שיחה:1 (פירושונים)

אחד האמת

יען כי האות "1" מורה על אחד עובר, וה' א-להים אמת הוא אחד אמת, רואה אנכי בזכירת שמו יתברך בתוך ספר זה אבק כפירה באחדותו יתברך בשגגה. והוא רחום יכפר עון וגו'. י. ברקוביץ • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ח • 07:34 (IDT)

הטענה מעורפלת, לא ברורה, וגם לכאורה לא עולה בקנה אחד עם הפיוט הידוע אחד מי יודע. עידו (שיחה) 07:42, 3 במאי 2018 (IDT)

השיר אשר זכרת בלשון הקדש הוא, ולא אמר ראשון כי אחד. ואולם האות "1" אשר מבני יפת באה אלינו, אין לה מציאות כי אם כאשר יוכל גם להיות "2" (אף אם בפועל אין את ה"2", אך יוכל להיות הדבר). אחד עובר הוא אחד אשר הרכיבוהו מדברים הרבה, ואשר יוכלו לדמות לו דברים אחרים, גם אם לא באו הדברים ההמה לעולם, כי אך מקרה הוא. ואולם האחד האמתי ואין בלתו איננו מֻרכב ממאומה, וגם לא יוכלו לדמות לו מאומה, כי אחד הוא סובב הכל וממלא הכל. לכן האות "1" לא תאות לו.

ואם עד הנה רחקה הבינה מדברי, יביטו נא עיניך נכוחה בדברי רבנו בחיי בן יוסף החסיד הספרדי בספרו תורת חובות הלבבות בשער הראשון, אם אינך מן הכת אשר ימנעו מלקרא בשער הראשון שם מיראתם שלא ימעטו בכבוד א-להינו בחקרם מדותיו.

ואני רק להעיר את הלב באתי, ולא אוכל להאריך עוד הרבה. י. ברקוביץ • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ח • 08:12 (IDT)

ואולם, זאת לא אדע, מדוע חפצת אתה כתב פה את הדברים האלה, בזכירת שמו יתברך ובזכירת אברהם אוהבו. ומדוע לא הוספת גם את שם ישראל עמו, ואת שם תורתו, ויחוד ה' ושכינתו, ויחוד ה' תורתו ועמו גם יחד כי אחד הם כאשר בואר בספר הזהר לבעל שמחת היום. ואני אמרתי בלבי עד הנה, כי הספרים המכונים פה "פירושונים" באו לבאר דברים אשר המבקשים שם זה ימצאו את חפצם, ואלו כל הדברים הנזכרים לא יבקשם האדם באות "1". על כן אמרתי, מדוע עשית כן. אך לולא היו הדברים נוגעים בשרשי אמונתנו החרשתי. י. ברקוביץ • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ח • 08:23 (IDT)

אם לא תרד ממרומי הרקיע ותדבר כלשון בני-אדם יקשה עלי להתייחס לדברים מפאת כבוד קדושתם הרוממה, בוצינא דקרדינותא נהורא מעליא של דבריך הבוקעים מגנזי מרומי שחקי העליונים בריצודם רצו-ושוב, אל פני המנורה הטהורה וירושלים של מעלה לעלה, עמוק מי ימצאנו, ומי ידרשנו, אני עניתי מאד... עידו (שיחה) 08:41, 3 במאי 2018 (IDT)

אני לא רואה בזה בעייה בעיקרי האמונה ראה 1 (מספר)#ביהדות, ובדף השיחה שם. אבל אני מסכים עם הטענה שמי שיחפש את הקב"ה לא יחפש במילה "אחד" וודאי לא בסיפרה "1". יצחק • שיחה • רוצה להאיץ את קצב היבוא? • י"ח באייר ה'תשע"ח 09:56, 3 במאי 2018 (IDT)

ברוך תהיה לה' על אשר זכרת את דברי יהודה שם, כי הנה גם הוא כתב כתואר דברי אשר זכרון "1" לשם הנכבד לא יהיה כי אם בשיר "אחד מי יודע", וכה גם דבר האיש מן הגליל שם. ואולם בזאת לא אאות לדבריהם, כי גם בשיר הנזכר לא על "1" הוא מדבר, כי על אחד. ואני על משמרתי אעמדה, כי השם הוא אחד אמת אשר לא יבא בתוך המספרים היוניים הנשענים על מספר, אשר אין לו מציאות בלא מספר שיהא אחריו, על כן לא צדקו דברי יהודה ודברי הגלילי ודוד גם יחד. וה' יצלני משגיאות. י. ברקוביץ • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ח • 10:26 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה –

