מערכת הבריאות בארצות הברית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עלויות שירותי הבריאות בארצות הברית עולה על אלה של מדינות אחרות, יחסית לגודל המשק והתוצר מקומי גולמי

את שירותי הבריאות בארצות הברית מספקים בעיקר גופים פרטיים, והגישה לשירותים הרפואיים תלויה במידה רבה בכך שיש לאנשים ביטוח בריאות. לכ-60% מהאמריקאים יש כיסוי ביטוחי מהמעסיק שלהם, בעוד שיתר האוכלוסייה חייבת לרכוש ביטוח רפואי פרטי או להסתמך על תוכניות ציבוריות כמו מדיקר ומדיקייד (אנ') המיועדות לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, כגון קשישים, אנשים בעלי הכנסה נמוכה ואנשים עם מגבלויות.[1]יחד עם זאת, לחלק ניכר מאוכלוסיית ארצות הברית - בסביבות 16%, אשר הינם בסביבות 47 מיליון אמריקאים - אין שום ביטוח רפואי, וכתוצאה מכך למיליוני אמריקאים אין גישה לשירותים רפואיים חיוניים.[2][3] כל התושבים להם אין ביטוח רפואי נאלצים לשלם בעצמם עלויות גבוהות במיוחד עבור שירותים רפואיים ותרופות.

ארצות הברית היא המדינה המפותחת היחידה בעולם ללא מערכת של שירותי בריאות אוניברסליים (אנ'). למרות שההוצאות על שירותי הבריאות בארצות הברית גבוהות יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם[4], העלויות הגבוהות לא בהכרוח מובילות לתוצאות טובות יותר בהשוואה לשירותי הבריאות של יתר המדינות המפותחות בעולם.[5]

לאורך השנים נעשו מאמצים רבים להוביל רפורמות במערכת הבריאות האמריקנית במטרה להוביל לשינוי בעלויות של שירותי הבריאות, להרחיב את הכיסוי הביטוחי ולשפר את איכות הטיפולים. חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה משנת 2010 ניסה לספק מענה לחלק מהסוגיות הללו והצליח להקטין באופן משמעותי את כמות האמריקנים הלא מבוטחים. עם זאת, עדיין קיימות בעיות מהותיות במערכת הבריאות האמריקנית שהחוק לא פתר.

מערכת הבריאות האמריקאית מסתמכת במידה רבה על כך שחברות ביטוח פרטיות והמעסיקים יספקו לאוכלוסייה האמריקנית ביטוח בריאות.[4][6][7]

היסטוריה

בעשור השני של המאה ה-20, עם עליית הרפואה המודרנית, החלו קמפיינים בעד כינון מערכת רווחה רפואית לאומית בארצות הברית.

בשנת 1965 הוביל הנשיא לינדון ג'ונסון חקיקה שיצרה את ביטוחי הבריאות הממשלתיים מדיקר ומדיקייד.

בשנת 2010 אושר בארצות הברית חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, המכונה " אובמה-קֶר".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גל, ד"ר איתי (2019-09-17). "24 אלף דולר ללידה: מחירי הרפואה המטורפים בארה"ב". Ynet. נבדק ב-2024-12-21.
  2. ^ Fisher M (2012-06-28). "Here's a Map of the Countries That Provide Universal Health Care (America's Still Not on It)". The Atlantic.
  3. ^ "The U.S. Health Care System: An International Perspective - DPEAFLCIO". dpeaflcio.org. 15 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 "How to Improve Access to Health Care: Issues & Potential Solutions". healthadministrationdegree.usc.edu. Los Angeles and Sacramento, California: USC Price School of Public Policy, University of Southern California. 2023. ארכיון מ-21 באפריל 2023. נבדק ב-12 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Fullman N, Yearwood J, Abay SM, Abbafati C, Abd-Allah F, Abdela J, et al. (GBD 2016 Healthcare Access and Quality Collaborators) (ביוני 2018). "Measuring performance on the Healthcare Access and Quality Index for 195 countries and territories and selected subnational locations: a systematic analysis from the Global Burden of Disease Study 2016". Lancet (באנגלית). 391 (10136): 2236–2271. doi:10.1016/S0140-6736(18)30994-2. PMC 5986687. PMID 29893224. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Kliff, Sarah; Katz, Josh (22 באוגוסט 2021). "Hospitals and Insurers Didn't Want You to See These Prices. Here's Why". The Upshot. The New York Times. ISSN 0362-4331. OCLC 1645522. אורכב מ-המקור ב-31 בדצמבר 2021. נבדק ב-18 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Rosenthal E (21 בדצמבר 2013). "News Analysis – Health Care's Road to Ruin". New York Times. נבדק ב-22 בדצמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מערכת הבריאות בארצות הברית40202068Q1358017