שייח' אבריק
שייח' אַבְּרֵיק הוא אזור של גבעות הסמוך למפגש עמק יזרעאל ועמק זבולון. היישוב העתיק בית שערים שכן בגבעות שייח' אבריק.
היסטוריה
במקום התקיים יישוב מאז תקופת הברזל. בתעודות מ-1596 נזכר המקום ככפר מוסלמי ובו 22 משפחות. ב-1872 מכרו השלטונות העות'מאניים את הקרקע למשפחת סורסוק הלבנונית. בשנות ה-20 של המאה ה-20 רכש יהושע חנקין את האדמות בשם הקרן הקיימת לישראל. ב-1925 התיישבו שם יהודים מתנועת הפועל המזרחי אשר עברו לאחר מכן לייסד את שדה יעקב. ב-1926 נשלח לשייח' אבריק אלכסנדר זייד כשומר מטעם קק"ל. הוא הקים שם חווה. ב-1932 נוסדה במקום אגודת השומרים. ב-1936 גילה זייד באקראי את בית שערים הסמוכה. ב-1938 נרצח זייד וב-1940 הוצבה במקום האנדרטה לזכרו.
קבר השייח'
ליד האנדרטה נמצא מבנה דו-כיפתי ובו קבר שייח' אבריק ה"קדוש" למוסלמים. לפי המסורת המקומית היה שייח' אבריק מוסלמי אדוק שהקפיד להתפלל חמש פעמים ביום ולרחוץ את ידיו ורגליו במים מכד שהיה צמוד אליו ("אבריק" בערבית פירושו כד). מסורת אחרת מייחסת את הקבר לברק בן אבינועם, שר צבאהּ של דבורה הנביאה[1]. גם ישנה מסורת [אדמת קודש - הרב יצחק גולדהר] על מקום קברו של רבינו הקדוש הוא רבי יהודה הנשיא במקום זה. סיפורים רבים קשורים בשייח' אבריק. אחד מהם מספר שהיה עובד בשדה וכשראה אותו בעל השדה מפסיק את העבודה לתפילה, כעס עליו ושבר את הכד. במקום בו נשפכו המים מהכד נבע מעיין בעל סגולות מרפא.
בתרבות
גבעות שייח' אבריק נזכרות בשיר המפורסם "אדמה אדמתי" של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא, שזכה לביצועים רבים, ביניהם של אסתר עופרים, אריק איינשטיין, עפרה חזה, גרי אקשטיין, יהורם גאון, אברהם פררה והגבעטרון. המקום גם מוזכר בשירו של נתן אלתרמן "רינה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שייח' אבריק |
- רויטל וייס, מגן לאומי בית שערים, עד קבר שיח' אבריק, בתוך פריחה מרהיבה, באתר ynet, 21 בדצמבר 2000
- ספי בן יוסף, להציל את בית שערים, באתר ynet, 4 בספטמבר 2003
- גן לאומי בית שערים, גבעות שיח' אבריק ובית לחם הגלילית - המלצה למסלול טיול
- מילות השיר "על גבעות שיך אברק" והאזנה לו, באתר זמרשת
- יהודה זיו, היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?, באתר עונג שבת, 17 בדצמבר 2012
הערות שוליים
- ^ יהוסף שווארץ, ספר תבואות הארץ, תר"ס, עמ' ר"ג
24089158שייח' אבריק