עידו כוונת י. ברקוביץ היא שעל פי דברי החובות הלבבות בשער הייחוד, וכן דברי הרמב"ם בתחילת הלכות יסודי התורה. אף שאני קוראים לקב"ה "אחד" אין לדמותו למה שאומרים בלשון בני אדם "אחד" או "1", שזה אחד רק "במקרה" ויכול לבוא אחריו שני, משא"כ הקדוש ברוך הוא הוא אחד אמיתי שלא שייך שני לו. ולכן כנראה טוען שלהשתמש במילה 1 הוא נגד אמונת הייחוד. ש"אחד" בלשון הקודש. אין תרגומו "1". ומ"מ אני לא רואה את דבריו, שהרי גם כשאנו אומרים ה' אחד אנו מתכוונים בלשון בני אדם אלא שכשאנו מפרשים את המשמעות מוסיפים שאין זה אחד מקרי.--יצחק • שיחה • רוצה להאיץ את קצב היבוא? • י"ח באייר ה'תשע"ח 10:29, 3 במאי 2018 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: י. ברקוביץ מה שכתבתי קודם עונה גם לך.--יצחק • שיחה • רוצה להאיץ את קצב היבוא? • י"ח באייר ה'תשע"ח 10:32, 3 במאי 2018 (IDT)

י. ברקוביץ מה דעתך על הערך טיוטה:ה'? תראה גם בדף השיחה שם. וגם שם. אני סבור שכן יש אפשרות לכתוב ערך, וגם שאין להקפיד יותר מדיי על דיבור בלשון הקודש. אלא יש להשתמש בשפה שמדברים היום בארץ ישראל. ממילא אין לחלק בין "1" ל"אחד"--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • י"ח באייר ה'תשע"ח • 10:45, 3 במאי 2018 (IDT)

האם אחד משמותיו של הקב"ה הוא 'אחד'?

על ידי דבריכם ראיתי שבפירושונים לספרה 1 נכללו הקב"ה ואברהם אבינו. והנה נראה שהדברים נכתבו על בסיס ההנחה שאחד משמותיו של הקב"ה הוא 'אחד', אבל אני לא שמעתי על כך מעודי. הקב"ה הוא אחד, אבל אין זה אחד משמותיו. והפירוש במילים אתה אחד ושמך אחד אינו שזהו שמו של הקב"ה, אלא שגם שמו הוא אחד כמו הוא בעצמו. והדברים מבוססים על הפסוק ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, שהפירוש שם שכשם שהקב"ה הוא אחד, כך ידעו הכל שהוא אחד. אבל לא שזה אחד משמותיו, זה לא משבעה השמות שאינם נמחקים, ואפילו לא מהשמות הנמחקין הנמנין בגמרא בשבועתו לה ע"א, עיינו שם. ואם ברצון העורך למנות את כל הדברים שהם בגדר 'אחד', אף אם לא זהו שמם אשר ייקרא להם, עליו למנות את כל החיות והבהמות שהם יחידים במשפחתם או בתת הסידרה שלהם, וכן עוד הרבה דברים שהם יחידים במינם, שאין להם סוף. ואם יאמר שזה קודש וזה חול , הרי שוברו בצידו, שגם 'כביש 1' אינו קודש אלא חול, וגם השנה האזרחית, אלא על כרחך פירושון זה אינו מכלל כתבי הקודש, וכל ענינו רק לזכור את הדברים ששמם הוא '1', ולא שהם במהותם 1. וכמו כן אברהם אבינו היה אחד במהותו, אבל אין זה שמו, ומעולם לא יאמר אדם 'אחד' ויהיה כוונתו לאברהם אבינו. ועל כן יש למחוק את שני הדוגמאות הראשונות. עם סגולה (שיחה) 10:21, 3 במאי 2018 (IDT)

לא נכון.

