רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא
 | |
| האוהל המשוקם על גבי קברו | |
| לידה | תקל"ח |
|---|---|
| פטירה | י"ט בניסן תר"ג |
| מקום קבורה | לנצ'נה |
| רבותיו | החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי יעקב יצחק מפשיסחא, רבי נטע מחלם, רבי נפתלי צבי מרופשיץ |
| תלמידיו | רבי שמואל משינאווא |
| חיבוריו | ברכה משולשת, תפארת אבות. |
| צאצאים | רבי יהושע מאוסטרובא |
רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא (לנצ'נה) (תקל"ח - י"ט בניסן תר"ג) היה אדמו"ר חסידי, מאבות השושלת של חסידות ביאלא.
ביוגרפיה
נולד בשנת תקל"ח בריישא שבגליציה, לרבי ברוך בנדט שהיה צדיק נסתר. לבר מצוה קיבל תפילין מרבי משה מפשעווארסק.
נישא לרבנית שרה פייגא שהיתה משמשת בבית רבו החוזה מלובלין, והוא הבטיח לה שתלד ממנו שני בנים. לאחר פטירתה נישא בשנית[1]. אחר כך נישא בשלישית לאסתר פייגל בת רבי יחיאל אשר שמואל כהנא, רבה של ז'ילין[2].
היה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי יעקב יצחק היהודי הקדוש מפשיסחא, רבי נטע מחלם, ורבי נפתלי צבי מרופשיץ.
לאחר פטירת רבו רבי נטע מחלם, החל רבי שלמה לייב לכהן באדמו"רות בלנצ'נה לחלק מחסידיו. חסידים אלו הביאו איתם חלק ממנהגי רבי נטע, אחד מהם היה לבישת טלית בליל ראשון של ראש השנה, מנהג שהשתרש בחסידות ביאלא.
רבו, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, הקפיד עליו על שהחל להנהיג עדה בחייו ועל שהיה מספר את מדרגותיו, ולכן ריחקו ואסר על בנו רבי אליעזר מדזיקוב שלמד איתו בחברותא להמשיך ללמוד ביחד, וכתוצאה מכך התרחקו ממנו כל תלמידי רבו[דרוש מקור].
נפטר בי"ט בניסן ה'תר"ג ונקבר בבית העלמין ברחוב פסטרניק בלענטשנא.
מתלמידיו הם רבי יעקב דוד בידרמן רבה של וישוגרוד; רבי שמואל משינאווא; רבי שלמה רבה של ניישטאט.
תולדותיו נדפסו בספר "ברכה משולשת"[3], ומאוחר יותר נערכו התולדות מחדש בתוספת סיפורים חדשים ונדפסו בספר "תפארת אבות"[4]. בשנת ה'תש"ס יצא לאור מהדורה שניה של הספר "ברכה משולשת"[5].
אחד מצאצאיו, האדמו"ר הרב פנחס ירמיהו נפתלי רבינוביץ מביאלא בית שמש, בנו של רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא, הוציא לאור בשנת ה'תשס"ז את תורתו ותולדותיו של רבי שלמה יהודה לייב בספר "תורת מהרש"ל"[6].
קברו והאוהל שמעליו נחרב בשואה יחד עם כל בית הקברות בעיר לענטשנא, ולאחר מאמצים חוזרים ונשנים נמצא מקום קברו, ושוקם ונבנה בשנת ה'תשס"ח על ידי נכדו האדמו"ר מביאלא בית שמש, בשיתוף פעולה עם הרב ישראל מאיר גבאי, יו"ר אגודת אהלי צדיקים.
משפחתו
- בנו ממלא מקומו רבי יהושע מאוסטרובא, כיהן בלענטשנא ובסוסנוביץ, ובסוף ימיו באוסטרובה.
- בתו רחל לביאה, אשת רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא.
- בנו רבי אברהם.
- בתו גיטל, אשת רבי שמואל וינברג מסלונים.
- בנו רבי ברוך בנדט, נפטר בחיי אביו בב' שבט תקצ"ג.
- בתו אסתר אשת רבי משה יהודה לייב קליגסברג בן רבי נח אב"ד לענטשנא, עלו לירושלים ונקברו בהר הזיתים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שם אשתו זו לא ידוע. נקברה בטיטשין
- ^ לאחר פטירתו עלתה אשתו לירושלים ונפטרה בה' באדר א' תר"ס ונקברה בהר הזיתים בחלקת ה"אור החיים"
- ^ נקרא גם "מאמר מרדכי". יצא לאור בשנת ה'תרצ"ב.
- ^ יחד עם תולדות חתנו רבי יהושע מאוסטרובא וחתן חתנו רבי יצחק יעקב מביאלא, בהוצאת נכדו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא-בני ברק ובעריכת שלום חיים פרוש.
- ^ בהוצאה נרחבת בשלשה כרכים, על ידי מכון מגמ"ה-ביאלא.
- ^ "מכון שלהבת דוד", ניסן תשס"ז.