים"[2].

חיים אישיים

היה נשוי לרבקה ולזוג נולדו חמישה ילדים - בן (ברוך מרזל) וארבע בנות[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 איטל קציר, ‏ברוך דיין האמת: איש החינוך, שלמה מרזל ז"ל, באתר כיכר השבת, 14 במאי 2011
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 "דף יקיר ירושלים". עיריית ירושלים. 2005.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Hillel Fendel (19 במאי 2011). "Rabbi Shlomo Merzel, 79". Israel National News. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ יואל יעקובי, נתיב בינה, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2011
  5. ^ 5.0 5.1 בד"ה ר' שלמה צבי מרזל ז"ל, באתר בחדרי חרדים, 15 במאי 2011
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שלמה מרזל40373699Q131145275