דוגמאות:

• ” אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד”
  (אבות פ"ד מ"ח)
• ”ומנין שהקב"ה נקרא אחד? שנאמר "ה' אלקינו ה' אחד”
  (מדרש אותיות דרבי עקיבא)
• ”שם המתפרש כשהוא מתיחד לפעול בכח אחד נקרא מיוחד. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו כל חלק שממנו נקרא יחיד. וכשהוא בהשוואה אחת נקרא אחד”
  (רמב"ן על ספר יצירה א׳:ז׳)
• ”ומנין שהקב"ה נקרא אחד? שנאמר: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.”
  (ילקוט שמעוני, בראשית פרק א)
• ”אברהם היה לו יתרון שהיה אבינו אברהם ראשון לאבות שאף על גב שכלם אנו לא היה ראשון רק אברהם שהיה ראשון ואברהם נקרא אחד דכתיב הביטו אל אברהם וגו'”
  (מקור=ספר גבורת ה' של הצדיק רבי יהודה בן בצלאל)
• ”והוא ית' נקרא אחד”
  (ספרי הרב המגיד ממעזריטש - אור תורה - וירא - כז)
• ”אברהם ראש אבן פינה ויסוד הכל והוא נקרא אחד”
  (גבורות השם ט׳:ו)

בברכה, עידו (שיחה) 10:52, 3 במאי 2018 (IDT)

אני מצטער שאיני יכול לפתוח כעת את פירוש הרמב"ן לספר יצירה וללמוד אותו. אולי בהמשך. אבל לגבי אברהם, על כיוצא בו אמר הרמב"ם שאם מתעלמים מההקשר, אפשר להוכיח שיש מצוה לעבוד עבודה זרה, מהפסוק 'ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם'. 'נקרא אחד' במובנים שהועתקו כאן כוונתו שהוא מתואר במילה אחד, ולא שזהו שמו. ובאותו מדרש גם כתוב שאברהם 'נקרא איש', ו'נקרא נביא' האם אלו שמותיו של אברהם אבינו?!? לא יאמר כן אלא המתעקש. ואגב, אם מסתמכים על המדרש הזה, צריך להוסיף כאן גם את אלקנה, שגם הוא נקרא 'אחד' על פי המדרש שם. ומודע לא יוסיף הרב עידו את אלקנה? ועל כן ההוכחה מאברהם אינה נכונה בעליל. ובקשר לההוכחות מספר יצירה, איני נבהל להשיב, ועל כן לא אתייחס לדברי ספר קבלה עמוק מבלי לעיין בו היטב, מה שאין ביכולתי כעת. אבל אני משער מאוד כשכאעיין בו אמצא שהוא דומה לראייה מאברהם. ואפילו אם לא, מסופקני מאוד אם מציאה נידחת כזו מוספיה לקב"ה שם בצורה פשטנית כל כך. לענ"ד השמות של הקב"ה הם השמות המקובלים והמבוארים בגמרא, ולא שם שנמצא על ידי משמעות בספר קבלה עמוק. עם סגולה (שיחה) 11:06, 3 במאי 2018 (IDT)

הדעות הפרטיות שלי וגם שלך לא עניין הציבור. אם ראשונים ואחרונים, כל שכן ילקוט שמעוני מפורש אומרים זאת בהדיא, אין בכלל ויכוח. עידו (שיחה) 11:08, 3 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתיאת תחילת דבריך, אבל אני בסך הכל הסברתי ש'נקרא אחד' פירושו שהוא מתואר במילה 'אחד', וגם הבאתי לכך ראיות, שכתוב 'נקרא נביא' וודאי שזה לא שמו, אלא שהוא מתואר ככה. לא התיימרתי בכלל לשכנע אותך. אלא להציג את דעתי. גם אם תעשה חיפוש ותמצא 15 פעמים שכתוב 'נקרא אחד', זה לא מוכיח שהכוונה היא שזה שמו, אלא שהוא מתואר ככה. כפי שכבר הוכחתי. ואי אפשר להביא ראייה מבלי ללמוד כל מקור ולהבין את ההקשר. לא הבנתי את פירוש המילים 'הדעתו הפרטיות שלי ושלך אינם אינן לציבור'. ואני לא מנסה להבין אותם על ידי עריכת חיפוש על מקומות שכתוב את המילים הללו, כי מן הסתם המקומות שאמצא לא נאמרו באותו הקשר. זה שאין ויכוח בכלל, גם לא הבנתי, אבל אם כוונתך לומר שחכמתך שגבה מחוכמתי לאין שיעור, זה יתכן בהחלט, מעולם לא בדקתי זאת, וגם אין הנחתום מעיד על עיסתו. וגם איני חוזר בי ממה שכתבתי שבפירושונים צריך להימצא רק דברים ששמם הפשוט והמוכר הוא ככה, ולא דבר שבספרי הדרש מבואר שכך הוא שמם. למרות שדבריהם אמת לאמיתה ובוערים כגחלי אש. עם סגולה (שיחה) 11:18, 3 במאי 2018 (IDT)

