שלווה (מזון)

שלווה, חיטה תפוחה

ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות	366 קק"ל
חלבונים	16 ג'
פחמימות	67 ג'
שומן	2 ג'
שומן רווי	0%
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	684 מק"ג
‑ ויטמין B1	0.6 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.4 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.1 מ"ג
‑ ויטמין B9	154 מק"ג
‑ ויטמין C	0 מ"ג
ברזל	4.4 מ"ג
סידן	24 מ"ג
מגנזיום	133 מ"ג
זרחן	331 מ"ג
אשלגן	364 מ"ג
נתרן	5 מ"ג
מקור: נטוגרין

שלווה הוא חטיף העשוי מחיטה תפוחה, שנמכר בישראל החל מסוף שנות השישים. חטיפי שלווה יוצרו בתנאים ביתיים או בסדנאות עוד לפני פתיחת המפעל הראשון. אחד המפעלים הראשונים שייצרו שלווה היה מפעל אשבול, שנוסד ב-1968 בחולון על ידי צבי מרדכי גולדרייך. המפעל הועתק לאחר כמה שנים לראש העין. השם שלווה הוא סימן מסחר של חברת אשבול.

אופן הייצור

שלווה עשויה מגרגירי חיטה, מזנים כגון "דורום" (המשמש גם לייצור פסטה) או "ענבר". הגרגירים מחוממים תחת לחץ ונתפחים עם שחרור הלחץ. לאחר ההתפחה הגרגירים עוברים ציפוי בסוכר. מפעל אשבול מייצר גרסה נטולת סוכר כמו גם גרסה עם סוכר חום ודבש.

ברכה על שלווה

הברכה הראשונה היא בורא פרי האדמה. אך אם עברה בשול או אפילו שרייה במים עד שהפכה לדייסה, ברכתה מזונות.

לגבי ברכה אחרונה דעת הרמב"ם והרשב"א שמברכים בורא נפשות, כיוון שאין לאכילה כזו חשיבות אז אין מברכים עליה "מעין שלוש". התוספות הסתפקו לגבי הברכה האחרונה, אולי תיקנו חכמים ברכה מעין שלוש ולסיים ב"על האדמה", ולכן לפי דעתם יש לאוכלה בתוך סעודה שאוכל בה לחם. השולחן ערוך פסק שעיקר הדין כרמב"ם שמברכים בורא נפשות, אך הוסיף שראוי להחמיר לאכול בתוך הסעודה, כשיטת התוספות.

ראו גם

• פופקורן קרמל

קישורים חיצוניים

• שרית שמואלי, שלווה החטיף וההיסטוריה, טעמים
• אודותינו, אתר אשבול

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24084961שלווה (מזון)