שירותי בריאות אוניברסליים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שנת תחילת היישום של שירותי בריאות אוניברסליים במדינות שונות בעולם[1]
מדינה שנה
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 1912
יפןיפן יפן 1938
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 1938
גרמניהגרמניה גרמניה 1941
בלגיהבלגיה בלגיה 1945
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 1948
כוויתכווית כווית 1950
שוודיהשוודיה שוודיה 1955
בחרייןבחריין בחריין 1957
ברונייברוניי ברוניי 1958
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 1967
קנדהקנדה קנדה 1966
הולנדהולנד הולנד 1966
פינלנדפינלנד פינלנד 1972
סלובניהסלובניה סלובניה 1972
דנמרקדנמרק דנמרק 1973
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג 1973
צרפתצרפת צרפת 1974
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1975
אירלנדאירלנד אירלנד 1977
איטליהאיטליה איטליה 1978
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 1979
קפריסיןקפריסין קפריסין 1980
מלזיהמלזיה מלזיה שנות ה-80
יווןיוון יוון 1983
ספרדספרד ספרד 1986
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 1988
ברזילברזיל ברזיל 1988
איסלנדאיסלנד איסלנד 1990
רוסיהרוסיה רוסיה 1993
סינגפורסינגפור סינגפור 1993
הונג קונגהונג קונג הונג קונג 1993
שווייץשווייץ שווייץ 1994
טייוואןטייוואן טייוואן 1995
ישראלישראל ישראל 1995
טורקיהטורקיה טורקיה 2003
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין 2009
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית 2019
ארמניהארמניה ארמניה[2] 2023

שירותי בריאות אוניברסליים (מכונה גם כיסוי בריאות אוניברסלי) היא מערכת בריאות שבה לכל תושבי המדינה יש גישה לשירותים רפואיים חיוניים מבלי שאנשים ייאלצו להיקלע למצוקה כלכלית כתוצאה מההוצאות הרפואיות.[3] המטרה העיקרית של שירותי הבריאות האוניברסליים היא להבטיח גישה שוויונית לשירותי בריאות איכותיים לכל התושבים במדינה, ללא קשר להכנסתם, מצב התעסוקה שלהם או הרקע החברתי שלהם.

שירותי הבריאות האוניברסליים ממומנים בדרך כלל באמצעות שילוב של מיסוי, דמי ביטוח חובה ו/או מנגנוני מימון ציבוריים אחרים. במדינות בהם אין שירותי בריאות אוניברסליים, כמו ארצות הברית לדוגמה, התושבים נאלצים להסתמך לרוב על מערכת בריאות מופרטת שבה הגישה לשירותים הרפואיים תלויה במידה רבה ביכולתו של הפרט לשלם עבור השירותים הרפואיים והדבר עלול במקרים רבים להוביל לכך שטיפולים רפואיים חיוניים אינם נגישים לאנשים רבים ולכך שאנשים רבים גם נקלעים לקשיים כלכליים במקרים בהם הם קיבלו טיפולים רפואיים נחוצים במקרי חירום ללא ביטוח בריאות שמכסה את אותם הטיפולים.

מודלים של שירותי בריאות אוניברסליים

  • מערכת המבוססת על משלם יחיד (אנ') (Single-Payer System) - במודל זה הממשלה מספקת מערכת בריאות בסיסית במימון ציבורי המעניק כיסוי לכל תושבי המדינה. ספקי שירותי הבריאות עשויים להיות ציבוריים או פרטיים, אך הממשלה היא היחידה שמכסה את הוצאות הטיפולים הרפואיים. דוגמאות בולטות למדינות בהן שירותי הבריאות האוניברסליים מבוססים על מודל זה הן הממלכה המאוחדת, קנדה, ונורווגיה.
  • מערכת דו-שכבתית (אנ') (Two-tier System) - הממשלה מספקת מערכת בריאות בסיסית לכל תושבי המדינה, בעוד שקיימת גם האפשרות לקבל שירותי בריאות מגופים פרטיים לכל מי שמסוגלים לשלם עבור הגישה לשירותים הנוספים הללו. במדינות בהם קיים מודל זה הדבר מאפשר לאנשים רבים לקבל גישה לטיפולים רפואיים פרטיים כאלטרנטיבה אשר לעיתים רבות מספקת שירות רפואי איכותי יותר, ומאפשרת לקצר את זמני ההמתנה לקבלת הטיפול הרפואי. דוגמאות בולטות למדינות בהן שירותי הבריאות האוניברסליים מבוססים על מודל זה הן גרמניה ויפן.
  • ביטוח בריאות לאומי (אנ') (NHI) - הממשלה מספקת מערכת בריאות בסיסית לכל תושבי המדינה, אך שירותי הבריאות ניתנים על ידי ספקים פרטיים. דוגמאות בולטות למדינות בהן שירותי הבריאות האוניברסליים מבוססים על מודל זה הן ישראל, טאיוואן וקוריאה הדרומית.

מדינות עם שירותי בריאות אוניברסליים

במדינות רבות ברחבי העולם ישנו סוג כולשהו של שירותי בריאות אוניברסליים:

  • באירופה - ברוב מדינות אירופה יש לתושבים שירותי בריאות אוניברסליים, כולל בממלכה המאוחדת, צרפת, גרמניה ושוודיה.
  • באסיה - במדינות כמו ישראל, יפן, קוריאה הדרומית ותאילנד יש שירותי בריאות אוניברסליים.
  • באמריקה - בקנדה ובקובה יש שירותי בריאות אוניברסליים.
  • באוקיאניה - באוסטרליה ובניו זילנד יש שירותי בריאות אוניברסליים.

אתגרים מרכזיים

האתגרים המרכזיים של מתן שירותי הבריאות האוניברסליים לכלל האוכלוסייה הם:

  • לוודא שיהיה מספיק מימון לשירותי בריאות הולמים לאוכלוסיית המדינה ללא מיסוי מופרז של האזרחים.
  • ביקוש מוגבר של שירותים רפואיים מסוימים עלול להוביל לזמני המתנה ארוכים במיוחד להליכים שאינם נחשבים למקרי חירום. הקצאת משאבים יעילה ואופטימיזציה של שירותים הרפואיים שניתנים במקרי חירום נחוצים על מנת למנוע עיכובים מיותרים.
  • לוודא שכל המטופלים יקבלו טיפולים רפואיים בסטנדרטים גבוהים. הדבר מצריך השקעה מתמשכת בתשתיות שירותי הבריאות, הכשרות מקצועיות ושילוב מתמשך של טכנולוגיות רפואיות מודרניות.
  • מדינות מפותחות רבות נאלצות להתמודד בהדרגה עם עלייה בעלויות של כלל שירותי הבריאות בעקבות גורמים כמו הזדקנות האוכלוסייה בעקבות הירידה בשיעורי הפריון או העלייה בתוחלת החיים, והשכיחות הגוברת של מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם.
  • באזורים מסוימים בתוך המדינה השירותים הרפואיים עשויים שלא להיות נגישים לאוכלוסיות שונות. הדבר מחייב יישום של מדיניות אשר תאפשר להבטיח שכל האוכלוסיות הכפריות וכל האוכלוסיות המוחלשות יקבלו טיפול רפואי הולם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Foreign Countries with Universal Health Care. By New York State Department of Health.
  2. "Armenia launches universal health insurance system". 2 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. "Universal health coverage (UHC)". נבדק ב-30 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שירותי בריאות אוניברסליים40702273Q3274205