בחלק מהמקורות לעיל מבואר בפירוש שאינו משתמע לשתי פנים שהקב"ה נקרא אחד כפשוטו. אני, קטנתי ואין לי דעה בנושא אלא שתפקידנו להביא דברי חכמים כלשונם ולא פרשנות מכלולאים עליהם. עידו (שיחה) 11:23, 3 במאי 2018 (IDT)

שיחזור

עידו, ייתכן שאכן צריך להגיע להסכמה ובפרטו שלחלקם אין זכות הצבעה. אבל אני התכוונתי רובה דיעות על השימו ב"1 פירושונים" הדיעות שלי של י. ברקוביץ ושלעם סגולה שוות שאין כאן מקום לפירושונים לא על ה' ולא על אברהם. אלא שי. ברקוביץ חרה אפו כי לדעתו לכתוב על ה' "1" זה אבק כפירה. אבל אפילו אם לא נסכים איתו בזה, אין מי שסבור שיש להכניס כאן כל דבר שמצאנו לו שם "אחד". אלא אם מישהו עתיד לחפש אותו בדרך זו.--יצחק • שיחה • רוצה להאיץ את קצב היבוא? • י"ח באייר ה'תשע"ח 10:55, 3 במאי 2018 (IDT)

פירושונים נועד לשים מה מה שיתכן וזו הכוונה. ומי ששמו אחד ונקרא אחד אין בכלל מקום לספק. עידו (שיחה) 11:00, 3 במאי 2018 (IDT)

לא נראה לי, אם כי ראיתי תקדים לזה. אני מבין שרק אם יש חשש שמישהו יחפש את זה במילה הזו יש להכניס לפירושונים. כמובן שמי שיחפש את אברהם אבינו לא יחפש אחד. אם כבר יחפש "אב" (למעשה יחפש אבות בשביל אברהם ישצחק ויעקב יחד, אבל ימצא רק לשון יחיד)--יצחק • שיחה • רוצה להאיץ את קצב היבוא? • י"ח באייר ה'תשע"ח 11:02, 3 במאי 2018 (IDT)

דווקא רבות השיחות, בפרט בעניין מוסר שמביאים ומדברים מכך שהקב"ה ואברהם נקראו אחד. מי שלא ידע בתחילה, ניחא, אך כעת שיש מקורות למכביר, מה הטעם להתקטנן? בויקליפדיה החילונית פשוט שלא שמים את הקב"ה ואברהם כאחד אלא כאן לא שנא מהקליפדיה ההיא?? עידו (שיחה) 11:32, 3 במאי 2018 (IDT)

לא נראה שיהיה מי שיחפש כך את ה' ואברהם, גם יש מדרשים רבים כאלו ולא נגמור [והכונה במדרשים הללו שזה תואר לא שם וכמו למשל עשרה דברים נקראו חיים תורה גמילות חסדים וכו'] ---אלי • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ח • 11:36, 3 במאי 2018 (IDT)

הרב אלי , כבר כתבתי את הטענה הזו באריכות מקודם, ראה לעיל. אבל לדברי הרב עידו טענה זו הופרכה ולדבריו אין על כך ויכוח, ומדוע תטחון קמח טחון? עם סגולה (שיחה) 11:40, 3 במאי 2018 (IDT)

אלי אך הפירושונים לא נועדו רק למי שמחפש ערך פלוני אלא גם לאלו הרוצים לחפש משמעויות שונות של ביטוי פלוני ולכן התועלת. עידו (שיחה) 11:42, 3 במאי 2018 (IDT)

מה שאתה אומר הוא חידוש בעיניי. אתה מתכוין שדף הפירושנים נועד גם בשביל מי שלא מחפש את המילה, אלא רק מחפש אילו עוד משמעיות יש לה? זה לא כתוב שם--יצחק • שיחה • רוצה להאיץ את קצב היבוא? • י"ח באייר ה'תשע"ח 13:23, 3 במאי 2018 (IDT)